4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

"רכשתי טלוויזיה מספק שלא עמד באף אחת מהתחייבויותיו. בעקבות כך פרסמתי פוסט באינטרנט שבו גוללתי את השתלשלות המקרה, ייחסתי לחברה מעשי הונאה, והזהרתי את הציבור מלרכוש מוצרים מספק זה. האם מדובר בלשון הרע?"
התשובה לכך מורכבת. מתי מדובר בהבעת דעה וביקורת צרכנית לגיטימית, שיש בה אינטרס ציבורי, ומתי מדובר בהוצאת לשון הרע? סוגיית הביקורת הצרכנית יורדת למעשה לשורשם של דיני לשון הרע והיא נוגעת במתח הקבוע הקיים בין שני ערכי יסוד מתנגשים: שמו הטוב של האדם וחופש הביטוי. אלו שני ערכי יסוד שעליהם בית המשפט מבקש להגן ואותם הוא שוקל זה מול זה בבואו להכריע כמעט בכל סוגיה הנוגעת ללשון הרע.

האם המקרה המתואר לעיל אכן מהווה לשון הרע?
נראה שאכן מדובר בלשון הרע, אך אין זה וודאי שהקונה המאוכזב יחויב בשל כך. הדברים אכן משמיצים ונועדו לבזות את הספק. עם זאת, בנסיבות מסוימות, החוק מעניק לנתבע הגנות

הפוטרות אותו מחבות. למשל, כאשר הנתבע דובר אמת והיה בדבריו ענין ציבורי. או כאשר הנתבע פרסם את הדברים בתום לב והיה לו ענין אישי כשר בעשיית הפרסום. כשבית המשפט שוקל את הנסיבות, הוא בוחן האם דברי הדיבה במקרה הקונקרטי צמודים לאמת, נעשו בהיקף ראוי ויש בהם אכן ענין לציבור. יתכן מאוד שבית המשפט יפסוק כי מדובר בהבעת דעה וביקורת צרכנית לגיטימית, ובנסיבות המקרה גובר חופש הביטוי על הזכות לשם הטוב של הספק.

המלצתי המשפטית היא שפרסום מסוג זה ייעשה בזהירות, תוך ציון עובדות, בהיקף מידתי ולאחר התייעצות משפטית.

 

* משרד אתי חסיד ושות', משרד עורכי דין, דוא"ל: ettihas@gmail.com