5.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
עבירות בני נוער - מענישה לשיקום

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971, אשר תוקן משמעותית בשנת 2008 בתיקון מס' 14, נועד להגן על זכויות היסוד של קטינים החשודים בביצוע עבירות. מטרת התיקון היא להקנות הגנה רחבה לזכויותיהם של קטינים ולצמצם במידה מירבית את שהייתם במעצר ופגיעה בחירותם. ההתייחסות לקטינים שביצעו עבירות שונה מאד מהיחס לעבריינים בגירים, מתוך הבנה כי קטין מגיע לבצע עבירה לרוב מתוך מצוקות אישיות ומשפחתיות, וכי ניתן, באמצעי הטיפול הנכונים, לשקם את הקטין ולהחזירו לתפקוד תקין. מעצר וטיפול משפטי ועונשי בלבד, לא רק שלא יפתרו את הבעיה, אלא עלולים אף להחמיר את מצבו של הקטין.

החוק קובע כללים ומסגרת לעבודת המשטרה ובית המשפט לנוער בתיקים פליליים כנגד קטינים, בשיתוף פעולה מלא עם קציני המבחן בשרות המבחן לנוער שבמשרד הרווחה.

בתיקון 14 נוספו לחוק העקרונות המרכזיים, הקובעים כי הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים יתבצעו תוך שמירה מירבית על כבודו של הקטין. החוק מחייב התחשבות בדעתו ובעמדתו של הקטין, תוך מתן משקל גילו ולמידת בגרותו, ולאחר שההליכים מתנהלים בשפתו.

בית המשפט לנוער
החוק מסדיר את סמכויותיו של בית המשפט לנוער, לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, החל על קטינים נזקקים, ולפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971. בית המשפט לנוער עוסק בהגנה, אבחון, טיפול, שיקום, שפיטה וענישה של בני-נוער, כאשר הדגש על שיקומם והושטת יד לעזרה. בית המשפט לנוער הוא הסמכות הבלעדית לדון בתיקים פליליים נגד קטינים, במעצרם, שחרורם ובהליכים שלפני משפט, החל מגיל האחריות הפלילית, העומד על גיל 12, ועל כל מי שבעת ביצוע העבירה היה קטין, ובעת הגשת כתב האישום, טרם מלאו לו 19 שנים. על הליכים פליליים כנגד קטינים חל הדין הפלילי הכללי, בכפוף להוראות חוק הנוער. הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות וחל עליהם חסיון מלא, אלא אם בית המשפט הורה אחרת. 

חקירת עדים קטינים
קטין שיש לחקרו והוא אינו חשוד בביצוע העבירה, יחקר בידיעת ההורה. ניתן לחקור קטין ללא ידיעת ההורה בנסיבות מסויימות, אם הקטין בקש, או אם לא ניתן ליידע את ההורה במאמץ סביר, וקיים חשש כי העיכוב יסכל את החקירה, או יסכן את שלום הקטין.
לצורך החקירה רשאי הקצין הממונה לקחת את הקטין ממקום שהותו, בהסכמת הקטין, לאחר שהובהרה לו מטרת החקירה. הקטין ילווה באדם המוכר לו, ויחזור לאחר החקירה, לביתו או למקום שהותו.
אם במהלך החקירה, הופך הקטין מעד לחשוד, יחולו עליו ההוראות החלות על חשודים. 

חקירת חשודים
קטין החשוד בביצוע עבירה יוזמן לחקירה בידיעת הורהו. ליידוע ההורה משקל רב בחוק, ואי מסירת הודעה להורה חייבת להיות מפורטת, מתועדת ומנומקת, ורק מסיבות המצדיקות זאת, כמו שמירה על שלום הקטין או סיכול ושיבוש החקירה או מניעת עבירות נוספות.

החקירה תתעכב עד לבואו של ההורה, והקטין העומד בפני הגשת כתב אישום ומעצר, זכאי להתייעץ בפרטיות עם עורך-דין או סנגור שמונה לו מהסנגוריה הציבורית, או עם ההורה, ושההורה יהיה נוכח בחקירה, והוא זכאי לשמור על זכות השתיקה. 

קטין לא יחקר בשעות הלילה. שעות הלילה מוגדרות מתחת לגיל 14 בין השעות 20:00 עד 7:00 בבוקר, ומעל גיל 14, בין השעות 22:00 בלילה ועד 7:00 בבוקר. לסעיף זה סייגים שונים, למשל אם הקטין מגיע ביוזמתו בשעות הלילה, אם הוא והוריו נתנו הסכמה, או אם יש חשש כי דחיית החקירה תשבש או תסכל את חקירתם של חשודים אחרים, או תסכן את שלום הקטין.

