• תגיות:
4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
הפורום הנאות לקיום בוררות בינלאומית

בוררות בינלאומית ומהותה
אחד התהליכים החשובים ביותר ב- 10 השנים האחרונות הנו תהליך הגלובאליזציה: רשת האינטרנט, שכלול וריבוי אמצעי התקשורת והתובלה יצרו יחדיו מציאות חדשה בה הולך והופך העולם למדינה גלובאלית, רבויית מדינות ותרבויות.
סין לדוגמא, אשר רק לפני מספר עשורים היתה סגורה לעולם המערבי הפכה להיות מרכז סחר עולמי. מדינות מזרח אירופה מהוות כר של הזדמנויות עסקיות למשקיעים רבים מן העולם. מדינות אירופה רבות הפכו למסה מאוחדת תחת האיחוד האירופי המקיימת תנאי סחר מתקדמים בין המדינות החברות בה ועם מדינות אחרות. ארה"ב מנהיגה את מדיניות הגלובאליזציה. חברות ואנשי עסקים רבים בישראל מבססים את פעילותם על התקשרויות בינלאומיות בכפר הגלובאלי.

משהתרחבה קשת העסקים הבינלאומיים מתחייבת גם התאמת ההליכים המשפטיים למניעת ופתרון סכסוכים אלו. הסכמים רבים קובעים את הליך הבוררות כהליך לפתרון סכסוכים בין עסקים אשר התקשרו במטרה לייצא, לייבא, לשווק, לפעול תחת זיכיון, להוות נציג עסקי במדינה זו אחרת וכיו"ב התקשרויות עסקיות בינלאומיות. יחד עם זאת, כאשר נדרשים הצדדים להליך הבוררות בעטיו של סכסוך נשאלת לא פעם השאלה מהו הפורום הנאות לקיום בוררות זו. לעיתים אף נוצר מצב בו אחד הצדדים מעוניין לקיים הליך בוררות, פרטי, אישי ויעיל אך הצד האחר מגיש תביעה לבית המשפט – למי הסמכות?
 
הדין הישראלי
הדין הישראלי דן בסוגייית עיכוב הליכים בבית המשפט במצב בו הגיש אחד מהצדדים תובענה לבית המשפט חרף העובדה שהוסכם בין הצדדים כי פתרון הסכסוך יתנהל בהליך בוררות. חוק הבוררות הישראלי משנת 1968 דן בשאלת עיכוב הליכים בבירור התביעה שהוגשה בבית המשפט על-פי אמנה בינלאומית.

הוראות הדין לעניין זה הן שתיים:
א. סעיף 5 לחוק הבוררות קובע כי:

עיכוב הליכים בבית המשפט
א. הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך.
ב. בקשה לעיכוב הליכים יכול שתוגש בכתב ההגנה או בדרך אחרת, אך לא יאוחר מהיום שטען המבקש לראשונה לגופו של עניין התובענה.
ג. בית המשפט רשאי שלא לעכב ההליכים אם ראה טעם מיוחד שהסכסוך אל יידון בבוררות.

ב. סעיף 6 לחוק הבוררות
עיכוב הליכים על פי אמנה בין-לאומית
הוגשה תובענה לבית המשפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וחלה על הבוררות אמנת בין-לאומית שישראל צד לה והאמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים, ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף 5 בהתאם לאותן הוראות ובכפוף להן.

מקריאת הוראות הדין עולה התרחיש הבא:
1. ההסכם נשוא הסכסוך הבינלאומי מכיל הוראת בוררות למקרה של סכסוך.
2. אחד הצדדים פנה בכל זאת לבית המשפט בתביעה (ולא להליך הבוררות).
3. על הסכסוך חלה אמנה בין-לאומית שישראל צד לה.
4. האמנה קובעת הוראות בענין עיכוב הליכים.
5. בית המשפט יעכב את ההליכים לפי הוראת סעיף 5 לחוק הבוררות ובכפוף להוראות האמנה .

כפי שנראה להלן בית המשפט הישראלי מחוייב לעכב את ההליכים בבית המשפט ולהפנות את הצדדים להליך הבוררות הקבוע בהסכם, למעט מקרים חריגים ביותר.

