4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
תבע 50,000 ש"ח בשל הוצאת דיבה, ויקבל רק 1,000 ש"ח

בימ"ש השלום בטבריה דן בתביעת דיבה שהגיש התובע, תושב מושב שדמות דבורה, כנגד הנתבע, אשר שימש בתקופה הרלוונטית יו"ר וועד המושב, בשל דואר אלקטרוני אותו הפיץ האחרון לחברי המושב, אשר מייחס לתובע התנהגות מזלזלת ופוגע בשמו הטוב. הנתבע ציין במייל, כי התושבים התבקשו שלא להיכנס לבית העם שלא דרך הדלת ולקחת ציוד שלא כמקובל, ואילו התובע נכנס לבית העם דרך החלון ולקח כסאות.

התובע אישר בתצהירו כי הנתבע פרסם בהמשך הודעת הבהרה כוללת, אך לשיטתו, אין בה משום התנצלות של ממש על הפרסום.

רוצים לשאול שאלה בנושא זה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

בשל כך, ביקש התובע לחייב את הנתבע בהתאם להוראות חוק איסור לשון הרע בפיצוי של 50,000 שקלים.
השופטת תמר נסים שי החליטה לקבל את התביעה בחלקה. השופטת קבעה, כי קריאת המייל כפשוטו מעלה את המסקנה, כי יש בדברים שנכתבו משום הטלת דופי בתובע, המצטייר כמי שמתעלם מצרכי הציבור ומזלזל ברכושו, ובכך פוגע בתושבים. 

ביהמ"ש: פני התובע הולבנו

" הדברים שנכתבו נכנסים לגדרי הסעיף כדברים העלולים להלבין את פניו של אדם בעיני הבריות ולבזותו. בעניין שלפניי, הולבנו פני התובע בפני תושבי היישוב שם הוא מתגורר", כתבה השופטת וקבעה כי הדברים שפורסמו מהווים לשון הרע כמשמעה בחוק איסור לשון הרע.

השופטת דחתה את טענת הנתבע, כי הפרסום חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי". עם זאת, באשר לגובה הפיצוי הראוי, השופטת קיבלה את טענת הנתבע, כי הוא לא פעל מתוך אינטרס אישי כזה או אחר לפגוע בתובע אלא בראייה כללית של טובת הציבור שהוא עומד בראשו. "אף שהדברים שנאמרו מצדיקים פיצוי, דומני כי הפיצוי צריך שיהיה מינורי", כתבה השופטת בפסק הדין, וחייבה את הנתבע לפצות את התובע ב-1,000 שקלים. כן חייבה השופטת את הנתבע בהוצאות המשפט של התובע בסך 1,000 שקלים. בסיכום, חויב הנתבע לשלם לתובע 2,000 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין
(ת"א 4780-11-08 צביאלי נ' שוורץ)

עו"ד אורנית אבני-גורטלר בגוגל פלוס