4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 8)
מדריך לסטארט-אפיסט בגלקסיית ההיי-טק

בין שזה הרצון להטביע חותם על העולם ובין שזה הכסף הגדול שממתין באופק, הישראלים הם יזמים טכנולוגיים בלתי נלאים. יותר מכל עם אחר, הישראלים אחראים כיום לפיתוח של אלפי פיתוחים טכנולוגיים חדישים, במיוחד בתחומי האינטרנט, המובייל ואבטחת המידע. 

אך הדרך אל היכל התהילה של היזמות הטכנולוגית איננה סוגה בשושנים. לא כל מיזם הוא Waze או Wix וגיוס ההון, שהוא הדלק במנועי היזמים, הופך להיות מורכב יותר ומסובך יותר. התעשייה עברה שינויים כואבים ותהפוכות לא מעטות בשנים האחרונות, והיא כיום תעשייה בשלה יותר, בוגרת יותר ומנוסה יותר ולכן גם חשדנית יותר כלפי פיתוחים טכנולוגיים חדשים.

זה נכון במיוחד בתחום הטכנולוגיה. קהיליית ההיי-טק והמשקיעים בה הם כיום חבורה מתוחכמת ומחושבת. אם בעבר, בעידן הטרום-בועתי, כל רעיון סביר חדש זכה לקבלת פנים נלהבת, שהייתה מלווה גם בהשקעה סכומי כסף לא מבוטלים בהמצאה החדשה, היום המצב שונה לגמרי.  

ובכן - מה היזמים צריכים לעשות?

היום, כדי להשיג השקעה בשלבים הראשונים של המצאה, רעיון טוב ואפילו מצוין איננו מספיק. המשקיעים כבר לא מסתפקים בהוכחת היתכנות ודורשים אב-טיפוס, במקרה של מוצרים טכנולוגיים, ו-Beta Site  במקרה של פיתוח תוכנה חדשה. בתחום מדעי החיים הסיפור קשה עוד יותר, עקב בעיות רגולציה והצורך לשכנע את חברות הביטוח וארגוני הבריאות הגדולים, כי ההמצאה החדשה מבטיחה טיפול מהיר יותר וזול יותר כדי שיכניסו אותו לסל התרופות.

 

ראיון וידאו עם ד"ר אתי לוצאטו 

 

במצב החדש הזה היזמים נדרשים לחשוב מראש על כל צעד ולתכנן היטב את המהלך האסטרטגי, שיצעיד אותם לשוק. הנה שבעה כללים של עשה ואל תעשה, שנועדו ללוות את היזמים המתחילים בדרך הקשה מרעיון להון:

1. הימנע מחשיפה מיותרת של מידע לסביבה. כל הדלפה של מידע ונתונים, לפני שנרשם פטנט ולפני שיש הגנה משפטית על הפיתוח הטכנולוגי, עשויה להיות מזיקה, אם לא הרסנית. מילה אחת מיותרת, ומיד מישהו ירוץ להעתיק את ההמצאה. לכן, במקרה הזה, כמו במקרים אחרים, יפה שתיקה לחכמים, בוודאי כל עוד ההמצאה החדשה איננה מוגנת פטנט. 

2. הגש מהר ככל האפשר את הבקשה לפטנט. תהליך הגשת הפטנט יכול להתחיל באופן עצמי, אבל מוטב להיעזר כמה שיותר מהר בעורך פטנטים, רצוי כזה שיש לו ניסיון והבנה טכנולוגיים. עורך פטנטים גם יוכל לפסוק בשאלה הרת הגורל - האם בכלל יש כאן משהו שמצדיק את המשך הפיתוח? תהליך ההגשה עצמו הוא מובנה ובסופו של דבר לאחר הגשת הבקשה הממציא זוכה להגנה על המצאתו. זכור, הפטנט הוא גם כלי שיווקי ולא רק הגנתי, שכן הוא מספק למשקיעים את אחת הבטוחות החשובות בדרך להשקעה.

3. הצטייד במנטור עסקי מנוסה שילווה את הפיתוח הטכנולוגי. קשה להגזים בחשיבותו של מנהל, או איש עסקים, בעל ניסיון, שילווה אותך באופן צמוד. רצוי מאוד שיהיה זה מישהו שכבר עשה דבר או שניים בחייו ומכיר היטב את עולם העסקים הטכנולוגי ומעורה בכל השבילים והדרכים המצויים בו, ובעיקר כזה שיודע לא לעלות על מוקשים. 

4. הכן תכנית עסקית. תכנית עסקית תשמש אותך כתשתית החשובה ביותר לגיוס הון ולפנייה למשקיעים פוטנציאליים, או שותפים אסטרטגיים בהמשך הדרך. היא אמורה להציג לא רק חזון עסקי כללי, אלא גם לפרט את קהלי היעד ואת ערוצי המכירה העתידים, כולל תחזית מכירות מפורטת.

5. גייס הון ממספר מקורות. גיוס הון בתנאי השוק החדשים הוא, כאמור, עניין לא קל. לכן כדאי לנצל את כל המקורות האפשריים. בשלב ראשון גייס הון עצמי ואל תוותר על משפחה וידידים. בשלב שני, פנה למדען הראשי במשרד התמ"ת, שם מספקים תמיכה לחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. בשלב השלישי פנה לקרנות הון סיכון, אנג'לים ולמועדוני אנג'לים (התאגדות של כמה אנג'לים לפעילות משותפת). גם הקרנות משנות את פניהן וחלקן מציעות גם שילוב של חממה וייעוץ ניהולי. ערוץ חדש כיום להשקעות הוא מימון המונים, שהופך להיות אפיק השקעות פופולארי.

6. היעזר ב"כסף חכם". כסף חכם הוא כסף שמביא עימו גם ערך מוסף. למשל, אנג'לים שמוכנים לתרום מניסיונם לפיתוח העסקי, משקיעים שמכירים את השוק ויודעים אל מי כדאי לפנות ואל מי לא, ויועצים עסקיים שיוכלו לתת לך עצה טובה מתי כדאי להיכנס לשוק ומתי לא.

7. חבור לכוחות משלימים. כדאי לך מאוד לחבור ולהיעזר בכוחות חזקים שמצויים בסביבה העסקית ושחבירה אליהם יכולה להועיל לחברת הסטארט-אפ הקטנה שהקמת. המדובר בגורמים כמו האקדמיה, התעשייה המקומית ואפילו תאגידים רב-לאומיים. לכולם עשוי להיות עניין לחבור אליך, בתנאי שמדובר בהמצאה או פיתוח בעלי ערך סינרגטי לפעילות שלהם.

 

* הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת "לוצאטו את לוצאטו עורכי פטנטים" מקבוצת לוצאטו העוסקת בפיתוח, שימור ומינוף קניין רוחני