מידע חשוב על נהיגה בשכרות

נהיגה בשכרות היא עבירת תעבורה נפוצה - גם נהגים זהירים שומרי חוק וללא כל עבר פלילי, בדרכם חזרה מבילוי או מאירוע משפחתי, עלולים למצוא את עצמם עוצרים את רכבם לבקשת המשטרה, הנמצאת בהיערכות מוגברת בעיקר בלילות חמישי, שישי ושבת, ובערבים המועדים לפורענות, כמו ערב ראש השנה החדשה.
התנהלות לא נכונה במפגש עם השוטרים במהלך בדיקת השכרות עלולה להוביל להליך פלילי ממושך, שבעקבותיו צפויה ענישה חמורה ופסילת רשיון לתקופה ארוכה. למרות הסיכון, רוב האנשים אינם מכירים את החוק ולא יודעים כיצד לנהוג כאשר עוצרים אותם. ישנם מיתוסים והנחות מוטעות, שגורמים לנהגים לנהוג בצורה שגויה אשר רק מגדילה את הנזק.
לקראת ליל השנה האזרחית חדשה, ננסה לעשות סדר בדברים.

ראשית - אל תשתו ותנהגו

יש נהגים שחושבים שהאלכוהול לא משפיע עליהם, ובטוחים, גם לאחר שתית כמות רבה, שהם כשירים לנהוג. שלא יהיה ספק - אלכוהול בוודאות פוגע ביכולת ובמהירות התגובה, ומגדיל את הסיכון להיות מעורב בתאונת דרכים. תאונות הדרכים בהן מעורבים נהגים שתויים הן קטלניות. מי שנהג תחת השפעת אלכוהול או סם מסוכן, וגרם לתאונה שגבתה חיי אדם, מואשם בהריגה ונענש בחומרה וללא סלחנות, ובצדק.

יחד עם זאת, הכמות המותרת כיום בחוק היא קטנה מאד, גם ביחס למדינות אחרות בעולם, ונשמעת קריאה לעלות את הרף. הכמות המותרת היא 240 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף, כאשר, בעקבות עפ"ת 25457-04-10 מ"י נ' עוזרי, המשטרה אוכפת את החוק מעל 290 מיקרוגרם. הכמות משתנה בהתאם למשקל הגוף ולנתונים אחרים, אך באופן גס מדובר בלא הרבה יותר מכוס בירה או כוסית יין אחת.

אכן, שתיה תחת השפעת אלכוהול היא מסוכנת ולא מומלצת בשום מצב. יחד עם זאת, לעיתים אנו שותים משקה או שניים, ועולים על הכביש לאחר זמן מה, ובכל זאת, עוצרים אותנו בצד הכביש, בודקים אותנו, הרשיון נפסל מיידית ומוגש נגדנו כתב אישום. נראה, כי באותם מקרים גבוליים, על-ידי ייצוג של עורך-דין הבקי בדיני התעבורה, באמצעות מציאת כשלים בהתנהלות המשטרה ובביצוע הבדיקות, ניתן לצמצם את הנזקים, ואף לצאת זכאים.

מהי נהיגה בשכרות?

נהיגה בשכרות מוסדרת בסעיפים 62(3) ו-64ב' לתקנות התעבורה [נוסח חדש]. עקב העליה המדאיגה במספר תאונות הדרכים, בשנת 2005 נכנסה בדיקת הינשוף ונוספו סמכויות לאכיפת העבירה, אך גם חובות לביצוע הסמכות. הנושא הגיע לא פעם לבתי המשפט, שהטיל חובות נוספות על המשטרה, שהוסדרו בנהלים פנימיים, במטרה לשמור על האיזון מול כבוד האדם וחירותו. כאשר המשטרה אינה ממלאה את חובותיה בהתאם לחוק ולנהלי הטיפול בעבירות שכרות בנהיגה, יהיה בכך כדי לפסול את בדיקת השכרות ולהוביל לזיכוי.

מהי בדיקת שכרות וכיצד היא מתבצעת?

בדיקת השכרות כוללת מספר שלבים. בשלב הראשון, תתבצע בדיקת הנשיפון, אשר נותנת תשובה חיובית או שלילית להמצאות אלכוהול בדם. החוק מאפשר למשטרה לבקש מנהג לבצע את הבדיקה גם ללא כל חשד. הבדיקה אינה קבילה כראיה מכרעת, ומספקת רק אינדיקציה ראשונית בלבד. מי "שנכשל" בבדיקה ונמצא אצלו אלכוהול בנשיפה, עובר לשלב הבא.
השלב הבא מורכב משתי בדיקות, הבדיקה המדעית – הינשוף, ובדיקת המאפיינים, כאשר שילוב הממצאים יעיד על מצבו של החשוד.

