4.3 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 9)
חופשת לידה לאבות - הצעת חוק חדשה

החוק כיום מעניק לעובדת, חופשת לידה בתשלום מהמוסד לביטוח לאומי, למשך 14 שבועות בלבד, אותם ניתן להאריך למשך 12 שבועות נוספים ללא תשלום. החוק מאפשר לאבות להתחלף עם האם למשך 8 השבועות האחרונים מתוך ה-14, בכפוף לתנאי הזכאות. מיד לאחר הלידה, אבות אינם זכאים לימי חופשה בתשלום, ונאלצים פעמים רבות להיעדר לימים בודדים מהעבודה, על-חשבון ימי החופשה או ימי המחלה, או לשוב לעבודה למחרת הלידה.

הצעת החוק אותה יזמה חברת הכנסת תמר זנדברג, שאושרה על-ידי ועדת השרים בשנת 2013, אך לא הבשילה לכדי חוק, אושרה פעם נוספת על-ידי ועדת השרים לחקיקה בינואר 2016, ועומדת כעת בפני קריאה טרומית בכנסת. ההצעה קוראת להעניק לאבות "חופשת אבהות" של שמונה ימים לאחר הלידה, זאת מתוך הבנת החשיבות של מעורבות האב בגידול הילדים ומתוך תפיסה שוויונית של אחריות הורית משותפת, לפיה מטלת גידול הילדים אינה משימה בלעדית של האם. ההצעה תאפשר להורים מספר ימים ביחד בבית עם התינוק, במטרה לא רק לעזור לאם לאחר הלידה, אלא בעיקר להתחיל ולבסס את הקשר ההורי של האב עם התינוק, בימים הראשונים לחייו. בעיני התומכים בחוק, ברור שבימים הראשונים לאחר הלידה, על האב להיות בבית, ולכן יש להניח את התשתית החוקית שתאפשר זאת, במקום לאלץ את האבות לנצל ימי חופשה יקרי ערך, או לעזוב את הרך הנולד בימים הראשונים, ואת האם נתונה לעזרת אחרים.

חשיבות חופשה לאבות
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי חשיבותה של חופשת אבהות ותרומתה לקשר בין האב לילד הוכחה במחקרים. ישראל אינה מזכה גברים בחופשת אבהות, זאת על אף שהיא המדינה עם שיעור הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי. בכל העולם המערבי ישנה התקדמות לעבר מודל של הורות שוויונית, והצעת חוק זו באה לעגן בחקיקה זמן משותף של זוג הורים בעת הולדת התינוק או התינוקת.

לדברי עו"ד רונית סגל ממשרד עורכי-דין רונית סגל העוסק בדיני עבודה, נזיקין, ביטוח וביטוח לאומי: "החוק כיום נותן חופשת לידה למשך 26 שבועות, מתוכם 14 בתשלום, כאשר האב רשאי להתחלף עם האם לאחר שישה שבועות. הצעת החוק אשר הוצעה במקור ע"י ח"כ אורי אריאל, והוגשה שוב לאחר תיקונים ע"י ח"כ תמר זנדברג, מציעה לתת לכל עובד חופשת אבהות מיד לאחר הלידה ובמקביל לאם, למשך שמונה ימים רצופים, שלושה מהם על-חשבון העובד וחמישה על חשבון המעביד. הצעת החוק מתיישבת עם מסקנות המחקרים האחרונים המעצימים את חשיבות בילוי זמן האב עם הילדים, ויש רק לקוות שתבשיל לכדי חקיקה מחייבת בהקדם, ולא תתמוסס פעם נוספת."  

חופשת הלידה בישראל
כיום, חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), תש"ס-2000 מאפשר לאב להיעדר במשך שבעה ימים על-חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו, לצורך ליווי בת-זוגו לטיפולים ובדיקות הקשורים להריון, ובמקרה של לידה, מרגע הופעת של צירי הלידה ועד 24 שעות מתום הלידה, כמפורט בתקנות דמי מחלה (כללים בדבר היעדרות עובד עקב הריון ולידה של בת זוג), תשס"א-2000). הואיל ויום המחלה הראשון אינו מזכה בתשלום כלשהו, ומדובר לרוב בהיעדרות חד יומית, הרי שהעובד אינו מקבל דבר מעבר לזכות שלא להיות מפוטר בימים אלו.

