4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 7)
רשלנות רפואית בניתוח - סקירה

רבים מאיתנו נאלצו במהלך חייהם להתמסר לידיהם של מנתחים. רק המחשבה על ניתוח הכרוך בהרדמה, ניתוק מהמציאות, חוסר אונים, כאב והחלמה מעורר חרדה בכולנו - מה אם משהו ישתבש! במקרים בהם אכן משהו חלילה משתבש, המנותח יכול לטעון לרשלנות רפואית, שאם יוכח קיומה, יזכה בפיצוי בגין הנזק שנגרם לו. לא כל ניתוח כושל משמעו רשלנות רפואית. תביעת רשלנות רפואית היא תביעה מורכבת ולעיתים אף קשה להוכחה. רק במקרים מאד מסוימים ניתן יהיה להוכיח קיומה של רשלנות.

מהי רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית הוא מושג כולל המתאר התנהלות רשלנית של מטפל שהעניק טיפול  למטופל ו/או שירותים רפואיים לא תקינים שגרמו לו לנזק. בפקודת הנזיקין ישנה הגדרה של המונח רשלנות. מי שרוצה לקבל פיצוי בגין נזק שנגרם לו עקב רשלנות רפואית חייב להוכיח כי השירות הרפואי שניתן סטה מרמת הזהירות הסבירה של נותן טיפול, וכי סטייה זו גרמה נזק למטופל שלא היה נגרם אלמלא אותה סטייה מרמת הזהירות הנדרשת.

מהם המקרים הנפוצים בהם יש חשד לקיומה של רשלנות רפואית?

רשלנות רפואית יכולה להתקיים בשלל מצבים:

1. אבחון רפואי מאוחר, שגוי או רשלני. על הצוות הרפואי מוטלת האחריות להעניק למטופל טיפול סביר שמשמעותו בין היתר, לאבחן את המחלה ממנה סובל המטופל או את מצבו הרפואי הכללי תוך זמן סביר. על הצוות הרפואי לנקוט בכל הכלים העומדים לרשותו, על מנת לאבחן את מצבו הרפואי ולהעניק לו את הטיפול הרפואי ההולם, וזאת תוך הפעלת מחשבה יצירתית, ביצוע אבחנה מבדלת, בדיקה וחקירה, עד לבירור מצבו הרפואי לאשורו.

לא מעט חולים מתים בטרם עת, או הופכים לנכים או מוגבלים משום שהצוות הרפואי שהעניק להם טיפול לא זיהה בזמן את מחלתם או את מצב החירום בו הם מצויים ובשל אבחון שגוי לא ניתן להם הטיפול הראוי. הסכנות לבריאות המטופל ברשלנות מעין זו נולדות כאשר מצב החירום לא מזוהה בזמן ולא ניתן טיפול מיידי שהיה נחוץ. לדוגמא: כאשר לא מאובחן בזמן אירוע לבבי, אירוע מוחי, תסביב אשך (במיוחד אצל קטינים) ועוד. רשלנות רפואית כתוצאה מאבחון שגוי יכולה גם להוליד פגיעה עקב מתן תרופות וטיפולים שאינם מתאימים למצבו של המטופל.

2. ניתוחים 

רשלנות רפואית נוספת מתרחשת לא פעם בהקשר של ניתוחים.

מה נחשב לרשלנות רפואית בניתוח?

התנהלות רשלנית של צוות רפואי בניתוח יכולה להיות קשורה למהלך הניתוח עצמו, להתנהלות טרם הניתוח ולהתנהלות לאחר הניתוח. רשלנות טרם הניתוח יכולה להתרחש כאשר הצוות הרפואי לא עדכן את המנתחים במצבו של החולה.

רשלנות רפואית במהלך הניתוח יכולה לכלול מצבים בהם המנתח נקט פרקטיקה ניתוחית שגויה: כאשר הצוות הרפואי השאיר גוף זר בתוך גופו של המנותח, כאשר המנתח איננו מיומן, כאשר המנתח פעל תוך אי ציות לכללי הזהירות המקובלים והסבירים הנהוגים בחדרי הניתוח ובבתי החולים, ובכך סטה מפרקטיקה רפואית מקובלת, כאשר המנתח קבל החלטות שלא היו מבוססות על ידע מעודכן והיכרות עם המטופל ומצבו הרפואי ועוד.

