3.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 17)
תעודת יושר - מהי ומה משמעותה?

פעמים רבות פונים מעסיקים מבקשים ממועמדים לעבודה להציג תעודת יושר כתנאי להעסקתם. 

מהי תעודת יושר?

המונח "תעודת יושר" הינו ביטוי השגור בשפת העם שכוונתו לגיליון מידע פלילי מלא ("ר.פ" בעגה המשפטית) של אדם במשטרה או לשם דיוק, אי קיומו של מרשם פלילי שכזה לאדם, בגינו מונפקת תעודת היושר.

עוד בנושא:

מחיקת רישום פלילי (תיק משטרה)

* רישום פלילי וצבא - תיקון לחוק משנת 2011

*
סנגוריה ציבורית - מהי ומה תפקידה?

 

שני סוגי רישומים

בגיליון זה פרוסים שני סוגים של רישומים. האחד - רישום פלילי הנוגע לאדם אשר הובא בפני בית המשפט והורשע בגין העבירה אותה עבר או שנגזר דינו בעונש קל יחסית שלרוב יהיה מבוסס על שירות לתועלת הציבור וללא הרשעה. 

פרטים נוספים אשר אפשר שיופיעו בגיליון הרישום הפלילי הם: עובדות על הפנייתו של אדם בידי בית המשפט לטיפול חוץ ביתי כגון, בית חולים פסיכיאטרי, מוסד גמילה וכד'

השני - הרישום המשטרתי הפנימי, הנוגע לאדם אודותיו לא מתקיימים הליכי משפט פליליים בעניינו. רישום זה יכול להופיע כחקירה שהתקיימה בנוגע לאדם ולא הבשילה לכדי הגשת כתב אישום. אפשרות נוספת היא, תיק הממתין לבירור דין (מב"ד) שהחקירה בעניינו עדיין מתבצעת ויתכן שיוגש כתב אישום בסיום הליכי החקירה. 

סגירת תיקים בשתי עילות

ייתכן שיופיעו תיקים שנסגרו בשתי עילות: האחת - חוסר ראיות מספיקות. במקרה זה, התביעה רשאית להגיע לכלל החלטה על סגירת התיק בשל היעדר ראיות מספיקות היכולות לגבש כתב אישום עם סיכויים סבירים להרשעה.

השנייה - היעדר עניין ציבורי. במקרים אלו הרשויות יפעילו את שיקול דעתן בבחינת האינטרס הציבורי, האם התועלת שבאי ניהול ההליך הפלילי עולה על זו שבניהולו. מקרה נוסף בו התביעה מגיעה לכלל מסקנה כי יש לסגור את התיק בהיעדר אשמה, קרי: לא נמצא בדל ראייה הקושרת ומפלילה את הנחקר. במקרה כזה, לא יופיע כל אזכור לכך בגיליון המידע הפלילי המלא. 

ניתן לבצע מחיקת רישום פלילי על ידי הגשת בקשה מתאימה באמצעות עו"ד הבקי בהליך למחיקה שכזו, אם התגבשו התנאים המתאימים.   

האם מעסיק רשאי לבקש ממועמד למשרה את העתק הרישום הפלילי שלו ("תעודת היושר")? 

בתיקון שנעשה בסעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים שנכנס לתוקפו ביום 01.04.2008, חל איסור חוקי לבקש מאדם להציג את העתק הרישום הפלילי שלו, שכן, מידע זה הינו מסווג, שחשיפתו מהווה פגיעה וחדירה לפרטיותו של אדם.

במקרים חריגים, ייתכן שמידע זה יועבר ישירות על ידי משטרת ישראל לגופים ספציפיים סטטוטוריים, הזכאים לקבלו על פי הגדרתם בחוק. כך למשל, לרוב תעודת יושר שהינה מסמך רשמי של המשטרה, תועבר ישירות לגופים שזכאים לברר את פרטיהם של אנשים הפונים אליהם לצרכים שונים, דוגמת שגרירויות לצורך הנפקת אשרות למדינות זרות, לשכת עורכי הדין לצורך קבלה להתמחות בעריכת דין או משרד החינוך לצורך קבלה לעבודה בהוראה. כל זאת, בכפוף לחתימה על כתב ויתור על סודיות. 

מכאן, שחל איסור על גוף ציבורי או פרטי לדרוש מאדם להמציא את תעודת היושר לכל צורך שלא יהיה. המידע המופיע בתעודת היושר הינו מידע חסוי ומאפשר את עיונם של  אלו שניתנה להם הרשאה לעיין בו על פי החוק. השגתו של מידע זה בדרך שאינה חוקית הינה עבירה פלילית שעונשה מאסר של שנתיים.

עם זאת, היו מקרים בהם הוצעו מכרזים לקהל הרחב, כאשר בתנאי הסף נדרשו המועמדים להצהיר על עברם הפלילי אם קיים, לרבות פרטים אודות חקירות תלויות ועומדות ואף חקירות שלא הגיעו לכלל כתב אישום. סוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון בעניין בו דובר במכרז שפרסם מפעל הפיס לבחירת משווקים אזוריים. 
היועמ"ש, יהודה ווינשטיין, עמד על חשיבות מתן אפשרות שיקום גם לאלה שהורשעו בפלילים ושילמו את חובם לחברה, כאינטרס ציבורי מובהק בהחזרתם למעגל תעסוקתי תקין כך שיהווה עבורם אופק שיקומי נטול תוויות חברתיות סטיגמתיות. 

עם זאת, אין לשלול קטגורית את האפשרות ממעסיק לברר אודותיו של עברו הפלילי של מועמד לעבודה, והמעסיק יהיה רשאי לשקול את כשרות מועמדותו של אדם, ובלבד שתהיה זיקה ישירה בין עברו הפלילי לדרישות המשרה. כך למשל, ברי, כי משרה המוצעת לציבור לעבודה בסביבת ילדים תישלל מאדם, שהורשע בעברו בעבירות מין וכד'. 

כל אחד רשאי לקבל "תעודת יושר"

כל אדם רשאי לקבל את גיליון הרישום הפלילי שלו ("תעודת יושר") בתחנת המשטרה, שתציין את קיומם של רישומים פליליים בעניינו אם קיימים או לחילופין את עובדת היותו נטול כל רישום פלילי.

בעבר, פעולה זו חויבה ברכישת בולים בגין הנפקת גיליון הרישום הפלילי אלא שבשנים האחרונות השתנו התקנות, וכיום ניתן להנפיק תעודת יושר בפנייה ישירה לתחנת המשטרה ללא כל תשלום.  יודגש, כי ניתן להציג רק את העמוד הראשון של תעודת היושר, ללא מידע על הרישום המשטרתי הפנימי, ומבלי לחשוף מידע המיועד לבעל הגיליון בלבד ולגורמים הרלוונטיים על פי החוק.

השתתף בכתיבת המאמר:עו"ד רן סולימן