2.7 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 3)
תביעות נגד משרד הביטחון - מדריך

לשוטרים ולחיילים בחובה וקבע, אשר נפגעים עקב ותוך כדי תפקידם, כמו גם לגורמים ביטחוניים נוספים, קיימת הזכות להגיש תביעת נכות למשרד הביטחון. כמובן שמדובר במסגרת זו בניתוח פשטני, כאשר תביעות להכרה בנכות רפואית הינן תביעות מורכבות מאוד ולעיתים קשה מאוד להוכיח את קיומם של שני התנאים: עקב השירות ובמהלך השירות.

פגיעה בדרך אל מקום השירות

עוד חשוב לציין, כי פגיעה מוכרת כפגיעה במהלך השירות, גם כאשר מדובר בפגיעה בדרך אל מקום השירות וממנו. גם כאן, קיימת חשיבות קריטית בהצגה נכונה של עובדות המקרה, כדי שניתן יהיה למקסם את סיכוייה של התביעה להתקבל עוד בשלביה הראשונים. עו"ד העוסק בתחום ידע כיצד לתאר ולסדר את העובדות בצורה נכונה ואמיתית, שתגרום לקבלתה של תביעת הנכות במלואה.

הכרה גם במקרה של טיפול רפואי רשלני

חשוב לציין, כי הכרה יכולה להנתן גם במקרה בו ניתן טיפול רפואי רשלני אשר גרם לפרוץ מחלה או להחמרתה. במקרה שכזה, יכול הנפגע לתבוע תביעת נכות, מבלי שהוא נזקק להגשת תביעת רשלנות רפואית, אשר כשלעצמה הינה תביעה מורכבת מאוד, קשה מאוד לניהול וגוזלת משאבים כספיים ניכרים.

שני מסלולים להגשת תביעת נכות למשרד הבטחון

1. תביעה בגין חבלה - זוהי תביעה פשוטה יותר, אותה מגישים כאשר נחבלים תוך כדי ובמסגרת מילוי התפקיד. לדוגמא : חייל ששובר את רגלו במהלך ריצת ניווט.

2. תביעה בגין מחלה - זוהי תביעה קשה יותר להוכחה, מאחר שבמרבית המכרעת של המקרים, קשה לבסס קשר סיבתי בין השירות לבין אותה מחלה. לדוגמא: שוטר ממחלק הזיהוי הפלילי אשר לוקה בפוסט טראומה, וזאת בעקבות היחשפותו לאירועים קשים וטראומתיים של קורבנות זירות רצח, פיגועים ועוד.

בשני המסלולים ההליך זהה.

 

במקרים רבים, מתוך רצון לחסוך בעלויות, מגישים הנפגעים הללו תביעות ראשוניות ללא סיוע של עורך דין מקצועי. חשוב לדעת שהתצהיר שמוגש עם התביעה הינו חשוב ואף קריטי, מאחר שהוא מלווה את הנפגע לאורך כל חיי התביעה, בכל הערכאות הרפואיות והמשפטיות אליהן הוא יגיע

חשיבות התצהיר

הנפגע, מגיש הודעה מפורטת המגובה במסמכים על פגיעתו.

במקרים רבים, מתוך רצון לחסוך בעלויות, מגישים הנפגעים הללו תביעות ראשוניות ללא סיוע של עורך דין מקצועי. חשוב לדעת שהתצהיר שמוגש עם התביעה הינו חשוב ואף קריטי, מאחר שהוא מלווה את הנפגע לאורך כל חיי התביעה, בכל הערכאות הרפואיות והמשפטיות אליהן הוא יגיע. מיותר לציין שאסור להקל ראש בתצהיר זה ויש לערכו באופן המקצועי ביותר הניתן.

הכרה בפגיעת התובע

המכשול הראשון והמרכזי שיש לעבור הינו ההכרה בפגיעתו של התובע.

אחוזי נכות

ברגע שקיימת הכרה, השלב הבא יהיה הקביעה כמה אחוזי נכות זכאי התובע בגין אותה פגיעה.

אפשרות ערעור לבימ"ש השלום

אם התובע לא עובר את המכשול הראשון, דהיינו: נקבע כי אין כל קשר בין השירות לבין הפגיעה, הרי שקיימת לו האפשרות להגיש בתוך 30 יום, ערעור לבית המשפט השלום בשיבתו כוועדת ערעורים.
באותו ערעור התובע צריך לפרט מדוע יש קשר בין תנאי שירותו לבין אותה פגיעה.