מיד לאחר החקירה המשטרתית, ישלח הקטין לאבחון פסיכו-סוציאלי ברשות המבחן לנוער. קצין המבחן יכול להמליץ על פתיחת התיק הפלילי, סגירת התיק או טיפול מותנה - הליך המאפשר את הפסקת הטיפול בתיק לקטינים המעורבים לראשונה בפלילים, בעבירות שאינן חמורות, ובתנאי שהקטין הודה. להמלצת קצין המבחן הנפגש עם הקטין והוריו, משקל רב בהחלטת המשטרה על המשך ההליכים. בנוסף, בשנים האחרונות מופעלת תוכנית קד"ם - קבוצת דיון משפחתית לנוער עובר חוק, שבמרכזה קיום פגישה עם הקטין, נפגע העבירה ואנשי מקצוע, שמטרתה לקיחת אחריות של הפוגע על הפגיעה, תיקון הנזק, פיצוי נפגע העבירה ובניית תוכנית לשיקום הפוגע ולמניעת הישנות עבירות, וזאת במקום הגשת כתב אישום.

מעצר קטינים
סעיף 10א' לחוק, שכותרתו 'מעצר קטינים כאמצעי אחרון ושיקולים למעצר', קובע כי: "לא יוחלט על מעצרו של קטין אם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותו פחותה, והמעצר יהיה לפרק הזמן הקצר ביותר הנדרש לשם השגת המטרה כאמור; בקבלת החלטה על מעצרו של קטין, יובאו בחשבון גילו והשפעת המעצר על שלומו הגופני והנפשי ועל התפתחותו." זהו העקרון המנחה, כאשר מעצר קטינים יתבצע בהתאם לחוק המעצרים, בשינויים הקבועים בחוק הנוער. הבאתו של הקטין בפני שופט לדיון בהארכת מעצרו תתקיים מוקדם ככל האפשר, ולכל המאוחר תוך 12 שעות מהמעצר למי שגילו פחות מ- 14 שנים ולא יאוחר מ- 24 שעות למי שמעל גיל 14.  

לדיון בהארכת המעצר ימונה לקטין סנגור מהסנגוריה הציבורית. בן משפחה רשאי להתלוות לקטין. הארכת מעצר מוגבלת בזמן, ותתבצע רק כמפלט אחרון. להחלטה על הארכת מעצר קטין יכולה להתלוות החלטה על דרכי טיפול נוספות, הקבועות בחוק הנוער (טיפול והשגחה), כמו העברתו להשגחת רשות הסעד או שליחתו לטיפול. בית המשפט ייעזר בתסקיר מעצר אודות הקטין.

בית המשפט ימנע ככל האפשר מגזירת עונש מעצר, וישקלו דרכי טיפול אחרות כמו: העברת הקטין למעון כחלופה להרשעתו ולגזירת דינו. קטין יוחזק בבית מעצר לקטינים או באגף נפרד לחלוטין מעצירים בגירים. במידת האפשר תתבצע הפרדה בין עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום לבין עצור שהוגש נגדו כתב אישום לבין אסיר שעונשו הוכרע. בנוסף לתנאים להם זכאי כל עציר, קטין זכאי לתנאים ההולמים את גילו וצרכיו ולשירותי חינוך ופנאי. הקטין ייפגש עם עובד סוציאלי, ויותר לו לשמור על קשר טלפוני עם בני המשפחה. 

סדרי הדין
כתב אישום כנגד קטין יוגש לבית המשפט לנוער. במידה שאין לקטין ייצוג, בית המשפט ימנה לו סניגור מהסנגוריה הציבורית, המתמחה בייצוג קטינים ואשר הוכשר במיוחד לשם כך. כל קטין זכאי לסנגור, ללא תלות במצב הכלכלי או בחומרת העבירה (למעט עבירות תעבורה קלות). הקטין זכאי להיות נוכח בדיונים בעניינו ולהביע את עמדתו בפני בית המשפט. בקבלת החלטה בעניינו של קטין, ינתן משקל ראוי גילו, מידת בגרותו ועמדתו. בנוסף, בית המשפט יכול לתת צו להעביר את הקטין למעון לצרכי הסתכלות, לאחר הגשת כתב האישום.

עונשים ודרכי טיפול
שירותי המבחן לנוער מלווים את הקטין לאורך כל הדרך, מתוך התפיסה כי ביצוע עבירות על ידי מתבגרים היא תוצר של קשיים ומצוקות. לכן הדגש הוא על אבחון, טיפול וסיוע לקטינים להתמודד עם בעיותיהם, לשקמם במסגרות ייעודיות, ולהחזירם לתפקוד תקין בחברה באמצעים פסיכולוגיים וסוציאליים ולא דרך ענישה פלילית. 

הייצוג המשפטי של בני נוער מהווה תת התמחות נפרדת בדין הפלילי, המחייבת היכרות מעמיקה עם מורכבות התחום, והבנת הרגישות והעדינות המתבקשות, כאשר עיקר הענין היא החזרת הקטין לדרך הישר, תוך שיתוף פעולה מלא עם הוריו, הגורמים הסוציאליים ושירותי המבחן לנוער.