עברתם אירוע לב בעבודה? כך יהיה ניתן להכיר באירוע כתאונת עבודה בביטוח לאומי

המוסד לביטוח הלאומי מכיר בשני סוגים של פגיעות שנגרמו בעבודה: תאונות עבודה ומחלות מקצוע. על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]- תשנ"ה-1995, כדי שתאונה תיחשב כתאונת עבודה היא צריכה להיגרם עקב ותוך כדי העבודה. דרגת הקושי בהוכחה עולה שלב, כאשר רוצים להכיר באירוע לבבי, שאירע בזמן העבודה או בסמוך לשעות העבודה, כתאונת עבודה.

כדי להכיר באירוע לבבי, יש להוכיח כי הנסיבות שהובילו לאירוע הלב היו בלתי שגרתיות, כאלו שגרמו לעובד ללחץ נפשי ו/או למצוקה נפשית, שלא היה מורגל בהן קודם. וישאל השואל למה הכוונה כשמציינים לחץ בעבודה, הרי כולנו עובדים תחת לחץ. במה שונה שגרת חיינו הלחוצה, מהלחץ בעקבותיו יוכר אדם כנפגע עבודה?

על פי רוב, תביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי בגין אירוע לבבי נדחות בשלב ההכרה. המוסד לביטוח לאומי עובד בשיטת "מצליח" ודוחה באופן שיטתי כמעט את כל התביעות של הכרה באירוע לב כתאונת עבודה

האם התקף לב שאירוע במהלך העבודה נחשב כתאונת עבודה?

באופן רגיל, אירוע לב שאירע במהלך העבודה לא מוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. לרוב כשאדם עובר התקף לב, גם אם האירוע מתרחש כשהוא נמצא פיזית בעבודה, הוא לא בהכרח קשור לעבודה, אלא לשלל נסיבות בריאותיות אחרות. לפיכך וכדי שאירוע לב יוכר כתאונת עבודה, צריכים להתקיים מספר תנאים. הראשון, אירוע משמעותי שהיה בעבודה, ושגרם לתובע להילחץ או לקחת ללב, להיפגע, ולתחושת עלבון. השני, לחץ עבודה פיזי קשה וחריג.

על פי רוב, תביעות המוגשות למוסד לביטוח לאומי בגין אירוע לבבי, נדחות בשלב ההכרה. המוסד לביטוח לאומי עובד בשיטת "מצליח" ודוחה באופן שיטתי כמעט את כל התביעות של הכרה באירוע לב כתאונת עבודה, כדי שהעובד הנפגע יתייאש ולא ימשיך בדרך הפתלתלה להכרה בזכויות שלו. המקרה המתואר להלן מראה, כי במקרים רבים כדאי להגיש ערעור לבית הדין לעבודה, אשר יכול לבטל את החלטת המוסד לביטוח לאומי ולהעניק למבקש את ההכרה באירוע כתאונת עבודה, אם אכן הוכחו הדרישות של תאונת עבודה; אירוע חריג בעבודה שבעקבותיו התרחשה הפגיעה הפיזית או הנפשית.

העובד שנפגע מאמירה משפילה של מנהלתו חש רע מאד כל אותו יום, הרגיש לחצים בחזה והתלונן על כך שהוא מרגיש צרבת בפני מנהלת העבודה שלו. כששב לביתו בסוף היום, התמוטט מאירוע לב

באיזה מקרה הוכר אירוע לב כתאונת עבודה?

לפני מספר שנים, ייצגה הח"מ אדם אשר עבר אירוע לב בעבודה. מדובר בעובד סיעודי מבוגר מהמגזר הערבי אשר לא ידע קרוא וכתוב בעברית. בבוקר יום העבודה, מנהלת הצוות של העובד ביקשה ממנו לעבור על רשימת המטופלים שלו ולגשת אליהם. לאחר זמן מה, היא ראתה שהעובד מרים מטופל מסוים, אשר אינו נמצא ברשימה שלו, וקראה לעברו 'מטומטם'. אותו עובד נפגע קשות מאותה אמירה, שהייתה משפילה מאד מבחינתו.

העובד לא אמר כלום אך במהלך כל אותו היום חש ברע מאד, הרגיש לחצים בחזה ואף התלונן על כך שהוא מרגיש צרבת בפני מנהלת העבודה שלו. בסוף אותו היום, לאחר שהגיע העובד חזרה לביתו, הוא התמוטט מאירוע לב. העובד קיבל טיפול בבית החולים ושרד את האירוע אך נותר עם פגיעות תפקודיות קשות בלב. בנוסף, בשל תחושת הפגיעה וההשפלה, לא הצליח אותו לעבוד לחזור לאותו מקום עבודה.

