4.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
Deadlock בחברה - כשמגיעים למבוי סתום

במקרים רבים אחרים, סכסוך בין המחזיקים ברוב המניות לבין בעלי מניות המיעוט, גם הוא מקשה מאוד על ההתנהלות וגורר את השותפים למאבקים קשים. כיצד ניתן להניע תהליך שיביא לפתרון במקרים מעין אלו?

בכתבה זו נדון דווקא בחברות פעילות ורווחיות שאין כל רצון וצורך לפרקן.

בעת הקמת חברה, אחת הנקודות המוסדרות במסגרת הסכם המייסדים, היא דרך קבלת ההחלטות בחברה והרוב הדרוש מבין בעלי המניות לשם קבלת כל החלטה. ברוב המקרים, כאשר יש מניות שמוחזקות באופן לא שווה בין שני בעלי מניות או בידי שתי קבוצות בעלי מניות, אין קושי לקבל החלטות על-פי הצבעת הרוב. אך ישנם מקרים, בהם חלוקת מניות שווה, ואז בפרוץ סכסוך, לא ניתן לקבל החלטות והחברה נקלעת למבוי סתום אשר מונע התנהלות שוטפת שלה, ומסב נזקים עצומים הן לחברה והן לכל אחד מבעלי המניות. 

מצב של קיפאון נפוץ בחברות בהן שני שותפים, או למשל, בחברות שעברו בירושה, מאב לשני בניו או משני אחים שותפים לדור הבא. במקרים כאלו החברה יכולה להתנהל ביעילות למשך שנים רבות, עד שהיעדר הסכמה בין הצדדים או העברת הזכויות בחברה לידיים חדשות, פוגעים ביציבותה. במקרה כזה, שתי קבוצות של מחזיקי מניות, שכל אחת מנסה למשוך לכיוון שלה ולהניע את החברה לטובתה, לא מגיעות לכל הסכמה בנוגע לפעילות החברה.  

לדוגמה, במקרה בו טיפל משרד הח"מ, שני אחים יסדו חברה וכל אחד מהם החזיק ב- 50% מהמניות. יחסי האחים עלו על שרטון, והסכסוך ביניהם פגע קשות בפעילות החברה, וסיכן למעלה מ- 100 משפחות עובדים שהועסקו בה, עד שהצדדים נאלצו לפנות לבית המשפט המחוזי בעניין.

עושק וקיפוח

מקרה נוסף שיכול להוביל לפגיעה אנושה בנכסי החברה ובעלי מניותיה, הוא מקרה בו בעלי מניות המיעוט נעשקים או מקופחים על-ידי בעלי מניות הרוב. לדוגמה, בעל חברה המוריש את החברה לשני ילדיו הבוגרים, ומשאיר נתח סמלי מהמניות לבתו הצעירה. במשך שנים האחים מושכים רווחים מהחברה בצורת משכורות מנופחות ורכבי פאר, ובסוף כל שנה נוצר מצב בו לא נותרים כל רווחים לחלוקה, ולמעשה-"רק לאחות הקטנה לא נשאר".. כך, במשך שנים החזקתה במניות החברה אינה נושאת פרי. במקרה כזה, לבעל מניות המיעוט הנעשק שיעמוד על זכויותיו, לכאורה, אין מנוס מלבקש סעד של פירוק החברה, כאשר בחברה פעילה ומתפקדת, ברור כי אין זה הסעד הרצוי לאף אחד מהצדדים.

BMBY - Buy me Buy you / כפיית רכישת מניות המיעוט 

בנסיבות בהן המחלוקות בין הצדדים אינן ניתנות לגישור, ונראה כי מחד המשך התנהלות החברה במתכונת חלוקת המניות הקיימת, עלולה להסב נזק, ובעקבות כך נזק כלכלי לעובדים, הספקים, נותני השירות וכמובן בעלי המניות,  אך מאידך, אף צד אינו רוצה "לשפוך את התינוק עם המים" ולהגיע למצב של פירוק החברה וחיסול עסקיה – או אז קם צורך לבסס מנגנון שיאפשר הפרדה בין הצדדים בד בבד עם המשך פעילות החברה. באמצעות העברת המניות כולן לאחד השותפים או כפיית רכישת מניות מהצד המקופח, על ידי בעלי מניות הרוב, לפי העניין.

על הצד הנפגע לפנות לבית-המשפט המחוזי בתביעה להסרת קיפוח, בהתאם לסעיף 191 לחוק החברות, הקובע כי במקרה של קיפוח, בית-המשפט רשאי לתת הוראות שמטרתן הסרתו או מניעתו, ובכלל זה הוראות לרכישת המניות (כאשר מדובר בסכסוך בין בני משפחה, ינסה לעיתים הצד השני להקנות סמכות שיפוט לבית-המשפט לענייני משפחה, ובכך לסרבל את ההליכים).

בפש"ר 286/09 קבע כב' השופט עיילבוני בבית-המשפט המחוזי בנצרת, כי כאשר חברה פעילה ורווחית, על בית המשפט להימנע ככל האפשר מהגעה לסעד הקיצוני והחריף של פירוק החברה, אלא כמוצא אחרון. כאשר החברה הגיעה למבוי סתום בגלל הסכסוך העמוק אליו נקלעו בעלי מניותיה, ניתן אף לכפות את מנגנון ההתמחרות (BMBY) על הצדדים, גם אם אין הוראה מפורשת בהסכם המייסדים ואף בהיעדר הסכמה מצידם, זאת מכח הסמכות המוקנית לבית המשפט לפעול לפי שיקול דעתו, בהתאם לסעיף 191 לחוק.  

