2.7 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
זכויותיו של ילד שנולד מחוץ לנישואין

לאחרונה עלתה שוב סוגית גורלו של ילד אשר נולד אל מחוץ לנישואין, וזאת בעקבות מותו של ספי ריבלין ז"ל.
הסוגיה עלתה בעקבות העובדה כי התברר שלריבילין נולדה בת מחוץ לנישואין שהיום אף היא אמא לבנות – נכדותיו – שאף הן לא זכו להכיר את סבן.

לחשיפת ילד "סודי" שנולד מחוץ לנישואין יש השלכות לא מעטות במשפט בישראל, לרבות בכל הקשור לדיני הירושה, ולא רק:

השלכות בחוק הירושה

ישנם יורשים חוקיים שעם פטירתו של אדם זכאים לרשת אותו במידה שלא השאיר צוואה המורה אחרת לרבות בן/בת זוג, צאצאים, צאצאי צאצאים, הורים, אחים וכיו"ב.  ואולם נשאלת השאלה, מה קורה לגבי ילד שלא היה מוכר  – האם ילד כזה ייחשב כיורש כדין על פי דיני הירושה?

למציאת עורכי דין בתחום מזונות ילדים באתר משפטי

לצורך הכרה בילד כיורש על פי דיני הירושה,  צריך שאביו יכירו, והוא יהיה רשום במשרד הפנים כבנו. לפיכך, כבר מעתה ייאמר כי יש לדאוג לרישום זה בעודו של האב בחיים שאם לא כן, יגרור אחריו הדבר בדיקות גנטיות למשפחת האב כדי לבחון את הקשר המשפחתי. 

ככל שהבדיקה תגלה, כי אכן המנוח היה אביו של הילד "הסודי", הרי שהילד יוכר כיורש חוקי לעניין חוק הירושה.

לפיכך קיימת חשיבות רבה של קביעת אבהות, ועולה השאלה- אם האב מסרב להכיר באבהותו ואינו רוצה להירשם כאביו של הקטין – מה עדיף: רצון האב או טובת הילד, שהרי עתה ברור כי להכרה באבהות חשיבות גדולה ורבה מצידו של הילד בכל הקשור לזכויותיו הממוניות ובכלל.
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הבסיסית של הידיעה מי אביו הביולוגי של הילד, שכן הוא אינו קשור רק בחוק הירושה אלא בכשרות של הילד להינשא וכן לצורך הגנה מפני מחלות גנטיות בעתיד.

הידיעה מי האב גם תמנע, כמובן, נישואין בין קרובים.
אין ספק שאלה מעידים, כי טובת הילד לדעת מי אביו על פני רצון האב שלא להכיר בילדו.

הדין העברי - ממזרות

מבחינת הדין העברי, ישנה השלכה משמעותית לעניין גילוי האבהות האמיתית. במצב דברים כזה המשקל לעניין טובת הקטין עומד בסימן שאלה גדול יותר לנוכח העובדה, כי אם יוכח שהקטין ממזר הרי שגם ילדיו יהיו ממזרים וכך לדורי דורות ייפגעו הצאצאים מגילוי האמת. לפיכך, נוטים בתי המשפט שלא לאפשר בדיקת רקמות לנשים כאשר האבהות מוטלת בספק בעודן נשואות.
כמו זכותו של הקטין לדעת מי אביו, כך גם זכותו של האב לדעת האם הקטין הוא ילדו – ועל אף שקיימת אפשרות בדיקה לעניין זה, כאמור, בשל הדין העברי, עדיין לא מתאפשרת בדיקה מסוג זה אשר מעמידה בסיכון הלכתי את הקטין.

זכאות למזונות

האם ילדים שנולדים מחוץ למערכת הנישואין זכאים למזונות?
הואיל ודיני המזונות לקוחים מהדין האישי, הרי שהזכות למזונות אינה קמה בנישואי צדדים, לאמור – ילד זכאי למזונות בהתאם לדין האישי של אביו. אך מה קורה כאשר קיים ספק בשאלת האבהות?

כאמור לעיל, בדיקת אבהות לא תיעשה כאשר קיים חשש לממזרות, ואולם כאשר האישה תצהיר על היותה רווקה, גרושה או אלמנה ובתנאים אשר יאפשרו זאת, הרי שהאב יחוייב לעבור את הבדיקה וייפסקו לטובת הקטין מזונות על פי הדין האישי של האב.

בניגוד לדינים האישיים של דתות אחרות, דווקא ההלכה העברית מגלה רגישות ועדיפות לטובת הקטין כך שהיא מחייבת את האב לזון את ילדיו כאשר האבהות לא מוטלת בספק גם אם תבוא טענה מצד האב לגניבת זרע או הריון שלא מרצון תוך מרמה. הדעה הרווחת בבתי המשפט היא, כי כאשר גבר מקיים יחסי אישות ללא אמצעי מניעה הוא צריך לקחת אחריות על מעשיו ולקחת בחשבון כי קיום יחסי אישות אלה יגרור אחריו הריון.

כיצד בודקים?

סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לחייב בצו, כאמור, קמה לו מכוח סעיף 28 ו(א) לחוק מידע גנטי הקובע כי בית המשפט רשאי לצוות על עריכת בדיקה ללא הסכמת נבדק אם התקיימו התנאים הבאים:

(1) בית המשפט שוכנע כי יש סיכוי סביר לנכונות טענות מבקש הצו באשר לקשרי המשפחה.

(2) ניתנה לאב הזדמנות להשמיע את התנגדותו למתן הצו.

בעבר לא ניתן היה לחייב אדם לערוך בדיקת רקמות, בין היתר, בשל העובדה כי מדובר היה בבדיקה פולשנית.
כמו כן, לא היה ניתן לחייב בדיקת רקמות כאשר האם הייתה נשואה ונכנסה להריון.

כיום, בשל עקרון טובת הילד ומכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ולנוכח תיקון החוק, הוסמך בית המשפט לתת צווים הכופים על האב או משפחתו לעשות בדיקות מסוג זה ובמיוחד בשל העובדה כי ניתן לערוך אותה ללא צורך בבדיקות פולשניות.

לסיכום

עיקרון טובת הקטין הוא דרך המלך בפסיקה בכל הקשור לבדיקת האבהות אשר לה השלכות רבות לאורך כל חייו של "הילד הסודי", ואנו עדים לשינוי שחל בפסיקה  לאורך השנים שבהם טובת הקטין היא זכותו לדעת מי אביו.