4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
חברת הראל לביטוח חויבה לפצות נפגעת בת"ד בכחצי מליון ₪

בימ"ש השלום בת"א דן בתביעה לפי חוק הפלת"ד בגין נזק גוף שנגרם לתובעת. המחלוקת נוגעת רק להערכת הנזק.

מדובר באחות ראשית במחלקה פסיכיאטרית בבית החולים שיבא. שנפגעה בתאונת דרכים.
לפי חוות-דעת של שני מומחים שמונו בידי בית המשפט, לא נותרה לתובעת נכות נוירולוגית צמיתה, אך נגרמה לה נכות זמנית בשיעור של 100% למשך 3 חודשים ונכות זמנית בשיעור של 50% למשך 3 חודשים נוספים. לתובעת נקבעה נכות פסיכיאטרית בשיעור 20%.

טיפול פסיכיאטרי

המדובר בסיטואציה יוצאת דופן : ידוע, שלא פשוט להשיג בישראל טיפול פסיכיאטרי במסגרת הרפואה הציבורית. הקושי גדול יותר כאשר הנזקק לטיפול זה הוא איש צוות רפואי העובד במחלקה פסיכיאטרית בבית חולים גדול הנמצא באזור מגוריו. במקרה הרגיל היה על התובעת לקבל את הטיפול בבית חולים שבו היא עובדת, אולם הדבר אינו אפשרי והתובעת לא מצאה חלופה אחרת לטיפול, שכן לא ניתן לטפל בה במרכז רפואי שלא נמצא בקרב מקום מגוריה.

טענות חברת הביטוח:

1• על התובעת היה להתאמץ יותר למציאת מקום חלופי במסגרת הרפואה הציבורית (על אף שהתובעת לא היתה פאסיבית ביחס לאפשרויות הטיפול בה).

2• חברת הביטוח לא חייבת לממן טיפול רפואי פרטי שכן הוא ניתן במסגרת "סל הבריאות", על אף שהנתבעת ידעה שהתובעת אינה מצליחה לממש את הזכות לקבלו. בהקשר זה ציין כבוד השופט ירון בשן, כי חברת הביטוח בחרה לעצום עיניה מפני המציאות ו"להתחפר" בקיומה העיוני של זכות שאינה ניתנת למימוש. הנתבעת התעלמה מאי יכולתה להשיג את הטיפול הנחוץ להקלת סבלה והקטנת הנזק, והיא נמנעה מלממן טיפול רפואי נחוץ אך בלתי נגיש. שיקולי חסכון לטווח קצר גברו אצלה, ובכך מנעה מהתובעת אמצעים להקטין את נזקה.

3• התובעת לא הוכיחה היעדרויות מעבודה (על אף שאלו הוכחו במסמכים, אם כי מאוחר יותר). בפועל לא נגרם לתובעת הפסד כספי עקב פציעתה. בימי חופשת מחלה קיבלה התובעת את שכרה במלואו ולאחר ששבה לעבודה היו היעדרויותיה מעטות יחסית.
גם שכרה של בפועל לא ירד אחרי התאונה, אלא אף עלה. במסמכי נזיפה שקיבלה התובעת ממקום עבודתה ראתה חברת הביטוח כמסמכים "מוזמנים" לצורך המשפט. על אף טענות אלה, שוכנע בית המשפט כי חיי התובעת השתבשו אחרי התאונה. השופט בשן ציין כי בפועל לא ירד שכרה ובמידה מסויימת אף עלה. אולם זאת בשל "זחילת השכר" של עובדת בכירה יחסית בשירות הציבורי במסגרת הסכמים קיבוציים ולא בשל של קידום. בית המשפט גם שוכנע שתפקודה המקצועי נפגע: הפסקת הדרכה של סטודנטים וזמינות נמוכה לשעות הנוספות.

4• מצופה שילדי התובעת יסייעו לה.

5• לא הוכחה הזדקקותה של התובעת לעזרת צד ג'. מאחר ולא קיבלה כל טיפול שאינו ניתן במסגרת סל הבריאות, אין הצדקה למתן פיצוי נפרד.

בית המשפט פסק לתובעת פיצוי ע"פ ראשי הנזק הבאים:

1• פיצוי בגין כאב וסבל: בשל נכות פסיכיאטרית בשיעור 20%, ביהמ"ש פסק זכאות  לפיצוי בסך 26,651 ₪ בהתאם לכללי החישוב לפי חוק פלת"ד.

2• פיצוי בגין הפסדי הכנסה בעבר: בהעדר נתונים מדוייקים, העריך כבוד השופט בשן את הפסדיה של התובעת ב-20,000 ₪.

3• פיצוי בגין ניצול ימי מחלה וימי חופשה: בשים לב לרמות השכר של התובעת ולמספר ימי המחלה, נפסק נזק גלובאלי בסך 30,000 ש"ח.

4• פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד (לרבות זכויות פנסיה): בית המשפט קבע כי נכותה של התובעת מכבידה על תפקודה. אם תאבד את עבודתה, לא סביר שתמצא עבודה חלופית בשכר שלו היא רגילה. כל עוד היא עובדת, זהו הפסד עיוני. אם תאבד את עבודתה, כפי שנראה כעת סביר במידה רבה בשל עמדת הנתבעת שלא לסייע בקבלת טיפול נפשי פרטי כשעוד היה בו תועלת - נפסק לתובעת 285,545 ₪.

5• פיצוי בגין עזרת הזולת, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד: התובעת העידה על אי זמינותם היחסית של ילדיה ועל כן נאלצה להסתייע בעזרה בשכר. למרות שלא הציגה ראיות , העריך השופט בשן כי בתקופה שבה היו לתובעת נכויות זמניות בשיעור של 100% ו-50%, היא נזקקה יחסית להרבה עזרה במשק הבית. בהתאם לחוות הדעת כי נכותה הנפשית גרמה לירידה כללית בתפקודה של התובעת - נפסק לתובעת סכום גלובאלי בשל העזרה שלה נזקקה בעבר בסך של 25,000 ₪. כמו כן, נפסק סכום גלובאלי לעזרת הזולת בעתיד בסך של 50,000 ₪.

בסיכום, נקבע כי סך הפיצויים שעל חברת הביטוח הראל לשלם לתובעת עומד על 437,196 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 67,066 ₪.

(ת"א 343151-90 גברילוב נ' הראל חברה לבטוח בע"מ)