הלנת שכר והמשבר בהדסה - מהן זכויות העובדים?

המשבר החמור אליו נקלע בית החולים הדסה העלה על הפרק בעיה רצינית ביותר. שכרם של העובדים לא שולם במלואו עקב קשייו הכלכליים של בית החולים.
העובדים השביתו את בית החולים בטענה שכל עוד לא ישולם שכרם לא ישובו לעבודה סדירה.

מעבר לשביתה, זכאים העובדים לכך כי כשישולם שכרם, הרי שישולם בתוספת פיצויי הלנת שכר.

לכתבות נוספות:

* חוק הגנת השכר

* בית הדין לעבודה תל אביב – השופטת מיכל לויט: פסקי דין

* הלנת שכר - מהי?

 

 שכר עבודה מולן - מהו?

חוק הגנת השכר קובע, כי שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם.
שכר עבודה המשתלם על בסיס של שעה, יום, שבוע או לפי כמות התוצרת, ישולם, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה עבודה, בתום מחצית החודש בו הועבד העובד.
שכר עבודה המשתלם בעד ביצוע עבודה מסוימת, שביצועה נמשך יותר מארבעה עשר ימים, ישולם ביום גמר ביצוע העבודה.

כאשר עובד אינו מקבל תשלום או חלק מתשלום שכרו, תוך תשעה ימים מיום המועד הקבוע לתשלום, הרי שזוהי הלנת שכר. 
יראו כשכר מולן גם סכום שהמעביד חייב לקופת הגמל, ובלבד שהסכום אשר חייב המעביד לנכות לא שולם לקופה תוך 21 ימים מהיום שבו רואים כמולן.

דמי הודעה מוקדמת, דמי הבראה, תשלום עבור הוצאות נסיעה, תשלום עבור כוננויות ותורנויות, לא יחושבו לצורך פיצויי הלנת שכר.

סנקציות למעביד
כדי להרתיע מעבידים מלהלין את שכר העובד, קבע המחוקק סנקציה כנגד המעסיק, הבאה לידי בסעיף 17 לחוק, הקובע כי לשכר מולן יתווסף הסכום הגבוה מבין אלה:

א. בעד השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום השכר, קרי פיצוי בשיעור של   5% מהשכר המולן, ובעד כל שבוע או חלק משבוע שלאחר השבוע הראשון, פיצוי בשיעור של 10% מהשכר המולן. 
ב. הפרשי הצמדה לתקופה שמן המועד לתשלום שכר העבודה, עד יום תשלומו בפועל, בתוספת %20 על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה כאמור בעד כל חודש שבתקופה האמורה. בעד חלק מחודש תשולם התוספת של %20 האמורה באופן יחסי.

סעיף 8 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, קובע כי בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום, לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שייראה לו צודק בנסיבות העניין.
בנוסף, הלנת שכר מהווה עבירה פלילית העלולה להביא למאסר המעסיק או לתשלום קנס. 

התיישנות
יחד עם זאת, סעיף 17 א' לחוק קובע, כי הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים.

חריג להתיישנות
במקרה של הלנות שכר חוזרות, כאשר המעסיק הלין את שכרו של העובד 3 פעמים בתקופה של 12 חודשים רצופים, בתוך 3 שנים רצופות שלאחר יום תשלום השכר שבו קשור הפיצוי - תהא תקופת ההתיישנות 3 שנים.

תביעה בגין פיצויי הלנת שכר
התביעה תוגש על ידי העובד או באמצעותי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה או בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו.

במידה שהעובד אכן מגיש תביעה כנגד מעסיקו או לחילופין אם סייע לעובד אחר או לארגון העובדים בתביעה כאמור, אזי חל איסור על אותו מעסיק לפגוע בשכרו, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו של אותו עובד והוא מנוע מלפטרו מהעבודה, מחמת התביעה אותה הגיש כל עוד הוגשה אותה תביעה לתשלום שכר מולן או לפיצויי הלנת שכר בתום לב.

חריגים לעניין הזכאות לפיצויי הלנת שכר
סעיף 18 לחוק קובע מקרים בהם עובד לא יהיה זכאי לקבל פיצויי הלנת שכר ובית הדין האזורי יהיה רשאי להפחית את פיצויי ההלנה או לבטלם – המקרים הם כדלהלן:

1. שכר העבודה לא שולם במועדו עקב טעות כנה של המעסיק;

2. שכר העבודה הולן עקב נסיבה אשר למעסיק לא הייתה שליטה עליה;

3. מחלוקת בין העובד למעסיק בדבר עצם קיום החוב, בכפוף לכך שיש ממש לדעת בית הדין באותה מחלוקת ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו.