4.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
הכל אודות פטנטים ורישומם/ מדריך

פטנט הוא סוג של חוזה בין מדינה שאליה הוגשה בקשה לבין בעליו, המקנה לאחרון בלעדיות על שימוש בהמצאתו למשך 20 שנים. ניתן להגדיר זכות זו כמונופול, ומשמעותה היא שלרשות הבעלים עומדת הגנה משפטית כנגד שימוש בלתי מורשה בהמצאה, החל בהעתקתה ועד לייצורה ומכירתה. בתמורה לזכויות אלו מסכים הבעלים, כי ההמצאה תוצג קבל עם ועדה, כך שכל אדם בעל ידע הולם יוכל לעמוד על דרך פעולתה ויצירתה. 

על מה ניתן לרשום פטנט?

חשוב להבין, כי לא כל רעיון, חדשני ככל שיהיה, ניתן לרישום כפטנט. על פי החוק ניתן לרשום פטנט רק על המצאות מועילות וחדשות, המהוות תהליכים או מוצרים שניתן להשתמש בהם בתעשייה. כלומר, מראש מדובר רק בתחום הטכנולוגי -תעשייתי, ומעבר לכך יש להוכיח כי ההמצאה לא רק מציגה חדשנות אלא גם התקדמות המצאתית. במונח "חדשנות" הכוונה היא, שכל רכיביה של ההמצאה אינם כלולים זה מכבר בבקשות פטנט מאושרות או שטרם אושרו, במאמרים שונים או במוצרים המצויים זה מכבר בשימוש. יחד עם זאת, ייתכן שכל הרכיבים הללו אינם מצויים במאמר, בבקשת פטנט או במוצר קיים אחד, אלא בכמה מהם, על כן, קיימת גם דרישה שחיבורם של כל אלו לא יניב את ההמצאה בכללותה - ומכאן שאכן מדובר בהתקדמות המצאתית. כדי לסבר את האוזן יצוין, כי אין אפשרות לרשום פטנט על רעיונות מופשטים שאינם בני שימוש פרקטי, תיאוריות מדעיות, גילויים מדעיים שאינם מעשי ידי אדם בהקשר לתעשייה, ולרוב גם על תוכנות מחשב המוגנות בזכויות אחרות.

מגבלות טריטוריאליות

נקודה חשובה נוספת היא, שרישום פטנט במדינה מסוימת אינו מקנה בלעדיות בכלל העולם, אלא אך ורק בתחומיה השיפוטיים, או ביבשת במקרה של אירופה. על כן, בכל מדינה יש להגיש בקשה נפרדת אל הגוף האחראי לכך, אשר פועל לפי דינים שונים ועשוי לדחות פטנט שאושר זה מכבר במדינה אחרת, וגם להיפך. לדוגמא, הגוף האחראי על נושא זה בישראל הינו רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. באירופה ישנו גוף בשם European Patent Office או בקיצור EPO, ובארה"ב יש לפנות אל ' United States Patent and Trademark Office'sהידוע גם בכינוי המקוצר UPSTO. כפועל יוצא מכך נוהגים ממציאים להגיש יותר מבקשת פטנט אחת, ופונים למספר מדינות במקביל על פי שיקולי ייצור ומסחר. 

יחד עם זאת, חשוב לציין כי רוב המדינות חתומות כיום על אמנת פריז, המקנה בכולן זכות קדימה לאורך שנה עבור מי שהגיש בקשת פטנט באחת מהן. כמו כן, ניתן להגיש בקשה בינלאומית המכונה PCT שיתרונה במרווח הזמן שהיא מקנה לבעלי ההמצאה, אשר מתכוונים להגיש בקשה במספר מדינות. מעבר לכך, ישנן עוד אמנות בינלאומית המאפשרות לרכז בקשת פטנט בכמה מדינות לצורך בחינתה, אך את האישור עצמו עדייו יהיה צריך לקבל בכל מדינה בנפרד.

איך מגישים בקשת פטנט?

למעט מספר הבדלים, בקשות הפטנט דומות למדי בכלל מדינות העולם. מדובר בהליך ארוך ומורכב הכרוך בעלויות בלתי מבוטלות, ובכל מקרה כדאי להסתייע כבר מתחילה בשירותיהם של בעלי מקצוע. לדוגמא, מומלץ לפנות אל חברות המתמחות בחיפוש פטנטים קיימים, כדי שלא לבזבז זמן וכסף במידה שכבר ישנם פרסומים כדוגמת בקשות דומות המצויות בבחינה או שכבר אושרו.

בנוסף, למי שאינו מחזיק בידע טכני ומשפטי הולם חשוב להסתייע בשירותיו של עורך פטנטים, לצורך כתיבת בקשה מפורטת ותקינה על פי הנהלים.

כדי להבין את התהליך העקרוני של רישום פטנט, תובא להלן כדוגמא בקשה המוגשת בישראל.

פנייה לרשות הפטנטים

כאמור, בישראל אמונה על התחום רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ואליה יש לשלוח את המסמכים. הבקשה עצמה מורכבת ממספר אלמנטים: הראשון שבהם הוא "טופס בקשה לפטנט" , אותו אין למלא בכתב יד, ובו מצוינים מספר פרטים בסיסיים כגון: כתובתם ושמם של המבקשים, חתימותיהם, ושם לא מסחרי, תמציתי וקצר של ההמצאה. בנוסף לכך, יש לצרף פירוט של ההמצאה כפי שיתואר בהמשך, וכן קבלות על תשלום דמי פרסום ואגרה. זאת, לצד מכתב המסכם את כל המסמכים שצורפו והאגרות ששולמו בגין הבקשה. 

פירוט ההמצאה בבקשת הפטנט

זהו למעשה המרכיב המרכזי והמהותי ביותר של הבקשה, אותו מחלקים לשלושה חלקים. תחילה מופיע מבוא המתאר סקירה קצרה של מטרת ההמצאה והתחום המקצועי אליו היא קשורה. לאחר מכן, יש לתאר בפירוט את ההמצאה כך שבעלי מקצוע יוכלו להבינה ולהוציאה אל הפועל. לחלק זה יש לצרף גם שרטוטים ואיורים הולמים, שמטרתם היא לספק תיאור חזותי מפורט המבהיר את אופן הפעולה, המרכיבים, המהות והיישומים של ההמצאה. יש לציין, כי על נושא זה חלים מספר כללים כגון: הגשה בשחור-לבן בלבד, דף לבן מאיכות גבוהה ושוליים במרחק 2.5 ס"מ. למעשה, לא מעט עורכי פטנטים בוחרים להגיש מספר שרטוטים, כדי להראות וריאציות שונות ומרכיבים רבים ככל האפשר, במטרה להשיג יותר תימוכין הנוגעים לתביעות. בשלב השלישי והאחרון שעוסק בתביעות בגין ההמצאה יש לכתוב הגדרה ברורה שלה. גם כאן יש צורך במחשבה מעמיקה, שכן הגדרה רחבה עלולה להוביל לפסילתה של הבקשה, ואילו הגדרה צרה עלולה שלא לכלול את כל האפשרויות הטמונות בהמצאה. על כן, על פי הנחיות רשות הפטנטים יש לכתוב מספר תביעות השונות זו מזו בהיקפן, באופן הולך וצר.

מה קורה לאחר הגשת הבקשה?

הגשת הבקשה מהווה רק צעד פורמאלי ראשון בתהליך ארוך מאוד, העשוי בהחלט להתפרש על פני שנים. תחילה נשלח אישור מטעם רשות הפטנטים על קבלת הבקשה, וכן הודעה מיוחדת במידה שנדרשים בה תיקונים. על פי רוב, כעבור מספר שנים מתחילה בחינה של הבקשה על ידי בוחן פטנטים. בשלב זה יידרשו גם פרטים הנוגעים לבקשות דומות שהוגשו מחוץ לישראל. הבדיקה עצמה כוללת את כל ההיבטים שתוארו לעיל כגון: חדשנות, התקדמות המצאתית ותחום מקצועי עליו ניתן לקבל פטנטים. במידה שהבקשה התקבלה תישלח דרישה לתשלום אגרת פרסום, ולאחר התשלום תתפרסם הבקשה ביומן הפטנטים והמדגמים.

מכאן והלאה, קיימת תקופה של שלושה חודשים להגשת התנגדויות מטעם הציבור, ובמידה שלא יוגשו – יינתן הפטנט. יחד עם זאת, במקרים רבים ההליך אינו עובר בצורה חלקה, והבוחן מוציא דו"ח ליקויים בבקשת פטנט, עליו יש להגיב באופן מפורט בהתאם לכללים ולפרק הזמן שנקבע להגשת הבקשה המתוקנת. בהמשך תיבדק שוב הבקשה החדשה, תאושר כפטנט או תידחה - דבר המצריך מענה על הדו"ח החדש, הגשת ערעור, או ויתור מכל וכל. 

כמה עולה לרשום פטנט?

יש לקחת בחשבון, כי תהליך רישום פטנט כרוך בעלויות גבוהות, בין היתר בגין שירותי משרד עורך פטנטים, שרטוטים והאגרות השונות. כל אלו יכולים להסתכם בקלות בעשרות אלפי שקלים ולמעלה מכך. בנוסף, קבלת הפטנט אמנם מקנה בלעדיות ל- 20 שנה, אך זו כרוכה בתשלום אגרות חידוש בוריאציות שונות, כאשר אגרת החידוש לכל אורך התקופה עומדת כיום על כ- 12,000 שקלים.

* ישראל טויטו, מנכ"ל ניוטון חיפוש פטנטים. כל הזכויות שמורות.