מוצרים פגומים – מה קובע החוק?

חוק האחריות למוצרים פגומים (defective products), תש"ם-1980 (להלן: "החוק") קובע, כי יצרן חייב לפצות את מי שנגרם לו נזק גוף כתוצאה מפגם במוצר שייצר, ואין משמעות לשאלה אם היה או לא היה אשם מצד היצרן.

החוק מחמיר עם היצרנים ומטיל עליהם אחריות מוחלטת בשל פגם במוצר. במקרה שתוגש תביעה, בשונה מדיני הנזיקין הכלליים, היצרן הוא זה שיצטרך להוכיח כי לא התרשל.

מעוניין להגיש תביעה בגין מוצר פגום? פנה אל עורכי דין נזיקין

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

החוק מגדיר מוצר פגום כמוצר ש:

1. בשל ליקוי בו הוא עלול לגרום לנזק גוף.

2. בנסיבות העניין נדרשות אזהרות או הוראות טיפול ושימוש מטעמי בטיחות והן לא ניתנו או שאינן מתאימות בהתחשב בסכנה הכרוכה במוצר.

הגנות ליצרן

עם זאת, על אף האחריות המוחלטת המוטלת על היצרן, חשוב לציין, כי החוק מעניק ליצרן מספר הגנות. ע"פ החוק, היצרן לא יהיה חייב לפצות את הנפגע באחד מהמקרים הבאים:

1. אם הפגם שגרם לנזק נוצר אחרי שהמוצר יצא משליטת היצרן, וכלשון החוק:" הוכיח היצרן שהמוצר המסויים עבר בדיקות בטיחות סבירות לפני שיצא משליטתו, חזקה שהנזק נגרם לנפגע על ידי פגם שנוצר לאחר מכן".

2. אם לפי רמת ההתפתחות המדעית והטכנולוגית שהייתה בזמן שהמוצר יצא משליטת היצרן, היצרן לא יכול היה לדעת שמבחינת התכנון המוצר לא עמד ברמת הבטיחות הסבירה;

3. אם המוצר יצא משליטת היצרן שלא מרצונו, והוא נקט אמצעים סבירים למניעת יציאתו משליטתו, ולהזהרת הציבור הנוגע בדבר בפני הסיכון הכרוך במוצר;

4. אם הנפגע ידע על הפגם במוצר ועל הסיכון הכרוך בו, וחשף עצמו מרצונו לסיכון זה.

חישוב הפיצויים

במידה שביהמ"ש מקבל את התביעה ומחליט לפסוק לנפגע פיצויים, החוק קובע כי בחישוב הפיצויים לפי חוק זה בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ערב קביעת הפיצויים; כן נקבע: "היו הפיצויים פטורים ממס הכנסה, יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה חושבו פיצויים אלה".

החוק קובע, כי פיצויים לפי חוק זה בשל נזק שאינו נזק ממוני (כלומר: נזק לא מוחשי, כדוגמת עגמת נפש, כאב וסבל) לא יעלו על חמישים אלף שקלים.

שימו לב: החוק לא יחול על: בהמות, עופות ודגים חיים; וגם לא על תוצרת חקלאית אחרת שאינה מעובדת.

פיצוי בשל עובש בתה קר

פסק דין אשר ניתן לאחרונה בביהמ"ש לתביעות קטנות ברחובות ממחיש חשיבות החוק ותביעה לפיצוי מכוחו. אדם קנה בקבוק תה קר מתוצרת S.M  וגילה בתוכו גופים זרים שצפו בנוזל השתייה. עקב כך, הוא שלח את הבקבוק לבדיקה במשרד הבריאות, שם התגלו פטריות עובש. התובע ראה בגוף הזר הנ"ל כסכנה של של פטריות עובש לבני אדם ועל כן הגיש תביעה לפיצוי בסך 10,000 שקלים.

ביהמ"ש קיבל את התביעה, אך לא במלוא הסכום הנתבע. נפסק, כי לא נגרם לתובע כל נזק, אך יחד עם זאת נקבע כי ע"פ סעיף 3 חוק האחריות למוצרים פגומים, המגדיר מהו מוצר פגום, נכלל בהגדרה גם מוצר שעלול לגרום נזק גוף. "... במקרה זה, המסקנה על היות המוצר פגום עולה מעצם הבדיקה שנעשתה למוצר על ידי משרד הבריאות ונמצאו בו פטריות עובש",קבע השופט בדימוס גדעון ברק בפסק הדין. הפיצוי שהוחלט לפסוק לתובע הועמד על 750 שקלים.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

(ת"ק 8210-10-10 כץ נ' ביקריאטיב ואח')