3.7 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
כתב אישום? לא מוגש לביהמ"ש באופן אוטומטי!

אם יש חשד, כי אדם גנב מחנות, תקף את שכנו, אנס נערה, הרג אדם או עבר עבירה כלשהי, האם יוגש נגדו כתב אישום?

כתב אישום לא מוגש לביהמ"ש באופן אוטומטי. כאשר יש חשד כי נעברה עבירה כלשהי, יחידת החקירות במשטרה בודקת את הנושא, ואם היא מחליטה להמליץ על הגשת כתב אישום, היא מעבירה את החומר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות, בהתאם לעניין ולסוג העבירה שיש חשד שנעברה. התביעה או הפרקליטות בוחנות האם קיימות ראיות לביצוע העבירה והאם יש עניין לציבור בהגשת כתב האישום.

ברוב המקרים, המדינה היא המאשימה, והצד השני, שמייחסים לו את העבירה, הוא הנאשם.

למציאת עו"ד לתביעות בבית משפט באינדקס משפטי

כאשר התביעה או הפרקליטות מגישות לביהמ"ש את כתב האישום, הן למעשה פותחות את ההליך הפלילי בעניינו של הנאשם. כתב האישום מפרט במה בדיוק מאשימים את הנאשם ואילו ראיות יש לתביעה כנגדו. התביעה לא תוכל להאשים את הנאשם בעבירות שלא כלולות בכתב האישום, אלא אם כן תבקש מביהמ"ש לתקן את כתב האישום, וביהמ"ש יאשר זאת.

חשוב לדעת, כי כל עוד לא הוגש כתב אישום, האדם שמיוחסת לו העבירה הוא בגדר חשוד בלבד, אולם ברגע שהוגש נגדו כתב אישום לביהמ"ש, מעמדו משתנה והוא הופך לנאשם.

ביהמ"ש מקריא לנאשם שבפניו את כתב האישום. הנאשם יכול לומר שהוא לא ביצע את העבירות שמיוחסות לו, כלומר: לכפור בכתב האישום, או להודות בעובדות - בכולן או בחלקן.

מבנה כתב האישום

הצורה של כתב האישום היא קבועה ומוגדרת, והוא בנוי בצורה כזו: ראשית, הכותרת - בכותרת נכתב שם הנאשם ושאר הפרטים שלו, פרטי הגוף המאשים (התביעה או הפרקליטות), פרטי בית המשפט ועוד. החלק השני הוא החלק שבו מתוארות עובדות כתב האישום. בחלק זה התביעה מפרטת מהן העובדות שמהוות בסיס לביצוע העבירה. בהמשך, הוכחת העובדות מעל לכל ספק סביר תוביל להרשעת הנאשם באותן עבירות. החלק השלישי בכתב האישום הוא ציון סעיפי החוק הרלוונטיים לעבירה או לעבירות שנטען כי בוצעו ע"י הנאשם. בחלק האחרון התביעה מפרטת אילו עדים יש לה, אשר באמצעותם היא תוכיח כי הנאשם עבר את העבירה הנטענת.
באתר פרקליטות המדינה ישנן הנחיות מדויקות ומפורטות באשר לדרך ניסוח כתב אישום, כולל הפרטים שיש לציין, מסירת העתקים, דיווח על הגשת כתב אישום נגד עורך דין או רואה חשבון ועוד.

הערת מערכת

כתב אישום בעייתי - גם זה קורה

לאחרונה (22.5.2016) הוגש כתב אישום נגד "המשגיח" מישיבה ירושלמית בגין עבירות חמורות שנמשכו לכאורה במשך שנים כלפי קרובות משפחתו. כתב האישום כלל בתוכו - ככל הנראה בעקבות טעות הגהה - גם מספר פרטים שעלולים באופן כזה או אחר לזהות את המתלוננות בפרשה. הפרטים המזהים אסורים לפרסום, אך אנשים שנחשפו לכתב האישום (במגזר החרדי) עשויים לזהות את המתלוננות בעקבות המחדל.

 

הקראת כתב האישום

ביהמ"ש מקריא לנאשם שבפניו את כתב האישום. הנאשם יכול לומר שהוא לא ביצע את העבירות שמיוחסות לו, כלומר: לכפור בכתב האישום, או להודות בעובדות - בכולן או בחלקן. אם הנאשם מודה, ביהמ"ש יכול להרשיע אותו באופן מיידי. במקרה שבו הנאשם מודה רק בחלק מהעובדות, או כופר בכל כתב האישום, יתנהל משפט שיכלול הצגת ראיות, זימון עדים וכו' שבסופו יקבע אם יש להרשיע את הנאשם או לזכות אותו.