מנגנון BMBY הוא מנגנון התמחרות בין בעלי המניות, לפיו, לאחר קביעת שווי החברה, יערך מעין מכרז שיוביל לכך שאחד הצדדים ירכוש את חלקו של הצד השני. ההתמחרות תתבצע לאחר קביעת שווי החברה באמצעות מומחה או שמאי, כאשר המחיר ההתחלתי לכל בעל מניות יהיה מחצית מהערכת השווי. במידה ששני הצדדים מעוניינים לרכוש את מניות הצד השני, תתקיים התמחרות ביניהם וכל צד יוכל להציע מחיר משופר, לרוב במתן הצעות שההפרש ביניהן יהיה בסכום מסוים הקבוע מראש. 

בית המשפט הכלכלי

בדצמבר 2010 הוקמה המחלקה הכלכלית הראשונה בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כערכאה שיפוטית בעלת מומחיות כלכלית. הקמתה של ערכאה שיפוטית ייחודית נבעה בין השאר מכך, שהדיון בנושאים מסחריים, כמו תביעות מכח חוק החברות או עניינים הנוגעים לרשות לניירות ערך, מחייבים בקיאות ומומחיות מיוחדת והבנה ספציפית של הנושאים הנדונים. בשנות פעילותה, המחלקה הכלכלית הוכיחה את יעילותה וטיפולה המקצועי והמבוסס בסוגיות כלכליות, תוך מתן משקל לשיקולי צדק והגינות, גם במחיר התערבות בהחלטות עסקיות או בסיכומים בין בעלי המניות. במקביל לבית-המשפט הכלכלי, הסמכות לדון בתביעות מכח חוק החברות עודנה נתונה לבתי-המשפט המחוזיים, והשופטים אינם מהססים להשתמש בשיקול הדעת הנרחב שמקנה להם החוק, ולכפות מנגנוני העברת מניות שמטרתם הסרת קיפוח מבלי לפרק את החברה. 

הצלת החברה

במקרה הנזכר לעיל, בו ייצג הח"מ את אחד האחים, הוגשה תביעה להסרת קיפוח באמצעות ביצוע התמחרות והפרדה בין האחים, ואכן, לאחר הליכים ממושכים, בהמלצת בית-המשפט ובהסכם פשרה, בוצעה התמחרות בין הצדדים, ולאחר מהלכים נוספים בסופו של יום קיבל הלקוח את השליטה על החברה, אשר לאחר הנזקים הכבדים שספגה ולאחר שעמדה בפני פירוק וקריסה, השתקמה וחזרה לתפקוד מלא.

במקרה אחר, בו בעלי מניות הרוב משכו רווחים מהחברה וקיפחו את בעל מניות המיעוט, הניעו המהלכים המשפטים בהם נדרש בית המשפט לכפות את רכישת מניות המיעוט על-ידי בעלי מניות הרוב, הסכם בו נרכשו מניות המיעוט על ידי בעלי מניות הרוב, בתמורה המשקפת את הפסדי בעל מניות המיעוט, וכך למעשה מנע והסיר את הקיפוח.

מנגנון הפסקת פעילות

ניתן להפחית משמעותית את הסיכון להגיע למבוי סתום, באמצעות מנגנון מוסכם להפסקת הפעילות המשותפת במסגרת הסכם המייסדים.

דוגמה לסעיף הפסקת פעילות בהסכם מייסדים:

"15.1 הפסקת פעילות משותפת באחד מהמקרים הבאים:

15.1.5 התגלעו בין הצדדים חילוקי דעות בלתי ניתנים לגישור בקשר לניהול החברה, והחברה הגיעה למצב של מבוי סתום.

15.2  במקרה של הפסקת פעילות החברה כאמור בסעיף 15.1 לעיל ינהגו הצדדים כדלקמן:

15.2.1 ראשית ישולמו כל החובות וההתחייבויות של החברה, לרבות לצדדים להסכם זה.

15.2.2 לאחר מכן יערכו רואי החשבון של החברה, לבקשת מי מהצדדים, התמחרות, בין הצדדים לרכישת  מניות החברה המוחזקות על ידי הצד האחר. הזוכה יהיה הצד שיציע את המחיר הגבוה ביותר למניה, בתנאי כי יפרע התחייבותו לתשלום תוך 30 יום מההצעה, עבור מניות האחר, ואם לא יממש את זכותו תוך 30 יום ממועד ההצעה כאמור, תעבור הזכות לרכישת המניות לצד השני במחיר שהציע הצד השני."

מנגנון כזה מאפשר להקל על ל"פרידה נקייה", בכמות מזערית של הליכים, הוצאות ועוגמת נפש לצדדים המעורבים ומבלי לפגוע בפעילות החברה. 

דרך מוצא מהמבוי הסתום

כאמור, מומלץ כבר בעת הקמת החברה לצפות פני עתיד ולעגן בכתב הוראות להפסקת הפעילות המשותפת. בכל מקרה של מבוי סתום או של חשש מפירוק החברה עקב קיפוח המיעוט, יש לפעול ללא דיחוי לקבלת ההחלטות או הכרעה שיפוטית על המשך הדרך, ולשים את טובת החברה, שהיא גם טובת בעלי המניות שלה, לנגד העיניים. 

* השתתפה בהכנת הכתבה - ליהי דרוקר, כתבת משפטי