4.3 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 15)
ירושה ללא צוואה - מה קובע החוק?

דיני הירושה בישראל, אשר נגזרים מחוק הירושה, התשכ"ה-1965, מגדירים את האופן שבו יש לחלק את רכושו של אדם לאחר מותו. שתי הדרכים האופציונאליות מבחינת החוק הן על בסיס צוואה או "לפי דין". האופציה הראשונה, הפשוטה לכאורה, מבוססת על צוואה שאדם עורך בעודו בחיים. חוק הירושה מגדיר כיצד ניתן לערוך צוואה כשרה וככל שהמסמך עומד בדרישות הנ"ל, ירושתו של האדם תחולק בין יורשיו בהתאם לבקשתו האחרונה (וזאת מתוך התפיסה התלמודית ש"מצווה לקיים את רצון המת").

עם זאת, אזרחים רבים בישראל הולכים לבית עולמם מבלי להותיר אחריהם צוואה מסודרת. במקרים אלה, או כאשר הצוואה שנערכה על ידי המנוח נפסלת בבית המשפט, הירושה תחולק על פי מנגנון שהוגדר במפורט בפרק ב' לחוק הירושה. זוהי אפוא ירושה לפי דין ובה נעסוק ברשימה זו.

טפסים חשובים שניתנים להורדה:

בקשת צו ירושה - להורדה בקובץ PDF>>>

הודעה ליורש על פי דין - להורדה בקובץ PDF>>>

בקשה למינוי מנהל עיזבון - להורדה בקובץ DOC>>>



ירושה לפי מעגלי קרבה

ירושה ללא צוואה, הלא היא ירושה על פי דין, מבוססת על מנגנון אשר מורכב ממספר מעגלי קרבה. בראש ובראשונה, סעיף 10 לחוק הירושה (אשר פותח את פרק ב' המוזכר לעיל), קובע כי יורשים על פי דין הם בני משפחתו של המנוח. אלו הם בן זוגו של המוריש בעת פטירתו, ילדיו של המוריש וצאצאיהם, הוריו של המוריש וצאצאיהם, והורי הוריו של המוריש וצאצאיהם. דהיינו: כל קרובי משפחתו של המוריש עד לרמת ילדיו, הוריו, אחיו, אחייניו, דודיו ובני דודיו.

לכאורה, נדמה כי ירושה ללא צוואה תפוזר לכל עבר ותחולק ליורשים רבים (שכל אחד מהם יקבל מנה קטנה בלבד), אך לא כך הדבר. חוק הירושה קובע מעגלי קרבה אשר מדירים במרבית המקרים קרובים-רחוקים ממצבת היורשים.

זכויות בן זוג בירושה ללא צוואה

קרוב המשפחה הראשון אשר זכאי לרשת את המנוח הוא כמובן בן זוגו. חשוב להדגיש, מדובר בבן הזוג במועד הפטירה ולא בגרוש או גרושה מלפני שנים רבות. עם זאת, יש לציין כי בן הזוג אינו חייב להיות בן זוג נשוי. חוק הירושה מכיר גם בזכויותיו של בן זוג ידוע בציבור והוא למעשה שווה בזכויותיו לאלמן או אלמנה מכוח נישואין. על פי סעיף 11 לחוק הירושה, בן הזוג יורש באופן מוחלט את המיטלטלין של המוריש לרבות רכב ולמעשה כל הציוד הקשור למשק הבית המשותף. לאחר מכן, בן זוגו של המוריש נוטל מחצית משאר העיזבון.

לאחר בן הזוג – ירושה לפי קרבה

מעגל הירושה השני כולל את ילדיו של המוריש. אלה יהיו זכאים לחצי מהעיזבון (כאשר בן הזוג נטל את החצי השני). ככל שהמוריש הותיר אחריו ילדים, שאר קרובי המשפחה אינם זכאים לחלק מירושתו. יצוין, כי במידה שאחד הילדים נפטר לפני המנוח, נכדיו מקבלים את חלקו של ההורה שהלך לעולמו.

ישנם כמובן מורישים אשר אינם מותירים אחריהם ילדים. במקרים אלה, היורשים הבאים בתור הם הוריו ואחיו של המנוח. גם כאן, במידה שאחד האחים הלך לעולמו לפני פטירת המנוח, האחיינים יהיו יורשים במקומו. היורשים הבאים בתור, כאשר המנוח הלך לעולמו מבלי להשאיר אחריו ילדים, הורים ואחים, הם סביו, דודיו ובני דודיו. במידה שלמנוח לא הייתה כל משפחה שתוכל לרשת אותו, וככל שהוא לא ערך צוואה טרם פטירתו, תהיה המדינה זו אשר תירש את העיזבון.

הסתלקות מצוואה

כפי שניתן לראות, ירושה על פי דין מתחלקת בין קרובי משפחתו של המנוח בהתאם לקרבתם הביולוגית. לא אחת, יורשים חוקיים מחליטים לוותר על חלקם בירושה. למשל, כאשר גבר הולך לעולמו וילדיו מעוניינים שאמם תירש את מלוא העיזבון. במקרים אלה, חלקו של היורש אשר בחר להסתלק מהעיזבון מצטרף לחלקם של היורשים האחרים והוא נחשב למי שלא היה במעמד של יורש מלכתחילה. כמו כן, ישנה גם הסתלקות מהעיזבון לטובת יורש אחר. על פי חוק הירושה, הסתלקות לטובת יורש אחר יכולה להיות רק לטובת בן זוגו של המנוח, ילדו או אחיו. כעת, מנת חלקו של היורש המסתלק מועברת במלואה לאדם אשר לטובתו נעשתה ההסתלקות.

לסיכום – החוק שומר על ירושת המנוח

עורכי דין אשר עוסקים בדיני משפחה ממליצים לא אחת על עריכת צוואה. ראשית, רק צוואה ערוכה בהתאם לדרישות החוק תוכל להבטיח את חלוקת הרכוש בהתאם לרצונו של האדם. שנית, ירושה על פי דין עלולה להציב את היורשים בפני מחלוקות לא פשוטות ולהוביל אפילו לתביעות הדדיות והתדיינויות בפני בתי משפט ועורכי דין. עם זאת, ניתן לראות כי חוק הירושה מגדיר היטב את האופן שבו ירושת אדם נחלקת בין קרובי משפחתו בלבד. החוק למעשה שומר על ירושתו של המנוח ומאפשר לה "להישאר במשפחה".

עו"ד גילה עיני בגוגל פלוס

עו"ד עיני בפייסבוק