זכויות ממוניות של אשה שבעלה נשל אותה מהירושה

חוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג -1973, אשר נכנס לתוקף בשנת 1974 חל כיום על מרבית סכסוכי הירושה, ובפעל הוא מחליף את "הלכת השיתוף" שהינה יציר הפסיקה.
חוק יחסי ממון כולל פרקים נרחבים שחלים על מקרה פטירה של אחד מבני הזוג, והוראות רבות המקנות זכויות לבן הזוג הנותר בחיים, אשר מאפשרות לנותר בחיים אשר נושל מכל הזכויות, לנצל את הזכויות המוענקות לו בחוק עד כדי כך שיביא לחיסול העיזבון מכל זכות.
חשוב לציין, שהזכויות שהחוק מקנה קודמות בסדר ובזמן לזכויות שעל פי חוק הירושה. 

סעיף 5 (ב) לחוק יחסי ממון קובע, כי עם מותו של בן הזוג, יבוצע הסדר איזון המשאבים בין בן הזוג הנותר בחיים לבין יורשי בן הזוג שנפטר, על פי צו הירושה או צו קיום צוואה. 

מהם נכסי בני הזוג? 
אלו הם כלל נכסי בני הזוג, ואין חשיבות לרישומו של הנכס.
החוק מפרט אילו נכסים אינם בני איזון: נכסים שהיו ערב הנישואין או נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין. כך גם גמלה או פיצוי בשל נזקי גוף או מוות, ונכסים שהוסכם עליהם בכתב שלא יאוזנו. 

כיצד נערך האיזון?
סעיף 6 לחוק יחסי ממון מתווה את התהליך בדרך של עריכת שמאות של נכסי הנפטר והנותר בחיים, וקובע כי לאחר קביעת שווים, ייערך איזון ואם יתברר ששווי נכסי הנפטר עולים על נכסי הנותר בחיים, הרי שעל יורשי הנפטר לשלם את מחצית ההפרש לבן הזוג הנותר בחיים.

זכויות לבן הזוג הנותר בחיים
סעיף 6 ד.  לחוק מקנה לבן הזוג הנותר בחיים זכויות מרובות, בין השאר, להמשיך ולקיים את העסק המשפחתי במקום לחלקו לזוכים על פי הדין או  על פי הצוואה, ובלבד שבן הזוג יראה שפרנסתו עלולה להיפגע. 

דחיית מועד האיזון
דוגמא נוספת - במקרה שנותרו ילדים קטנים, בית המשפט רשאי ומוסמך להורות שאיזון המשאבים יידחה עד שהילדים יגיעו לבגרות. זאת, אם בית המשפט יתרשם בית המשפט, כי תהיה פגיעה ברווחת הילדים.
דירת המגורים של בן הזוג הנותר בחיים  מוזכרת באופן מפורש בסעיף 6 א. לחוק, לפיו אם ציווה המנוח את הדירה לצד ג', כמו לילדיו הבוגרים מנישואיו הקודמים ו/או לגוף זר אחר, יוכל הנותר בחיים לעכב את מכירת הדירה עד אשר יוכח לבית המשפט שנמצא הסדר מגורים מתאים לצרכיהם לתקופת זמן שימצא לנכון. 

הגנה על האלמנה
ראוי וחשוב  לציין, כי סעיף 13 לחוק קובע שהוראות חוק זה - אין בהן כדי לגרוע מסמכותם של בתי הדין הרבניים לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים תשי"ג -1953, לפיו קיימת זכות מגורים לאלמנה להתגורר בדירת הנפטר לכל ימי חייה אם תישאר במעמדה כאלמנה.

במאמר מוסגר יצויין, כי אנו עוסקים במות אדם הנשוי לאחר, והזכות היא מכוח הנישואין, ואינה חלה על ידועים בציבור, ואפילו לא על בני זוג יהודים שנישאו על פי דין תורה, אך ללא רישום פורמלי. עליהם תחול חזקת השיתוף כאילו היו ידועים בציבור (ת"א  47130-10-11).

אפשרות לתבוע את יורשי הנפטר
סעיף 7 לחוק יחסי ממון מרחיב את בסיס האיזון, וקובע שבן הזוג הנותר בחיים יוכל לתבוע את יורשי הנפטר להגדלת חלקו בעיזבון, אם המנוח העביר נכסים בחייו לרבות מתנות בניסיון לסכל את זכותו של הנותר בחיים.

איזון משאבים לא ביחס של חצי חצי
סעיף 8 לחוק יחסי  ממון מקנה לנותר בחיים אפשרות לתבוע, כי איזון המשאבים לא יעשה בדרך של חצי-חצי, אלא ביחס אחר שיקבע בהתחשב בכושר השתכרות של הנותר בחיים ובנכסים עתידיים. 

בסעיף 17 לחוק מודגש, כי אין בהוראות חוק זה לגרוע מהאשה שנותרה בחיים לתבוע את סכום הכתובה, והיא תוכל לעשות זאת בהגשת תביעה לבית המשפט למשפחה. אם הייתה צמודה, בית המשפט נוהג להצמיד את סכום הכתובה למדד יוקר המחיה. 

מזונות מן העזבון
סעיף  59 לחוק הירושה מאפשר לנותר בחיים זכות תביעה למזונות מן העיזבון בהתחשב במה שירש הנותר בחיים, ומאידך לאשה זכות בלתי מוגבלת לתבוע מזונות מן העיזבון לפי דין תורה במסגרת בית הדין הרבני.

בסיכום - אפשרות לממש זכויות רבות מכח חוק יחסי ממון
אנו רואים, כי המחוקק וההלכה מאפשרים לנותר בחיים לממש זכויות רבות מכח חוק יחסי ממון, חוק הירושה וחוק שיפוט בתי הדין הרבנים. המחוקק וההלכה מאפשרים לנותר בחיים אשר נושל בצוואת בן זוגו המנוח להביא לשיפור משמעותי במצבו הכלכלי.

רצוי ונכון, כי כל מי שעוסק בתחום דיני הירושה, וכל מי שהדבר רלוונטי לגביו, יהיה עירני לזכויות שהמחוקק הקנה, אשר אינן תלויות במערכות היחסים שהיו בין הזוג, ונושאות אופי קנייני הניתן ליישום במקרים המתאימים.