רשלנות רפואית לאחר הניתוח מתבטאת בטיפול ובמעקב רשלני לאחר הניתוח ויכולה לבוא לידי ביטוי בכך שהמטופל לא קבל את הטיפול הנאות לאחר הניתוח ואת ההשגחה המתאימה (למשל, לא בוצעו בדיקות דם או מעקב בעת אשפוזו בבית החולים). כמו כן, תתכן רשלנות במקרים בהם מטופל שוחרר מבית החולים לאחר ניתוח מבלי לקבל הנחיות בדבר הטיפול הרפואי המתאים בביתו ו/או מעקב במסגרת המרפאות בקהילה.   

דוגמה למקרה שבטיפול משרד הח"מ - רשלנות רפואית בניתוח

במקרה המתואר להלן, הורי המנוחה ז"ל תובעים בבית המשפט המחוזי בירושלים את בית החולים וצוותו הרפואי. כפי שעולה מכתב התביעה וחוות דעת המומחים הרפואיים, אין כל ספק שמדובר ברשלנות רפואית בניתוח והטיפול סביבו.

ח' נולדה עם מום בלב ועברה במהלך חייה מספר ניתוחים. בשלב מסוים, מצבה הרפואי הצדיק טיפול נוסף והוריה קיבלו המלצה לביצוע "צנתור חדשני". לפי טענת התובעים באמצעות ובתמיכה של חוות דעת מומחה רפואי בכיר, קרדיולוג ילדים, הצנתור החדשני בוצע בילדה למרות שההליך טרם יושם בישראל והוא בוצע בידיים לא מיומנות וחסרות ניסיון בביצוע הליך זה.

מכאן, שהייתה רשלנות בעצם ההחלטה על הנקיטה בטיפול הספציפי. כמו כן, הוריה של המנוחה לא קיבלו הסברים ביחס לאופציות טיפול רלוונטיות חלופיות כגון ניתוח לב פתוח. בנוסף לכך, טרם הניתוח לא נערכו למנוחה כל הבדיקות המקדימות הנדרשות על מנת לבחון האם היא אכן מתאימה לביצוע הפרוצדורה ולא נערך בעניינה דיון ענייני ורציני ו/או התייעצות באשר למצבה הרפואי והכללי שבדיעבד לא התאים להליך שבוצע בה. בסופו של דבר רשלנותם של הנתבעים הביאה למותה המצער והמיותר של המנוחה קטינה בת 14. 

כיצד צריך לפעול מטופל שחושד כי נגרם לו נזק עקב רשלנות רפואית?

1. בשלב ראשון על המטופל לפנות לעורך דין מומחה לתביעות רשלנות רפואית הבקי בתחום הרפואי הספציפי. רק עורך דין מומחה המעודכן בפסיקה ובחקיקה הרלוונטית ומעודכן בפרקטיקה הרפואית הנהוגה והמקובלת יוכל להעניק ייעוץ משפטי ראוי.

2. במקביל, על המטופל לדאוג לאיסוף מלוא הרשומות הרפואיות הרלוונטיות.

3. השלב הבא כולל מס' פעולות של עורך הדין: תחילה הוא בוחן את נסיבות האירוע, שולח את המטופל לבדיקות רלוונטיות, ומגיע למסקנות בעזרת ייעוץ והכוונה של מומחים רפואיים על מנת לבחון את השאלות שברפואה. במידה שלדעתו קימת עילה להגשת תביעה בגין רשלנות רפואית.

החומר הרפואי יועבר למומחה בתחום הרפואי בו ניתן הטיפול, על מנת שזה יערוך חוות דעת שתתמוך בטענות לרשלנות רפואית. צירופה של חוות דעת לתביעה הינו חובה ולא ניתן להוכיח טענות הקשורות לרפואה ללא גיבוי של חוות דעת רפואית. חשוב לציין, כי זהות המומחה גם היא חשובה מאין כמוה. בית המשפט שידון בתביעה יתרשם בין היתר גם מזהות העד המומחה וייתן דעתו למומחיות, לניסיונו ולרזומה שלו שישפיעו על סיכויי הצלחת התביעה.  