סביב בדיקת הינשוף המפורסמת נפוץ לא מעט מידע שגוי. בעבר, בתי-המשפט פסלו ממצאי בדיקת ינשוף שלא עמדו בבדיקות הנדרשות בהתאם להוראות היצרן. אמנם, נהלי המשטרה והוראות היצרן מחייבים כיול של המכשיר, בדיקה כפולה של תקינותו, החלפת פיה ועוד לא מעט הוראות לביצוע הבדיקה, אולם כיום המשטרה מקפידה היטב על ביצוע הנהלים, וטענות כנגד תקינות המכשיר והפעלתו בקושי מתקבלות (פס"ד עוזרי במחוזי).

בדיקת המאפיינים בוחנת לא רק את היכולת לשים אצבע על האף, לעמוד על רגל אחת וללכת בקו ישר, אלא גם ובעיקר את ההתנהגות, ההתבטאות, אופן השיחה עם השוטרים, ריח ומאפיינים נוספים.
כיום, תוצאות הבדיקה המדעית בעלות משקל רב יותר וממצאי בדיקת המאפיינים רק מחזקים אותה. כאשר ננסה למצוא כשלים בבדיקות, תוצאה גבולית באחת הבדיקות, תקל על תקיפת תוצאות הבדיקה השניה.

מהי המשמעות של סירוב לבצע בדיקה?

חשוב להדגיש, כי סירוב להבדק או נסיונות להכשיל את הבדיקה, גרועים הרבה יותר מאשר להתפס עם אלכוהול בדם. בהתאם לחוק, מי שמסרב לביצוע הבדיקה, חזקה כי היה שיכור בעת הנהיגה. לסנגור קשה יותר להתמודד עם סרבן בדיקה, מאשר עם שיכור. בית-המשפט מתייחס לסירוב להבדק בחומרה, כמו למי שחיסל בקבוק וודקה שלם. בנוסף, סירוב לבצע בדיקות וכניסה לעימותים עם השוטרים, יכול רק להרע את המצב ולהוביל להוספת סעיפי אישום, כמו: הפרעה לשוטר בביצוע תפקידו, התפרעות, ועוד. מכאן, קל להדרדר לעיכוב, למעצר ולדרישה לבצע בדיקת דם או שתן. נכון שהחוק אינו מאפשר לכאורה לחייב ביצוע בדיקות, אולם בשטח, סירוב להבדק מהווה מעין הסגרה עצמית ועובד תמיד לרעת החשוד. לכן, בשום אופן לא מומלץ לסרב לבצע את הבדיקות, ויש להמנע ככל הניתן מלהגיע לעימותים מול השוטרים.

השגחה מלאה על הנהג

במשך 15 דקות עד לביצוע בדיקת הינשוף, השוטר מחוייב להשגיח על החשוד, ולוודא כי הוא חש בטוב וכי אינו מחדיר כל חומר לגופו, לא מעשן, לא שותה, לא לועס מסטיק ולא מקיא. אם החשוד אינו בהשגחה מלאה, לעיתים די בכך בכדי להביא לפסלות בדיקת הינשוף.
במקרה בו טיפל הח"מ, לקוח נעצר על-ידי המשטרה לבדיקת שכרות. הלקוח התקשר בזמן אמת בשעה שתיים בלילה, ובעזרת ההנחיות שקבל, עלה בידי הח"מ להביא לפסילת הבדיקה. לאחר ביצוע לוליינות משפטית ובדיקה מדוקדקת בדו"ח שמולא על-ידי השוטר, עלה כי החשוד לא היה בהשגחה מלאה כנדרש בחוק, מה שהוביל לפסלות הבדיקה ולזיכוי מלא. יודגש, כי זו היתה הפעם השלישית בה הלקוח נתפס בגין נהיגה בשכרות, ופסילת הבדיקה למעשה הצילה אותו מעונש מאסר ודאי.

הענישה בגין נהיגה בשכרות

החוק מחייב עונש של פסילת רשיון הנהיגה למשך שנתיים לפחות, ורק בנסיבות מיוחדות ניתן לסטות מעונש זה. אולם בפועל, באותם מקרים גבוליים, הענישה פחותה, וניתן, באמצעות הסכמה מול התביעה על שינוי סעיפי האישום, לצאת עם עונש פחות וסביר, התואם את חומרת העבירה. 

לסיכום, צאו ותיהנו, אך אל תשתו ותנהגו. מצאו כל דרך אחרת להתנייד למקום הבילוי ובחזרה ממנו הביתה בשלום. אם בכל זאת נתפסתם כאשר כמות אלכוהול בגופכם מעל למותר בחוק, פנו מיד ובזמן אמת לעורך-דין המתמחה בדיני תעבורה. עצה טובה אחת כיצד להתנהג בשטח יכולה להפוך את המצב. אם "נכשלתם" בבדיקות ואתם עומדים בפני הגשת כתב אישום ושלילת הרשיון – פנו בהקדם לעורך-דין, אשר בקי היטב בנושא, יביא להתחשבות במצבכם וימצא את הכשלים באופן ביצוע הבדיקה ובתוצאות הבדיקה, וכך יעזור לצמצם את הנזק.