התנאים להכרה בתאונת עבודה הם: התרחשותו של אירוע חד פעמי, שקרה עקב ותוך כדי העבודה וגרם לפגיעה

האם המוסד לביטוח לאומי הכיר באותו אירוע של העובד כתאונת עבודה?

כאמור, התנאים להכרה בתאונת עבודה הם: התרחשותו של אירוע חד פעמי, שקרה עקב ותוך כדי העבודה, שגרם לפגיעה. במקרה זה, הייתה זו התעמרות של מנהלת הצוות בעובד שגרמה לאירוע הלב. לאחר המקרה, העובד הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה באירוע הלב כתאונת עבודה, אשר נדחתה.

לאחר הדחייה, פנה העובד לבית הדין לעבודה, אשר תחילה לא רצה לקבל את טענותיו. עם זאת, לאחר שמיעת עדותו של העובד על הפגיעה הקשה בכבודו, שגרמה לו לעלבון וללחץ נפשי ולאירוע הלב, בית הדין קיבל את טענותיו של התובע, וקבע כי האירוע אכן היה תאונת עבודה. נקבע כי יש קשר סיבתי ברור בין העלבון שהוטח בו לבין האירוע הלבבי שחווה, שכן ההתמוטטות הייתה המשך של הפגיעה המילולית בתובע בעבודה, וכבר במהלך העבודה חש התובע לחצים וכאבים בחזה (כך שהאירוע כבר קרה במהלך העבודה).

במקרה זה, הוכר האירוע הלבבי שעבר התובע בביתו כתאונת עבודה, מחמת העובדה שהוכר הקשר הסיבתי בין הפגיעה המילולית לסמיכות הזמנים שבו אירע האירוע הלבבי. במקרה דנן, לאחר שבית המשפט הכיר באירוע כתאונת עבודה, התיק חזר לוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי ונקבעו לתובע 40% נכות בגין תאונת עבודה.

כאשר התביעה מאושרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, יש סיכוי רב יותר שגם התביעה כנגד המעסיק תתקבל ביתר קלות

האם ניתן לתבוע את המעסיק בנפרד במקרה של תאונת עבודה?

בין אם נקבע במוסד לביטוח לאומי שהייתה תאונת עבודה ובין אם לא, ניתן לתבוע במקביל את המעסיק על תאונה שקרתה בעבודה. עם זאת, כאשר התביעה מאושרת ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, יש סיכוי רב יותר שגם התביעה כנגד המעסיק תתקבל ביתר קלות. במקרה זה, מאחר שהתביעה התקבלה בבית הדין לעבודה, היה קל יותר להגיש את התביעה כנגד המעסיק ולסיימה במסגרת פשרה.

אם נאבקים בבית הדין ויש דרך להוכיח שהאירוע התרחש באמת בעקבות פגיעה חד פעמית שקרתה במהלך בעבודה, יש סיכוי גבוה מאד לקבל את מלוא הזכויות

מה מקנה הכרה באירוע כתאונת עבודה מעבר לתביעה לנכות כללית?

להבדיל מנכות כללית, הכרה באירוע כתאונת עבודה מקנה למבקש גמלה חודשית מביטוח לאומי בזיקה לשכר שהרוויח בעבודה, כלומר ביחס לסכום המשכורת שהרוויח. כך למשל, אם אדם מרוויח 10,000 ₪ בחודש, ונקבעה לו נכות בשיעור של 30%, הוא יקבל 3,000 ₪ כל חודש בגין נכות מעבודה, ללא קשר לשאלה אם הוא יכול להמשיך לעבוד. זאת, בניגוד לנכות כללית, שם צריך לעבור משוכה של 50% נכות רפואית ו- 60% נכות תפקודית כדי לזכות בגמלה נמוכה וקבועה שאינה קשור לשיעור ההשתכרות של התובע ערב התאונה.

לסיכום, המוסד לביטוח לאומי דוחה לרוב תביעות להכרה באירוע לב כתאונת עבודה. עם זאת, המקרה שמתואר בכתבה זו מראה שאם נאבקים בבית הדין, ויש דרך להוכיח שהאירוע התרחש באמת בעקבות פגיעה חד פעמית שקרתה במהלך בעבודה, יש סיכוי גבוה מאד לקבל את מלוא הזכויות.

בכל מקרה יש לבחון את מכלול הנסיבות באופן ספציפי כלפי כל עובד ועובד, ואין לגזור גזירה שווה ממקרה למשנהו. לפיכך, גם במקרים שאינם נראים על פניהם כתאונת עבודה באופן מובהק, ייתכן כי מגיעות זכויות סוציאליות מהביטוח לאומי.

* עו"ד מורן הללי-צור מתמחה בדיני נזיקין וביטוח לאומי.