במסגרת כתב התביעה ובעזרת חוות הדעת של המומחה, עורך הדין ינסה להוכיח בבית המשפט כי הטיפול הרפואי שניתן למטופל היה רשלני (סטייה של הצוות הרפואי מהפרקטיקה המקובלת), כי נגרם למטופל נזק בשיעור מסוים (המומחה נותן דעתו גם לשיעור הנזק) וכי קיים קשר סיבתי בין אופי הטיפול הרשלני לבין הנזק שנגרם.

במידה שתוכח עילת הרשלנות הרפואית - מהם הפיצויים לנפגעים?

לתביעת רשלנות רפואית שמתקבלת יש פוטנציאל פיצוי גדול מאוד ולעתים קרובות הוא מגיע לסך של מיליוני שקלים, כמובן ביחס ישיר לחומרת הנזק שנגרם לתובע. מטרת דיני הנזיקין היא להביא את התובע למצב אלמלא נפגע מהאקט הרשלני. 

ישנם מספר ראשי נזק עיקרים בגינם זכאי התובע לפיצוי:

נזקים ממוניים הינם נזקים אשר בגינם ניתן להעריך ולכמת את גובה הפיצויים. הגבוה והמשמעותי מבניהם לרוב הוא הפיצוי בגין אבדן כושר ההשתכרות אשר נפגע בעקבות הרשלנות הרפואית. ראש נזק זה מתבסס על נתוניו של התובע כגון: שכרו ו/או כושר השתכרותו הפוטנציאלי, גילו, מקצועו ו/או הכשרתו ועוד. ראשי נזק ממוניים נוספים הינם פיצוי בגין הוצאות ניידות, הוצאות שיקום, הוצאות רפואיות, עזרה וסיעוד הזולת אשר נגרמו בגין הרשלנות. 

לצד אלה ישנם נזקים לא ממוניים אשר אי אפשר לכמתם, ובית המשפט פוסק בכל מקרה לגופו ובהתאם לנתוניו, כגון: כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים יפסקו פיצויים גבוהים יותר ככל שהנזק, הפגיעה והסבל חמורים וגדולים יותר. ראש נזק זה נחשב לא ממוני מאחר שקשה לאמוד ולחשב בדיוק את מידת קיצור תוחלת החיים כתוצאה מהרשלנות הרפואית. כך גם לגבי עוולת התקיפה, הפגיעה באוטונומיה ו/או ההסכמה מדעת, לעתים קרובות מוגשות לבית המשפט תביעות במקרים בהם לא הייתה הסכמה מדעת לטיפול רפואי, לפני קבלתו.

המונח: "הסכמה מדעת", שמעוגן בחוק זכויות החולה, מתייחס לזכות שיש למטופל להחליט אם לקבל או לדחות טיפול כלשהו, רק לאחר שהמטפל מסר לו מידע מדויק על מצבו הרפואי, על הטיפול ותוצאותיו. החולה אמור להיות מסוגל להבין מהי מטרת הטיפול, איך מבצעים אותו, כיצד הוא אמור לשפר את מצבו, מהם סיכויי ההצלחה ומהם הסיכונים הכרוכים בטיפול הזה. רק לאחר כל אלה, יוכל החולה להגיע להחלטה מושכלת - אם לקבל את הטיפול או לסרב לו. בשנים האחרונות חלה מגמת עליה בפסיקת פיצויים הולמים למי שנפגעה זכותו לאוטונומיה על גופו.

לעתים קרובות מוגשות לבית המשפט תביעות במקרים בהם לא הייתה הסכמה מדעת לטיפול רפואי, לפני קבלתו. המונח: "הסכמה מדעת", שמעוגן בחוק זכויות החולה, מתייחס לזכות שיש למטופל להחליט אם לקבל או לדחות טיפול כלשהו, רק לאחר שהמטפל מסר לו מידע מדויק על מצבו הרפואי, על הטיפול ותוצאותיו. החולה אמור להיות מסוגל להבין מהי מטרת הטיפול, איך מבצעים אותו, כיצד הוא אמור לשפר את מצבו, מהם סיכויי ההצלחה ומהם הסיכונים הכרוכים בטיפול הזה.

רק לאחר כל אלה, יוכל החולה להגיע להחלטה מושכלת - אם לקבל את הטיפול או לסרב לו. 
בשנים האחרונות חלה מגמת עליה בפסיקת פיצויים הולמים למי שנפגעה זכותו לאוטונומיה על גופו. 

לאתר המשרד של עו"ד איתי גבעון