3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
ביהמ"ש: לא תתבצע בדיקת סיווג רקמות לילד בן 10 /סקירה

תשעה וחצי לאחר נישואי הצדדים, נולד בנם אשר כיום בן 10 וחצי. במהלך הזמן, היחסים בין הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו.
לאחר פרידתם החלו הצדדים לנהל הליכים משפטיים, ובין היתר בנושא מזונות בנם הקטין בן ה-10 וחצי.

כעת, למעלה מ -10 שנים לאחר הולדת הקטין, מגיש המבקש בקשה לעריכת בדיקת סיווג רקמות לקטין, שמטרתה לשלול אבהותו.

ליעוץ בנושא אבהות, פנו ל- עורכי דין משפחה ואבהות

לטענת המבקש, בנסיבות העניין ולמען טובת הילד, יש לערוך בדיקת סיווג רקמות. לדבריו, הוא נוכח לדעת כי הוא עצמו בגדר "שתוקי"- שאינו יודע מי אביו, וע"פ ההלכה הוא פסול חיתון.
בהתאם לכך, גם על בנו רובץ אותו כתם של שתוקי שעלול לפגוע בו כשירצה הוא להתחתן. על כן, אם אכן תוכיח בדיקת הרקמות שהוא אינו אביו, הרי שהדבר יועיל לקטין "להתנקות" מאותו כתם הלכתי ולשחררו להתחתן ללא כל בעייה הלכתית.

האם טענה מנגד, כי יש לדחות את הבקשה מכל וכל. לדבריה, הקטין נולד כ-9 וחצי חודשים לאחר נישואיה למבקש, ואין כל ספק כי הוא אביו. בכל מקרה, יש לדחות את טענתו בקשר למעמדו כ"שתוקי", שכן הוא לא הגיש מסמכים כלשהם בנוגע לכך, ובזמנו הצדדים נישאו כדת משה וישראל ברבנות.

הבדיקה אינה לטובת הקטין

השופט בן ציון גרינברג דחה את הבקשה, וקבע כי עריכת בדיקה גנטית עלולה להעלות חשש למעמדו של הקטין ועל כן אין לאפשר את קיומה.

כמו-כן, ע"פ חוק מידע גנטי, בית המשפט לענייני משפחה יוכל להורות על עריכת הבדיקה רק במקרה בו יש צורך בכך לשם מניעת סכנה לחיי אדם או נכות חמורה בלתי הפיכה. במקרה הנדון, לא מתקיים חשש כזה.

השופט הדגיש, כי יש בבקשה טעם לפגם. "המבקש, אשר בשעתו הוכרז ככשר להינשא, מנסה היום ל"העלות מן האוב" טענות לפסלותו, כביכול על מנת להגן על הקטין, כשבפועל – עצם העלאת הנושא... משמעותו יצירת בעיה הלכתית חדשה לקטין, יש מאין, וזאת – בשם "טובת הקטין"", כתב השופט בפסק הדין.

השופט קבע, כי הוא הגיע למסקנה שהבקשה הועלתה בחוסר תום לב משווע ללא התחשבות אמיתית בטובת הקטין, ומטרתה בעצם הייתה להתחמק מתשלום מזונות.

הבקשה נדחתה, כאמור, והמבקש חויב בתשלום הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקלים.

(פלוני נ' אלמונית)
• ב"כ המבקש: עו"ד רחל רימון
• ב"כ המשיבה: עו"ד דבורה אטיה