נדחתה תביעה ברשלנות רפואית נגד קופת חולים כללית ובילינסון

בימ"ש השלום בחיפה דחה תביעה שהוגשה בעוולת רשלנות רפואית ע"י עזבון מנוח פלוני ז"ל יליד 1948 ואח' כנגד קופת חולים כללית ובית החולים מרכז רפואי רבין (בילינסון), בגין הוצאת גידול ממוחו לאחריו הוא נפטר.
המנוח החל לסבול מכאבי ראש והפרעות בראיה בתחילת שנת 2004 וביצע מספר בדיקות במסגרת קופת חולים כללית (הנתבעת) בה היה חבר, וביום 13/7/2004 אובחן גידול במוחו, שהינו גידול מולד.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום רשלנות רפואית

ביום 23/8/2004 נותח המנוח בבית החולים מרכז רפואי רבין (בילינסון), (הנתבע מס' 2 ). לאחר הניתוח מצבו של המנוח היה קשה, והוא נפטר ביום 2/9/2004, מאוטם של כלי דם במח.

הטענה: נפטר בשל רשלנות רפואית

עזבונו של המנוח, יורשיו ובני משפחתו טענו, כי מותו נגרם בשל רשלנות הקופה ובית החולים לחוד ובמצטבר. ראשית, כי היה איחור באבחון הגידול בשל אי ביצוע הבדיקות המתחייבות – וכי האיחור גרם למוות או תרם למוות. שנית, נטען כי הניתוח בוצע באופן רשלני, בעיקר בשל כך שבמהלך הניתוח נכרת רכיב חיוני במערכת ההורמונלית, דבר אשר גרם לפגיעה בייצור הורמונים חיוניים והוביל לתוצאה הסופית. שלישית, נטען כי פיקוח לא נאות על המנוח לאחר הניתוח הביא - או תרם - אף הוא למותו. עוד נטען לפגיעה באוטונומיה ו/או העדר הסכמה מדעת. נזקי העזבון, הוערכו בסך של כ-1,680,000 ₪.

השופטת תמר נאות פרי דחתה את התביעה, וקבעה כי הפרוצדורה היתה בהתאם לפרקטיקה המקובלת באותה העת וכי המדובר בניתוח מסוכן. כן דחתה השופטת את טענת העדר הסכמה מדעת כיון שלא הוכחה.

ביהמ"ש: מדובר בניתוח מח מורכב

לסכום פסק דינה, כתבה השופטת את הדברים הבאים: " עסקינן בניתוח מורכב במח, להסרת גידול בגודל של 2 X 2.5 ס"מ באיזור בעייתי. שוכנעתי כי לא היה מנוס אלא לבצע את הניתוח, כי הרופאים ביצעו את הניתוח לפי מיטב שיקול דעתם ומיומנותם, כי לא נפל פגם במעקב לאחר הניתוח – ולמרות זאת, למרבית הצער – גופו של המנוח לא עמד בטראומה, התפתחה סדרה של סיבוכים והוא נפטר כמה ימים בלבד לאחר הניתוח. ב"כ התביעה מפנה שוב ושוב לדבריו של המומחה מטעם ההגנה לפיהם "כל מה שקרה למנוח – קרה בגלל הניתוח". אין ספק כי כך הם פני הדברים, ולולא הניתוח ביום הספציפי – לא היו ההתרחשויות שגרמו למותו. אך בין אמירה זו לבין קביעה שהצוות הרפואי התרשל בתפקידו ופעל מתחת לסטנדרט המצופה של הטיפול הרפואי – המרחק עוד רב. יש עוד לזכור כי באחד המאמרים שפורטו מעלה צוין כי שיעור התמותה במהלך ניתוחים דומים בהם בוצעו כריתות רדיקליות היה 5%, וכי 15% נוספים סבלו לאחר הניתוח מסיבוכים קשים; כי במאמר שני – שיעור התמותה היה 2.5% ומנותחים נוספים סבלו מסיבוכים משמעותיים וגידולים חוזרים וכי פרופ' רם טען כי שיעור התמותה לאחר ניתוחים דומים עומד על 2%-15% .... משמע, שעסקינן בניתוח מסוכן, והדברים אך ברורים מאליהם – לאחר תיאור מהות הגידול ומיקומו. הסיכון הטמון בניתוח זה התממש לגבי המנוח. אין בכך כדי לחייב מסקנה לגבי רשלנות".

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"א 14604-03-09 עזבון המנוח פלוני ז"ל ואח' נ' קופת חולים כללית ואח')