אמנת ניו-יורק ומעמדה
מדינת ישראל מחוייבת להוראות אמנת ניו-יורק בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ, 1958 (להלן – האמנה) . סעיף 2 לאמנה מתייחס לנושא עיכוב ההליכים במקרה שלנו וקובע::
1. כל מדינה מתקשרת תכיר בהסכם שלפיו מתחייבים בעלי הדין למסור לבוררות את סכסוכיהם, כולם או מקצתם, שנתעוררו או עתידים להתעורר לגבי יחס משפטי מוגדר, בין חוזי ובין לא חוזי, הנוגע בענין שניתן ליישב בדרך בוררות.
2. 'הסכם בכתב' כולל…
3. בית המשפט של מדינה מתקשרת, שעה שהובאה לפניו תובענה על ענין שלגביו עשוי בעלי הדין הסכם במשמעות סעיף זה, יפנה את בעלי הדין לבוררות, לפי בקשת אחד מהם, זולת אם הוא מוצא שההסכם בטל ומבוטל, או משולל כח פעולה או אינו בר ביצוע. (ההדגשה שלנו י.ש, ר.ס). 
 

אמנת ניו-יורק קובעת הלכה למעשה כי בית המשפט יימנע מלעכב את הליכי הבוררות אלא במקרים קיצוניים. מדיניות בית המשפט הישראלי הנה התערבות מצומצמת ביותר שכן הגישה הבסיסית היא כיבוד התחייבויות הצדדים ואף כיבוד התחייבויות אמנת שמדינת ישראל צד לה .

פרופ' סמדר אוטולנגי ז"ל מציעה בספרה  רשימת שיקולים שבידי בית המשפט לשקול אם להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים או לסרב לה והם:
1. חוסר היגיון באכיפת הפסק.
2. אי בהירות בהסכם הבוררות.
3. עניין בעל חשיבות לציבור.
4. סחבת
5. תרמית.
6. חוסר סיכוי לקבל פסק בוררות מחייב.
7. פיצול הדיון.
8. הוצאות יתרות.

להערכתנו, שיקולים אלה יפים הם אך חלקם מתאימים דווקא למצב בו לא היתה חלה אמנת ניו-יורק  אשר בסעיף 2 (3) נקטה לשון ברורה:
"אם הוא מוצא שההסכם בטל ומבוטל, או משולל כח פעולה או אינו בר ביצוע"

כך למשל אין מקום לשאלת ההוצאות, פיצול הדיון, הסחבת ועניין בעל חשיבות לציבור. לעומת זאת, כן יש מקום לטיעון התרמית אשר יכול לרדת לשורשו של הסכם, היעדר אפשרות לאכוף הפסק או לקבל פסק בוררות מחייב. אי בהירות בהסכם הבוררות יכולה להוות סיבה לעיכוב הליכים, היה ובית המשפט מגיע למסקנה כי תניית הבוררות אינה ישימה למקרה הנדון.

הרחבת היריעה על-ידי בית המשפט הישראלי היא עניין של שיקול דעת אשר ניתנה לו בסעיף 5 לחוק הבוררות במילים: "טעם מיוחד שהסכסוך לא יידון בבוררות". ואולם, משנקבע כי הדבר ייעשה בכפוף להוראות האמנה יש להסתפק ברשימה מצומצמת יותר מזו שמציעה פרופ' אוטולנגי לעיל.

סיכום ומסקנות
תאיגדים ואנשי עסקים הפועלים במישור הבינלאומי, כמו פרקליטיהם מעוניינים בוודאות גבוהה ביחס לפורום הנאות לבירור סכסוכים, קל וחומר כאשר מדובר בהליכי הבוררות המציעים הליך פרטי ואישי, רחוק מזרקורי המערכת הציבורית. אכן, אמנת ניו-יורק התוותה את הדרך לכך. היא קבעה כי יש לכבד את תניות הבוררות בהסכם, אלא אם כן מדובר במקרים קיצוניים היורדים לשורשה של ההסכמה או שניהול הליך הבוררות אינו מעשי. בתי המשפט בישראל נוקטים במדיניות של כיבוד וכבוד לאמנה. דרך זו סוללת דרך בטוחה לקיום הליכי בוררות יעילים בכפר הגלובאלי.

עו"ד ד"ר ישראל שמעוני ועו"ד רונן סטי , עו"ד ובוררים