2.9 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 11)
התעמרות בעבודה - תופעה שיש לשים לה סוף

האם נחשפתם גם אתם לצעקות, קללות, האשמות שווא, יחס מבזה ומפשיל, השמצות? אם כן, דעו שאתם לא לבד. מחקרים מראים, כי מדובר בתופעה קשה ונרחבת של עובדים אשר חווים באופן שוטף התעמרות בעבודה. בשנת 2015 הוגשו לכנסת שתי הצעות חוק העוסקות בתופעת התנכלות לעובדים.

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה- 2015 שהגישה חברת הכנסת מירב מיכאלי, קמה כדי לתת מענה לתופעה חברתית רחבה ונפוצה של התנכלות לעובדים. התופעה כה רחבה עד כי בדברי ההסבר לחוק מצוין נתון מטריד במיוחד, כי אחד מכל 4 עובדים/ות  נחשף במהלך עבודתו להתעמרות במקום העבודה.

מהו המצב החוקי כיום?

כיום בהיעדר חוק ייעודי לנושא, נאלצת הפסיקה לחבר בין ההתעמרות לבין תופעה אחרת אשר יש לה סעד שניתן לתבוע כגון: הטרדה מינית או אפליה. חלק מהחוקים אף כוללים התייחסות ספציפית להתעמרות / התנכלות על רקע אותה עבירה, למשל: תיקון מספר 13 בחוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח 1998: "3. (ב) התנכלות היא פגיעה מכל סוג שהוא שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או בתביעה, שהוגשו על הטרדה מינית."

תיקון זה בא לסייע לפסיקה אשר נדרשה לבצע פרשנות שיפוטית, כפי שאירע במקרה ע"ע 1504/04 ד"ר ללה אבין נ' מכבי שירותי בריאות, בו פירש בית הדין הארצי לעבודה את מטרות החוק למניעת הטרדה מינית, וקבע כי חלה על המעביד והממונה מטעמו חובה ישירה כלפי העובד לא להטרידו מינית, לא להתנכל לו ולא להפלותו על רקע מיני ואף לא להתנכל כדי למנוע הגשת תלונה עקב ההטרדה. 

פסק דין נוסף בו נדרשו השופטים להגדיר מהי התנכלות ניתן בשנת 2012, עב' (תל-אביב-יפו) 2755/05 - רצון פרחי נ' המכון למחקר ביולוגי בישראל ואח'. מדובר במקרה בו עובד שהעיד במקרה של הטרדה מינית כנגד עובדת אחרת נחשף למסכת התנכלויות שכללה איומים, לחץ והדרה. בפסק דין זה נדרש בית הדין להגדיר מה נכלל בתופעת ההתנכלות.

בחוק למניעת הטרדה מינית אף נקבע, כי הטרדה מינית והתנכלות הינן עוולות אזרחיות ובית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. 

היעדר חוק ספציפי - עניין בעייתי

ישנה פסיקה רבה העוסקת בהתנכלות, אולם כפי שצוין, בהיעדר חוק ספציפי העוסק בכך, עובד אשר ייחשף להתנכלות לרוב יאלץ לחבר התנכלות זו לתופעה נוספת אשר מעוגנת בחוק ובגינה ניתן לתבוע סעד כספי מוגדר. הבעיה שמתעוררת היא, כי לא כל מקרי ההתנכלות יפלו בגדר חוק קיים, כגון: הטרדה מינית, חשיפת שחיתות וכדומה. לעיתים, מקור ההתנכלות הינו רצון עובד להתקדם על חשבון עובד מוכשר אחר, אם מדובר בממונה ואם בקולגה, ולעיתים העניין נעוץ במבנה הנפשי של המתנכל ובצורך שלו לאתר קורבן. 

בהיעדר חקיקה, מקרים אלו יפלו בין הכיסאות, כך למשל בפסק הדין גליה אאוסקר נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל (ע"ב (ת"א) 10690/07), בו נדחתה טענת ההתנכלות על ידי בית הדין לעבודה, בין היתר עקב היעדר כלים תחיקתיים להתמודדות עמה. 

שתי הצעות חוק בנושא התעמרות בעבודה

הצעת החוק אשר הוגשה ע"י חברת הכנסת מירב מיכאלי עברה בקריאת טרומית, ומצויה כעת בשלב הניסוח על ידי הועדה, בראש ובראשונה מגדירה את תופעת ההתעמרות כתופעה אשר עומדת ברשות עצמה, ואף מגדירה מעשי התעמרות כעוולה אזרחית אשר בגינם רשאי בית הדין לפסוק פיצוי של עד 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק. 

הצעת חוק דומה מאוד, אך מרוככת מעט הוגשה על ידי חברת הכנסת זהבה גלאון, ומציעה פיצוי של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק. זו טרם עברה בקריאה ראשונה.

מהי ההגדרה להתעמרות?

התעמרות במסגרת עבודה היא התנהגות חוזרת ונשנית כלפי אדם, במספר אירועים נפרדים, שיש בה כדי ליצור עבורו סביבה עוינת במסגרת עבודה, לרבות אחת או יותר מהתנהגויות אלה: 

1. התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות; 

2. שיבוש יכולתו של אדם לבצע את  תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כגון: היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת; 

3. הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;

4. הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;

5. ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;

6. נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;

7. נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.

חשיבות החקיקה

נדבך משמעותי נוסף  שהופך את הצעת החוק לחשובה כל כך, הוא הטלת אחריות על המעסיק גם כאשר הגורם המתנכל או מתעמר הינו עובד בחברה. אחריות זו תתרום למיגור התופעה, כתופעה חברתית.
ראוי לציין, כי ישנן מדינות שכבר חוקקו חוקים למניעת התנכלות, כגון: שבדיה שהעבירה חוק כנגד בריונות בעבודה. 

מהו מצב בעולם בנושא?

בארצות הברית למשל, אמנם אין חוק למניעה התנכלות או התעמרות אולם תקנות OSHA (American Occupational Safety & Health Administration OSHA ) העוסקות בבטיחות ובגיהות בעבודה עוסקות גם בתופעות אלימות מילולית והתנהגות פוגענית כלפי עובדים, ואף ניתן לתבוע פיצוי לפיהן. כך למשל בשנת 2008, פסק בית משפט במדינת אינדיאנה פיצוי של 325,000$ לאחות שתבעה את מעסיקה בעקבות פגיעה נפשית שחוותה כתוצאה מהתעמרות על ידי קולגה במקום העבודה.

לסיכום, אם יעבור חוק חשוב זה, אין ספק כי הוא יסייע למיגור תופעה קשה ופוגענית אשר מותירה צלקות בקרב הקורבנות.