כאמור, עבור האמהות כיום, לאחר שהוארכה חופשת הלידה בשנת 2010, מי שעובדת במשרה מלאה או כעצמאית, לאחר שנה רצופה של עבודה לפחות, זכאית לחופשת לידה למשך 26 שבועות בלבד (כחצי שנה), מתוכם רק 14 בתשלום. זהו הרף התחתון המומלץ על ידי ארגון העבודה הבינלאומי, כאשר יחסית למדינות העולם המערבי, ישראל נמצאת בין המקומות האחרונים. מדובר בחופשת לידה קצרה ביותר, הסופגת, גם לאחר הארכתה, ביקורת רמה, קריאות ועצומות להארכתה. 

המדינה לא נושאת בעלויות
החוק החדש מציע להעניק לאבות את הזכות להיעדר מהעבודה למשך שמונה ימים רצופים לאחר הלידה, כאשר חמישה ימים יזקפו על חשבון ימי המחלה (קרי: הראשון ללא תשלום, השני והשלישי בתשלום מחצית מהשכר והיתר בתשלום שכר מלא), ושלושה ימים נוספים יזקפו על חשבון ימי החופשה של העובד. מכאן, כי הנושאים בעלויות חופשת האבהות יהיו המעסיק והאב עצמו, ללא כל השתתפות מצד המדינה באמצעות ביטוח לאומי. המהלך גרם לביקורת חריפה מצד אלו הטוענים, כי אישור החוק יפגע בעיקר באבות וכן בעסקים הקטנים שיאלצו לספוג את העלויות של חופשת האבהות, וכי חוק כה חוצה מפלגות, שליבתו זוכה לתמיכה רחבה בקרב נבחרי הציבור, מן הראוי כי המדינה תישא בעלויותיו, שאם לא כן מדובר בלעג לרש.

לצורך ההשוואה, בבריטניה זכאית עובדת לחופשת לידה בתשלום 90% משכרה, למשך 40 שבועות, והאב הטרי זכאי ל- 14 יום בתשלום מיום הלידה. בברזיל זוכה היולדת לכ- 17 שבועות חופשת לידה בתשלום, והאב ל- 5 ימים מהלידה. באוסטרליה זכאי האב ל- 14 יום ובצרפת ל- 5 ימים. 

ילדים כשיקול כלכלי
המציאות בישראל מאלצת הורים לקבל החלטות בקשר להולדת וגידול ילדיהם, תוך מתן משקל רב לשיקולים כלכליים. נשים רבות נאלצות לשוב לעבודה לאחר 14 שבועות בלבד, ולמצוא מטפלת או תינוקיה או סבתא זמינה, עבור תינוק פעוט בן שלושה חודשים בלבד, אשר על-פי המחקרים, זקוק עדיין בשלב הזה לקרבת אמו. בתקופה כה משמעותית בה התינוק רק מתחיל לגלות עניין בעולם סביבו ובדברים שמעבר למילוי צרכיו הבסיסיים, נאלצת אמו "למצוא לו סידור" ולשוב לעבודתה. אבות מקבלים החל מהימים הראשונים מעמד של הורה משני, וחוזרים לעבודה מלאה כבר למחרת הלידה, כדי לא לבזבז ימי חופש. 

נדרש שינוי - הארכת חופשת הלידה לאמהות וחופשת לידה ע"ח המדינה לאבות
המצב כיום והצעת החוק החדשה אינם מספיקים עבור מדינה שחרטה על דגלה את עידוד הילודה. חופשת לידה לאמהות חייבת להתארך, וחופשת לידה לאבות חייבת להיות על חשבון המדינה ולא על חשבון המעסיקים. החוק במתכונתו, בהנחה שיעבור את כל המשוכות וכל הקריאות בכנסת, אינו מציע פתרון הולם. המדינה מעודדת ילודה ופועלת להגדלת הפריון, בדרכים רבות, כמו באמצעות הגנה על נשים במקום עבודתן במהלך ההריון ולאחר הלידה, בעידוד נשים לצאת לעבוד, ובחינוך חינם מגיל 3, אך אין די בכך. בתור המדינה בעלת שיעור הילודה הגבוה בעולם המערבי (3 ילדים לאשה בממוצע ביחס ל- 1.7 במדינות ה- OECD), יש לצפות לקבל את הבסיס החוקי שיאפשר להורים לבלות עם תינוקם די זמן ובסיוע כלכלי הולם מצד המדינה. חופשת לידה ארוכה יותר לאמהות וחופשת לידה על חשבון המדינה לאבות חייבות לעלות בסדר העדיפויות, ולקבל תקציב לצורך העניין, שכן זהו רצון משותף הן של ההורים המעוניינים במה שטוב עבור ילדיהם והן של המדינה, המעוניינת בהמשך ילודה של אזרחיה.