3.8 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
תאונת אופניים - רוכב אופניים נפגע במהלך הרכיבה

בשנים האחרונות ספורט הרכיבה על אופניים נעשה פופולרי מאוד, ורוכבי אופניים נצפים על הכבישים בשיעור גדול.

שני סוגי תאונות
יחד עם העלייה במספר רוכבי האופניים עולה גם כמות התאונות בהן מעורבים רוכבי האופניים.
ניתן לחלק את סוגי התאונות לשניים: תאונות עצמיות במהלכן נופל הרוכב מאופניו ללא מעורבות של רכב כלשהו ותאונות בהן נפגע הרוכב מרכב עובר.

פגיעה שמוגדרת כתאונת דרכים
אם רוכב האופניים נפגע מרכב חולף, כי אז מדובר בתאונת דרכים.
במקרה כזה, רוכב האופניים יכול  לקבל את הפיצוי המגיע לו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מחברת הביטוח אשר ביטחה את השימוש ברכב המנועי אשר פגע בו,  שכן רוכב אופניים נחשב לצרכי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים כ"הולך רגל".

פגיעה עקב מפגע בכביש - האם תאונת דרכים?
אך מה גורלו של רוכב אופניים אשר נפגע עקב מפגע בכביש עצמו וללא כל מעורבות של רכב?
ניתן לטעון, כי אם רוכב האופניים בוחר לרכב על כביש ובמיוחד בשולי הכביש, לשם מגיעה פסולת שונה, כי אז הוא לוקח על עצמו את הסיכון שברכיבה זו, ואין לו אלא להלין על עצמו.
בית המשפט השלום בחיפה, מפי הש' רויטל באום, סבר אחרת. (ת.א. (חיפה) 21858-01-11 אפרתי ואח' נ. מע"צ).
ביהמ"ש דן בעניינו של רוכב אופניים אשר רכב על אופניו בכביש 5 בדרכו למקום עבודתו בפארק סיביל מערב.
התאונה היתה תאונת עבודה, באשר ארעה בדרכו של הנפגע לעבודה, ואף הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי ככזו.

המוסד לביטוח לאומי קבע, כי נותרה לתובע נכות צמיתה של 9.75% לצמיתות, וכן קבע נכויות זמניות ארוכות. 100% לכחודש וחצי, 50% למשך שישה וחצי חודשים, ו- 20% נכות זמנית למשך 4 חודשים.
המוסד לביטוח לאומי שלם לתובע תשלומים שונים בגין פגיעתו.

הרכיבה נעשתה בשעת בוקר מוקדמת כאשר שררה עדיין חשיכה.
הרוכב נפל מאופניו עקב הימצאותן של אבנים שהיו בנתיב נסיעתו בהן לא הבחין.
הרוכב לא הבחין באבנים בשל הבדלי תאורה שהיו במקום. הרוכב רכב על האופניים מתחת לגשר במקום שהיה מואר כדבעי, ויצא ממנו לכביש עצמו שם שרר חושך עקב  תאורה שלא פעלה.

מע"צ אחראית או לא?
התביעה הוגשה כנגד מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל, כמי אשר באחריותה כביש מספר 5.

בתחילה הכחישה מע"צ את אחריותה לכביש, וטענה כי האירוע אירע בכלל בכביש מס' 6  שאינו באחריותה אלא באחריות "דרך ארץ". ואולם, מע"צ נאלצה לחזור בה מהכחשה זו , שכן מנהל אזור השרון אשר בביהמ"ש, כי אכן קטע הדרך בו ארעה התאונה הינו באחריות מע"צ. אותו עד אף לא יכול היה ליתן הסבר מדוע אירוע התאונה תועד אצל מע"צ אם אכן הכביש אינו כלל באחריותה.
או אז טענה מע"צ, כי אינה אחראית לאירוע, שכן לא ניתן לשמור על שטח הכביש נקי מכל מפגע, והיא עשתה כל שלאל ידה להרחיק מפגעים מהכביש באמצעות סריקה של הכביש 3  פעמים ביום. 

ביהמ"ש: מע"צ היתה מודעת לסיכון בכביש
בית המשפט קבע, כי דווקא העובדה שמע"צ טרחה לסרוק את הכביש 3 פעמים ביום מלמדת על כך שהיתה מודעת לסיכון החבוי בכביש, ומעידה על אחריותה למפגעים בכביש, ומכאן לנפילת התובע עקב מפגע שכזה.

בית המשפט קבע, כי נפילת הנפגע נבעה משילוב של תאורה בעייתית - יציאה ממקום מואר למקום חשוך, וקיום האבנים על הכביש.

