4.3 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
מנהל עזבון - מהו תפקידו ומהן חובותיו?

מתי נדרש מינוי מנהל עזבון?

במרבית המקרים אין צורך במינוי מנהל עזבון, שכן היורשים יכולים לנהל את העזבון בעצמם או באמצעות מי מטעמם. ואולם, כאשר מתגלעים חילוקי דעות בין היורשים או כאשר הדבר נדרש, ניתן להגיש בקשה למינוי מנהל עזבון.

מנהל עזבון יתמנה רק לאחר שהוכח כי קיים צורך ממשי במינויו, כגון  במקרים כאשר:

היורשים אינם יכולים לנהל את העזבון בעצמם;  קיים סכסוך בין היורשים או מחלוקת בין היורשים בעניין ניהול העזבון וחלוקתו; ריבוי משמעותי של יורשים; קיומה של מטרה ציבורית בהוראות צוואה;  יש בין היורשים נעדרים;  צוואת המוריש מכילה הוראות ביחס לקטין או לחסוי, אשר יש צורך לפקח על ביצוען ואין כל דרך חליפית לעשות זאת;  נכסי העזבון מצריכים טיפול מיוחד; כל אימת שהנסיבות מצדיקות זאת.

תפקידו של מנהל העזבון

סעיף 82 לחוק הירושה קובע: "מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת".

כלומר, תפקידיו של מנהל העזבון הינם:

כינוס נכסי העזבון וריכוזם, פרסום הודעה לנושים, פירעון חובות העזבון, השקעת כספים בהתאם להוראות תקנות הירושה, חלוקת נכסי העזבון או תמורתם בין יורשי המנוח, השכרת נכסים, ביטוחם ושמירתם, ביצועה של כל פעולה אחרת שנועדה לשמירת העזבון או שהטיל עליו בית המשפט.

מי רשאי לבקש מינוי של מנהל עזבון?

בקשה למינוי מנהל עזבון יכולה להיות מוגשת על ידי יורש על פי דין, זוכה על פי צוואה, נושה של הנפטר או האפוטרופוס הכללי כב"כ היועמ"ש. סעיף 78 לחוק הירושה קובע, כי בקשה למינוי מנהל עזבון יכול להגיש כל מי שמעוניין בדבר. כך למשל, נושים של העזבון רשאים לבקש מינוי של מנהל עזבון.

מי רשאי להתמנות כמנהל עזבון?

אדם, תאגיד או האפוטרופוס הכללי.
הואיל והאפוטרופוס הכללי מפקח על פעולותיהם של מנהלי עזבון – לא יתמנה האפוטרופוס הכללי אלא במקרים מיוחדים בלבד.

מתי מתמנה מנהל עזבון קבוע?

מנהל עזבון קבוע מתמנה בד בבד עם מתן צו ירושה או עם מתן צו קיום צוואה, או לאחר שניתן צו הירושה / צו הקיום. ככלל, מנהל עזבון קבוע מתמנה לתקופה של שנתיים, כאשר בית המשפט רשאי מעת לעת להאריך את תוקף המינוי.

מינוי מנהל עזבון במקרים דחופים

כאשר טרם ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה, וקיים צורך דחוף לבצע פעולות לשם שמירת נכסי העזבון, רשאי הרשם לענייני ירושה או בית המשפט לענייני משפחה למנות מנהל עזבון במינוי זמני לתקופה של עד 6 חודשים (הניתנת להארכה בנסיבות מיוחדות) או עד מתן צו ירושה / צו קיום צוואה – לפי המוקדם מביניהם.

האם יש תוקף מחייב להוראה בצוואה בדבר מינוי מנהל עזבון?

צוואה שהותיר הנפטר ובה הוראה על מינוי מנהל עזבון מסויים – אינה מחייבת את הרשם לענייני ירושה או את בית המשפט למנות מנהל עזבון, והצורך ייקבע לפי הנסיבות.
אם יוחלט, כי מן הראוי למנות מנהל עזבון – יתחשב הרשם או בית המשפט בזהות מנהל העזבון כפי שנקבעה בצוואה.

חובת דיווח של מנהל העזבון

מנהל עזבון, בין זמני ובין קבוע, מחוייב לדווח לאפוטרופוס הכללי:
תוך 60 יום מיום המינוי חייב מנהל העזבון להגיש לאפוטרופוס הכללי דין וחשבון על פעולותיו, לרבות פרטים על התקבולים והתשלומים שנעשו בעזבון, וכן פרטים נוספים הנוגעים לניהול רכוש העזבון, בצירוף אסמכתאות מתאימות.

