3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
זכויות יוצרים וקניין רוחני - שאלות ותשובות מהפורום

פקיעת תוקף זכויות יוצרים

שאלה:
1. קראתי כי פג תוקף הגנת זכויות היוצרים של הספרים הנסיך הקטן ושרלוק הולמס, ועתה הם שייכים לנחלת הכלל. האם אוכל להשתמש באיורים ובסיפורים למטרות מסחריות (בכל העולם)?
2. אני משתמשת בפונטים של תוכנת הפוטושופ לעיצובים שונים וכן לשימוש מסחרי. איך אוכל לברר אם הפונטים מוגנים בזכויות יוצרים? 

תשובה: במידה שאכן פג תוקף הגנת זכות היוצרים ביצירות, הרי שניתן לעשות בהן שימוש היות שהפכו לנחלת הכלל.

לעניין האיורים - יש לבדוק האם האיורים מוגנים גם כסימנים מסחריים רשומים. במידה שכן, הרי שלא ניתן לעשות בהם שימוש ללא קבלת היתר/רישיון. 

לעניין הפונטים - יש לבדוק לגבי כל פונט באופן פרטני, וייתכן שעניין זה מובהר בתנאי השימוש של התוכנה, אולם עקב חוסר הבהירות בנושא מומלץ שלא לסמוך רק על האמור בתנאי השימוש ולבצע בדיקה עצמאית. 

זכות של מרואיין

שאלה: האם למרואיין יש זכויות יוצרים בראיון עמו? האם הן משותפות עם המראיין?
אם כן, האם המראיין והמרואיין יכולים לפרסם כל אחד כרצונו?

תשובה: זוהי שאלה מעניינת בהחלט.

קיימת גישה לפיה המראיין והמרואיין הם "בעלים משותפים" של היצירה (הראיון עצמו). חוק זכות יוצרים אינו מסדיר את היחסים בין הבעלים המשותפים, לכן בכל מקרה שכזה רצוי כי הצדדים יסדירו את היחסים ביניהם במנגנון חוזי.
במידה שלא עשו כן, ככל הנראה יש להסיק מהדינים המתייחסים לבעלות משותפת בנכסים, כך שבעל זכות היוצרים יכול לעשות שימוש סביר ביצירה, כל עוד הוא אינו מונע משותפו לעשות את אותו השימוש. 

לטעמי, כאשר מדובר ביחסים של מראיין-מרואיין, וברור לצדדים כי המראיין מעוניין לפרסם את הראיון ופעמים רבות הוא זה שיוזם את הראיון (ואף דורש בלעדיות במקרים רבים), פרסום קודם/מקביל של הראיון ע"י המרואיין עצמו יכול להיחשב לפעולה שנעשתה בחוסר תו"ל ו/או שלא באופן סביר. 

כמובן שכל מקרה נבחן ביחס להסכמות שבין הצדדים (בכתב ו/או בע"פ), וכן בהתאם לנסיבות המקרה. 

בלוג מחו"ל מול עסק בארץ

שאלה: יש בלוגרית ולה אתר אינטרנט בארה״ב, שם האתר שלה - ברוקלין בלונד.
אני מעוניין להקים אתר העוסק במכירת בגדים בישראל בלבד תחת השם הנ״ל. האם זה אפשרי ? 

תשובה: התשובה לשאלתך טעונה בדיקה משפטית במספר מישורים. יש לבחון האם קיימות לבעל הסימן ("ברוקלין בלונד") זכויות כלשהן בישראל, מתוקף פקודת סימני המסחר או מתוקף דינים אחרים, כגון עשיית עושר ולא במשפט (התעשרות שלא כדין על חשבונו של אחר). 

לשם כך מומלץ להתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום על מנת לקבל תשובות לשאלות השונות, כמו למשל: 

1. האם קיים סימן מסחר רשום בגין אותו שם "ברוקלין בלונד", ובמידה שכן האם הוא רשום בישראל. ייתכן שבישראל רשום סימן מסחר שכזה (או אחד הדומה לו עד כדי הטעייה) והוא אינו קשור כלל לבלוג.