חוות דעת רפואית

כמובן שחשוב לתמוך ערעור שכזה בחוות דעת רפואית מתאימה, בתחום בגינו הנפגע הגיש את תביעתו. אותה חוות דעת צריכה לבסס קשר בין הנכות המתוארת לבין שירותו הביטחוני של הנפגע, כאשר יש לבסס אותה כמובן, גם במישור העובדתי ראייתי.
לאחר שפגיעתו של התובע הוכרה, מועברת התביעה למסלול של קביעת אחוזי הנכות להם זכאי התובע.
מן הסתם, ככל שהפגיעה משמעותית יותר, אחוזי הנכות גדולים יותר ועימם ההטבות להן זכאי התובע.

ערעור לוועדה הרפואית העליונה

גם אז, במידה שהנפגע זוכה לאחוזי נכות נמוכים, אשר אינם משקפים את מצבו (מה שקורה במקרים לא מעטים), קיימת לנפגע האפשרות להגיש ערעור לוועדה רפואית עליונה. ועדה זו מורכבת מרופאים מומחים בתחום הנכות לה טוען הנפגע, אשר ביכולתם לשנות את קביעתה של הוועדה הרפואית.
גם כאן, ערעור כזה רצוי מאוד לתמוך בחוות דעת רפואית מתאימה, אשר תנמק מדוע זכאי הנפגע לאחוזי נכות גדולים יותר מאלו שנקבעו לו.

ערעור למחוזי - בעניין משפטי בלבד

ערעור על החלטת הוועדה הרפואית העליונה ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי. המכשול המרכזי הוא, שערעור שכזה יכול להיות מוגש בנקודה משפטית בלבד ולא בנימוק רפואי. נקבע לא אחת בפסיקותיהם של בתי המשפט השונים, כי בית המשפט אינו נוהג להתערב בקביעות רפואיות, ואינו יכול לפסוק אחרת מאשר אותם מומחים רפואיים שבדקו את הנפגע.

זכאות לתגמולים בהתאם לאחוזי הנכות

עם השנים חלו שינויים ותמורות בנושא, וכיום מתחת ל 10% נכות, אין התובע זכאי לכל תגמול.
בין 10% ל -19% נכות, התובע נהנה ממענק חד פעמי אשר גדל ככל שאחוזי הנכות גדלים. בנוסף, נהנה אותו תובע מתעודת נכה משרד הביטחון ומהנחה בארנונה. אותו נכה לא זכאי לקבל טיפולים רפואיים במסגרת משרד הביטחון וכמו כל אדם אחר, מקבל את הטיפולים הרפואיים להם הוא נדרש במסגרת קופת החולים.
החל מ - 20% נכות, נהנה התובע, בין היתר, מתגמולים חודשיים, אשר משתנים בהתאם לגובה אחוזי הנכות שנקבע לו.
בנוסף, אותו אדם זכאי לקבלת טיפול ושיקום על ידי מערך הנכות של משרד הביטחון.
כמו כן, אדם כזה זכאי במקרים מסוימים, לקבלת תגמול למחוסר הכנסה, וזאת במקרים בהם אין ביכולתו לעבוד לפרנסתו כלל, או שקיימת פגיעה ניכרת ביכולתו לעבוד, כך שהכנסתו אינה מספקת.
הטיפול לו זכאי התובע הינו טיפול טוב ומקיף בהרבה מזה לו זכאי כל אדם מקופת החולים ואפילו במסגרת ביטוחים משלימים ופרטיים.

 

תביעת נכות - עד 3 שנים מיום השחרור

באופן עקרוני, ניתן להגיש תביעת נכות עד שלוש שנים מיום השחרור. במקרים מסוימים, ניתן יהיה להאריך מועד זה וזאת במקרים בהם קיימת סיבה מוצדקת לכך.

מקרה שהיה - לאחר תהליך ארוך התובע הוכר כנכה משרד הביטחון

מקרה מעניין שהיה בטיפול הח"מ היה של נפגע ששירת בצה"ל בתפקיד קרבי בין השנים 1987- 1990. תנאי שירותו היו מלווים בטראומה קשה מאוד, אשר למרבה הצער, ליוותה אותו לאורך השנים מבלי שהבין וקישר בין הדברים.
לאחר שנים ארוכות, במסגרת טיפול הוליסטי אותו עבר אותו נפגע, צפו אותם אירועים טראומתיים מזמן שירותו הצבאי.
אותו נפגע, הגיש תביעת נכות בסיועו של משרד הח"מ. לאחר תהליך ארוך ולא פשוט, הוכר הנפגע כנכה משרד הביטחון, וכיום הוא נהנה מתגמול חודשי קבוע וכן מסל ההטבות והשירותים להם זכאי כל נכה של משרד הביטחון.
המסקנה היא, שלא כדאי להתייאש ולהרים ידיים ויש לבחון פרטנית כל מקרה ומקרה, כדי לדעת אם מגיעה הכרה אם לאו.