שכרו של מנהל העזבון

מינוי מנהל עזבון כרוך בהוצאות והליכים. לדוגמא – מנהל העזבון חייב להגיש פרטה ודו"חות לאפוטרופוס הכללי, וכן להגיש בקשות ועתירות שונות לבית המשפט. כל הליך כרוך בתשלום אגרה והוצאות שונות. בית המשפט פוסק את שכרו של מנהל העזבון עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידו (בין פעולות בעלות אופי משפטי מובהק, כמו בקשות שמגיש לבית המשפט, ובין פעולות בעלות אופי מנהלי ביצועי, כדוגמת כינוס נכסים ותשלום חובות).

מנהל עזבון אינו זכאי לשכר נוסף אם הפעולות שבצע הן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, בין אם עשה את הפעולות בעצמו ובין אם עשה אותן על ידי אחר.
כך, אם מנהל העזבון ביצע פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידו - למשל הגיש תביעות בשם העזבון או התגונן בתביעות שהוגשו נגד העזבון – יהא זכאי עבורן לשכר נוסף מהעזבון, מעבר לשכר לו הוא זכאי עבור פעולות המהוות חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו. 

לעומת זאת, לגבי פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו – אם העביר מנהל העזבון לאחר, כדוגמת עו"ד, רו"ח – מנהל העזבון לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור פעולות אלה, והשכר לאותו אחר חיצוני ישולם מתוך שכרו של מנהל העזבון.

עד כמה רשאי מנהל העזבון להחליט בענייני העזבון תוך הפעלת שיקול דעת במקום הנפטר?

מנהל עזבון נכנס לנעליו של הנפטר, וזכותו לפעול בעזבון וכנגד החייבים לעזבון במקום הנפטר. העקרון המנחה הוא, שעל מנהל העזבון לבצע את רצון המת כפי שרצון זה משתקף בצוואה. אין זה מתפקידו של מנהל העזבון להיכנס לשיקול דעת של נפטר ולהחליט במקומו. זו זכותו האישית והפרטית של המנוח, ונתונה לשיקול דעתו של המנוח בלבד, ואינה עוברת לא למנהל העזבון ולא ליורשים. עליהם לבצע את רצון המנוח.

במקרים שהגיעו להכרעת בית המשפט, נדונה השאלה האם מנהל עזבון רשאי לחזור מהתחייבות המנוח לתת מתנה. בית המשפט העליון פסק, כי הזכות לבטל מתנה הינה זכותו האישית של נותן המתנה, ואינה עוברת לא למנהלי העזבון ולא ליורשים. עוד קבע בית המשפט העליון, כי אין ליורשים או למנהל העזבון זכות להתערב בפעולות רצוניות של המוריש שנעשו בתקופת חייו. זאת, בעניינים של ביטול מתנה וחזרה ממתנה שנתן הנפטר. במקרים אחרים –בית המשפט יכריע בנסיבות כל מקרה, האם מדובר בפעולה אישית פרטית של המנוח, או שמדובר בזכות העוברת למנהל העזבון / ליורשים.

האם מנהל עזבון יכול לנקוט עמדה בסכסוך בין יורשים?

מנהל העזבון ממונה על ידי בית משפט, וחב בחובת נאמנות לבית המשפט בלבד. 
אסור למנהל העזבון להתייצב לטובת יורש זה או אחר, ולנקוט עמדה בסכסוך, אחרת יפגע בתפקידו כנאמן בית המשפט.

האם מנהל עזבון יכול להצטרף בשם העזבון לתביעה שהגיש המנוח בעודו בחיים?

בית המשפט פסק, שאין מניעה שמנהל עזבון יצטרף לתביעה וינהל אותה במקום המנוח אם יש הצדקה להמשיך בניהול התביעה. זאת, אפילו אם טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ביחס לעזבון.

עוד בנושא:

התנגדות לצוואה והגנה עליה

ירושה ללא צוואה - מה קובע החוק?


* עוה"ד ורד כהן ורענן בר-און הם שותפים במשרד בר-און, כהן, עו"ד, שעוסק גם בדיני ירושה.