בקשה לאישור תובענה ייצוגית בגין אפליה בבידוק בטחוני - נדחתה

ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה על הסף בקשה של שלושה מבקשים ילידי ואזרחי ישראל בני הלאום הערבי ותושבי נצרת, לאישור תובענה ייצוגית שהם הגישו נגד רשות שדות התעופה, וחברות התעופה אל על, ישראייר, ארקיע והשב"כ , במסגרתה טענו לפגיעה אשר נגרמת לאזרחים ישראלים, בני הלאום הערבי, כתוצאה מבידוק ביטחוני מפלה, אותו הם עוברים בנמלי התעופה ביציאה מישראל ובכניסה אליה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תביעות ייצוגיות

הבקשה נדחתה בשל העדר סמכות ביהמ"ש המחוזי להיחשף לחומר בעניין נהלי הבידוק וכן מהטעם שדרך זו אינה הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במקרה. יחד עם האמור, השופטת נחמה מוניץ קבעה, כי פתוחה הדרך בפני כל אדם להגיש תביעה אישית שתבחן בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה.

המשיבים (החברות הנ"ל רשות שדות התעופה והשב"כ) טענו, כי תובענה ייצוגית אינה ההליך המתאים לתקיפת הנהלים הנוגעים לבידוק הביטחוני שנערך לנוסעים, אזרחים ישראלים בני הלאום הערבי, בשדות התעופה בארץ ולאלה היוצאים ונכנסים בשעריה, אלא האכסניה המתאימה לבירור טענות נגד נהלי הבידוק היא בג"ץ. לטענתם, בין היתר, לא ניתן לבחון את טענת המבקשים בדבר פגיעה כאמור, בשל כך שנוהלי הבידוק חסויים (ולעניין זה הציגה המדינה תעודת חיסיון חתומה בידי שר הביטחון, לנוהלי הבידוק הביטחוני בנמלי התעופה).

הסמכות מסורה לעליון
השופטת מוניץ קיבלה טענת המשיבים, וקבעה כי היא לא יכולה לבחון את טענת האפליה לה טוענים המבקשים, בשל כך שהסמכות לעיין ולבחון את כללי הבידוק הבטחוני, בהיותם חסויים, מסורה לשופט בית המשפט העליון בלבד, במסגרת עתירה לגילוי ראיה (לפי סעיף 44 לפקודת הראיות), אשר רשאי לעיין בנוהלי הבידוק וכך לבחון אם יש באלה משום אפליה פסולה, כפי טענת המבקשים.  לפיכך, נקבע כי בית המשפט המחוזי אינו רשאי להיחשף לחומר זה.

עוד קבעה השופטת, כי טענת המבקשים כי בית המשפט יקבע כי כלל הערבים הישראלים אשר השתמשו או ישתמשו בשירותי תעופה, מופלים לרעה בהליך הבידוק הביטחוני בשדות התעופה, אינה יכולה להישמע. מבלי להיחשף לנוהלי הבידוק הביטחוני, לא ניתן לקבוע, כעובדה, כי למעלה ממיליון וחצי בני אדם מופלים או יופלו, בעת יציאתם מן הארץ וחזרה בהליך הבידוק הביטחוני שנערך בשדות התעופה. קביעה כזו אין לה על מה לסמוך ובוודאי שאינה יכולה לשקף את המצב העובדתי בשטח.

השופטת מוניץ קבעה, כי חברות התעופה מבצעות את הבידוק הביטחוני בהתאם להנחיות ולהוראות שהן מקבלות מרשות שדות התעופה ומהשב"כ. מאחר שאין בידי ביהמ"ש המחוזי כל אפשרות או יכולת לבחון את טענת האפליה לה טוענים המבקשים,  לטעמה של השופטת יש להמתין להכרעת בג"ץ בשאלה, אם יש בנוהלי הבידוק הביטחוני משום אפליה פסולה בין אזרחים יהודים לאזרחים ערבים, בעתירה שנותרה תלויה ועומדת, בשל השינויים הצפויים במדיניות הבידוק הביטחוני בנתב"ג במהלך שנת 2013, לאחריהם יוחלט על אופן המשך הטיפול באותה עתירה.

ניתן להגיש תביעה אישית
כאמור,השופטת דחתה הסף את הבקשה לאישור התובענה כייצוגית , בהעדר תשתית ראייתית לכאורה,  תוך שהדגישה כי בפני המבקשים פתוחה הדרך להגיש תביעה אישית, לבית המשפט המוסמך, כל אחד בנפרד בגין האירוע שחווה ואשר לטענתו יש בו משום פגיעה אישית בו (כגון פגיעה בכבוד, השפלה וכו'). יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו ולקבוע האם הבידוק הפרטני שנעשה לפרט זה או אחר, היה בו משום פגיעה בפרטיות אותו אדם, בכבודו וכיו"ב, שהרי לא ניתן לקבוע כללים אחידים לפגיעה הנטענת בהיותה שונה בכל מקרה ומקרה.
המבקשים חוייבו לשאת בהוצאות המשיבים בסכום  של 15,000 ש"ח לכל משיב, וסה"כ 75,000 ש"ח.

(ת"צ 39713-07-11 קובטי ואח' נ' רשות שדות התעופה ואח')