האם יש ליחס לרוכב האופניים אשם תורם?
בית המשפט התלבט בשאלת האשם התורם שיש לייחס לתובע.
מחד, קבע בית המשפט, כי הנפגע רכב על אופניים בכביש מהיר, בשעות החשיכה, כאשר הוא מודע להבדלי התאורה במקום, וכאשר הוא יודע שכניסת אופניים לכביש מהיר אסורה על פי תקנות התעבורה. בית המשפט אף התרשם, כי הנפגע לא התייחס ברצינות הראויה  לסיכון הכרוך ברכיבה על אופניים בעורק תנועה מרכזי.

מאידך, נקבע כי התובע נקט את כל אמצעי הזהירות האפשריים עבור רוכב אופניים בכביש, והוא לא נפגע מרכב חולף אלא מהכביש עצמו.

נוכח כל אלה, ייחס בית המשפט לתובע אשם תורם של 25% בלבד.

התובע, טכנולוג העוסק בפיתוח ובניית מטוסים ללא טייס בחברת אלביט, נפגע בראשו, אבד את הכרתו, ואף סבל משברים בכתף, בעצם הבריח ובצלעות.
התובע נעדר מעבודתו כשבעה חודשים בפועל, הגם שהחזיק תעודות אי כושר למשך כחודשיים וחצי בלבד.

התובע, שהיה בן 51 במועד מתן פסה"ד, אושפז עקב התאונה למשך 6 ימים ונקבעה לו נכות צמיתה, מוסכמת, במישור האורתופדי, של 5%.
התובע אף טען לנכות נוירולוגית של 10% לצמיתות, אולם מומחה נוירולוגי מטעם הנתבעת אשר קיומה של נכות זו, אך באופן זמני בלבד ולמשך שנה ותו לא.

ביהמ"ש: לא נותרה לתובע נכות נוירולוגית
ביהמ"ש קבע, לאחר שעיין בחוות הדעת ושמע את עדותו של התובע, כי לא נותרה לתובע כל נכות נוירולוגית, ועל כל פנים לא נכות שיש בה משום השפעה תפקודית על השתכרותו נוכח העובדה, כי שכרו לא נפגע.

מהו הפיצוי שנפסק לתובע?
ביהמ"ש פסק לתובע הפסדי שכר בעבר למשך 6 חודשים (בהנחה שעבור חלק מתקופת היעדרותו קבל שכר) נוכח תקופת הנכות הזמנית הארוכה שנקבעה לו על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, או סך של 160,000 ₪ (כולל הפרשי הצמדה וריבית) נכון למועד מתן פסה"ד.

הגם שהתובע לא הוכיח ירידה משמעותית בשכרו, פסק ביהמ"ש לו בית המשפט פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות עתידי בסך של 50,000 ₪ וכן הפסדי פנסיה של 22,000 ₪.

כן נפסק לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 50,000 ₪, פיצוי עבור עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הגם שלא נזקק עוד לשום עזרה בפועל, של 10,000 ₪ ופיצוי עבור הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד בסכום גלובלי של 8,000 ₪.

סך כל הנזק הועמד על הסך של 300,000 ₪.

בניכוי אשמו התורם של הנפגע (בשיעור של 25%)  ותגמולי המוסד לביטוח לאומי  בסך של 130,000 ₪ (נוכח היות התאונה גם תאונת עבודה) נותר סכום של 95,000 ₪.
כן נפסק סך של 25,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד והוצאות.

התביעה הוגשה סמוך לתקופת ההתיישנות
הגם שהתאונה ארעה בשנת 2004 , התביעה הוגשה בסמוך לסיום תקופת ההתיישנות בשנת 2011 בלבד.

נוכח פער זמנים, והעובדה שלא נגרם לתובע כל הפסד שכר בפועל מששב לעבודתו, בית המשפט לא פסק לתובע כל פיצוי בעבור הפסדי שכר בעבר מעבר לתקופת אי הכושר. ואולם, גם מספר השנים שנותרו לתובע עד לפרישתו לפנסיה, הצטמצם ולפיכך גם הפיצוי בגין הפסדי השכר בעתיד נפגע.

ניהול תביעה נזיקית והיעזרות בעו"ד
ניהול תביעה נזיקית כנגד המחזיקה האחראית לכביש לא ניתן לעשות ללא סיוע מעורך דין המומחה לנזיקין.
עורך דין המומחה לנזיקין יבדוק גם אם יש לנפגע עילות תביעה נוספות בגין פוליסות ביטוח שונות ו/או למול המוסד לביטוח לאומי.

 

*עו"ד מיכאלה מזרחי, כותבת המאמר, לא ייצגה בתיק. עו"ד מיכאלה מזרחי עוסקת בדיני נזיקין, נזקי גוף מכל הסוגים ועוד.