2. האם ייתכן כי למרות שלא מדובר בסימן מסחר רשום, מדובר בסימן מסחר מוכר אשר יכול להיחשב ל"סימן מסחר מוכר היטב", ואשר גם הוא זכאי להגנות מתוקף פקודת סימני המסחר. 

3. האם קיים מוניטין לבלוג זה בישראל, והאם השימוש בשם זה או שם הדומה לו יכול לעלות עד כדי הטעייה ועשיית עושר ולא במשפט. 

בדיקות אלו הן חשובות שכן מטרתן לבדוק את מידת החשיפה שלך לתביעות אפשריות בגין השימוש בשם, ולכן אני ממליצה בחום לבצען.


לקיחת קרדיט על עבודות שבצעתי כשכיר

שאלה: בהיותי שכיר בחברה מסויימת , תכננתי מבנים רבים (תכניות חשמל).
לאחר סיום עבודתי בחברה הקמתי משרד משל עצמי. כעת אני כותב את פרופיל המשרד שלי כדי לשווקו.
שאלתי היא: האם מותר לי לכתוב בפרופיל חברה אילו מבנים תכננתי?
בסופו של יום , בזמן שעבדתי כשכיר בחברת התכנון הנ"ל, על אף שאני תכננתי את רוב ולפעמים גם את כל התכניות של מבנה מסוים, החתימה הסופית הייתה של הבעלים של החברה.

תשובה: ככלל, עבודה מוזמנת שייכת ליוצר ולא למזמין, למעט המקרה בו מדובר באירוע פרטי/משפחתי, או כאשר מדובר ביחסי עובד-מעביד, וזאת כל עוד לא הוסכם אחרת בין הצדדים.
לכן, במידה שלא הוסכם אחרת בינך ובין מעבידך, הרי שזכויות היוצרים ביצירה (בתכניות העבודה) הן של המעביד. 

אולם, בתור יוצר קיימת לך זכות נוספת הנקראת "הזכות המוסרית", לפיה ליוצר זכות שיצירתו תקרא על שמו (בהיקף ובמידה הראויים בהתאם לנסיבות העניין) וכי יצירתו לא תיפגם, תסולף או תשונה באופן פוגעני אשר פוגע בשמו או בכבודו של היוצר. 

זכות זו ניתנת ליוצר של יצירה אמנותית, דרמטית, מוזיקלית או ספרותית (למעט תוכנת מחשב), ותעמוד ליוצר למשך תקופת זכות היוצרים באותה היצירה. בניגוד לזכות היוצרים עצמה, הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה, כך שלמעשה גם אם אין ליוצר זכות יוצרים ביצירה, עדיין זכות זו נשמרת. 

לאור כל זאת יש לבחון מהם תנאי ההתקשרות בינך ובין מעסיקך, והאם וויתרת מרצון על אזכור שמך לצד עבודותיך (ישנן גישות שונות לעניין הויתור על הזכות המוסרית בפסיקה, וכל מקרה נבחן לגופו). במידה שלא וויתרת על זכות זו ובכוונתך לפרסם פרטים אלו, יש לקחת בחשבון כי במידה שיצרת תוכניות במשותף עם עוד יוצרים, הרי שעליך לציין זאת לצד העבודה הרלוונטית. 

כמו כן, יש להיזהר, ולא ליצור את הרושם, כי אתה הוא בעל היוצרים ביצירה. 

נקודה נוספת אותה לא העלית אך עקב חשיבותה אציין אותה בקצרה- השימוש בתמונות המבנים. התמונות עצמן הן יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, כך שעל מנת לעשות בהן שימוש יש לקבל היתר/רישיון מבעל זכות היוצרים. יש לקחת בחשבון, כי קיים אלמנט נוסף של פגיעה בפרטיות במידה שמפרסמים בתים פרטיים, ויש לקבל ייעוץ משפטי כדי להימנע מתביעות בעניין זה.

 

עוד בנושא:

כיצד קובעים אם סימן מסחר הופר?

המדריך לרישום סימני מסחר בישראל