3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
מירוץ סמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה

יוסי ודלית נשואים מזה כ- 5 שנים. במהלך חיי הנישואין היו לבני הזוג מריבות בלתי פוסקות אודות אי תפקודה של דלית בבית כאם וכאישה. לפני כחודש ביקש יוסי לשוחח עם דלית ולדרוש כי תשנה ממנהגה,  אך השיחה התפתחה למריבה קשה ובמהלכה החליטו בני הזוג כי נישואיהם הגיעו לקיצם.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משפחה

לסיוע משפטי בתחום דיני משפחה ומעמד אישי פנו אל עורכי דין משפחה


כל אחד בנפרד, מבלי ליידע את בן הזוג, פנה לייעוץ משפטי על מנת להקדים ולפתוח בהליכי גירושין ופירוק חיי הנישואין.

סמכות מקבילה


בייעוץ למד כל אחד מהצדדים, כי הסמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושי בני זוג, כלומר: ענייני רכוש, מזונות אישה, משמורת ילדים וחינוכם, מסורה באופן מקביל הן לבית המשפט לענייני משפחה והן לבית הדין הרבני, וכי העדפת ערכאה אחת על פני רעותה, תלויה בנסיבות המקרה ובהתאם לאסטרטגיה הנבחרת בניהול התיק, שכן עשוי להתקיים שוני מהותי, בין פסקי הדין בערכאות השונות, בין היתר בשל הבדלים בסדרי הדין, בכמות הראיות ובאופן הגשתן ומכאן שבחירת הערכאה יכולה להשפיע על תוצאות המאבק בין בני הזוג.

עוה"ד של יוסי ייעץ לו, בהתייחס לאירועים שתיאר יוסי, להקדים ולהגיש תביעה לגירושין לבית הדין רבני ולכרוך בה את עניני המזונות, משמורת ילדים ורכוש- יוסי הסכים והורה לעורך דינו להכין את התביעה להגשה.

עוה"ד של דלית יעצה לדלית כי בהתייחס לאירועים, יש להגיש את תביעותיה בבית המשפט לענייני משפחה- גם דלית הסכימה, והורתה לעורכת הדין להכין את תביעותיה.

בבוקר יום ראשון התעוררו יוסי ודלית משנתם, ומיהרו לצאת את הבית מבלי לספר האחד לשני לאן פניהם מועדות.
דלית מיהרה לביהמ"ש לענייני משפחה והגישה בשעה 08:30 בבוקר את תביעותיה לרכוש, מזונות אישה וילדים. יוסי מיהר לבית הדין הרבני, הגיש את התביעה לגירושין וכרך בה את ענייני הרכוש, מזונות אישה וילדים ומשמורת הקטינים בשעה 09:30 בבוקר אותו היום.
בהמשך, דלית נוכחה כי שכחה להגיש תביעת ומשמורת ולמחרת שמה פעמיה לביהמ"ש והגישה תביעה למשמורת.

איזו ערכאה תדון בתביעה- בית הדין הרבני או ביהמ"ש למשפחה?


במקרה כזה עולה השאלה למי הסמכות לדון בעניין הצדדים, לבית הדין הרבני או לבית משפט לענייני משפחה?או במילים אחרות מי השיג את מי, דלית (בית משפט לענייני משפחה) או יוסי (בית הדין הרבני)?

במערכת המשפטית הקיימת, יש סמכות לדון בעניין של יוסי ודלית גם לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה – הסמכות הינה מקבילה.
בהתאם להלכה הפסוקה, הסמכות לדון בעניין מסוים המצוי בסמכות מקבילה של שתי הערכאות – הדתית והאזרחית- יהיה נתון לערכאה שבה נפתח ההליך בתחילה. כלומר הצד שרץ והקדים את הצד שני, הוא זה שיבחר היכן תידון המחלוקת.  ובמילים אחרות = "מרוץ סמכויות".

ביהמ"ש העליון בבג"ץ 58/08 קבע, כי "מבחן הזמן" יחול גם כשמדובר בפער זמנים קטן, שאינו עולה על מס' דקות או שעות. סייג להחלטה זו , אם נפל פגם חמור בתום הלב של בעל הדין במישור הדיוני .

במקרה של יוסי ודלית, דלית הקדימה את יוסי בזמן, והגישה לפניו את התביעות לביהמ"ש לענייני משפחה – ומכאן שבהתאם למבחן הזמן, הסמכות לדון במחלוקת בענין הרכוש והמזונות נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה. עם זאת בעניין המשמורת מאחר שיוסי הקדים את דלית תביעת הגירושין והמשמורת תידון בביה"ד הרבני.
דלית השיגה יתרון בניהול המאבק בנושא רכוש והמזונות במירוץ הסמכויות, אשר בהתייחס לנסיבות אם היה מנוהל בבית הדין הרבני , אזי ייתכן שהייתה יוצאת כאשר ידה על התחתונה.
ואילו יוסי הפסיד את מרוץ הסמכויות ברכוש ומזונות, אך זכה כי נושא המשמורת ידון בבית הדין הרבני.

כנות התביעה, כנות הכריכה וכריכה כדין


חשוב להוסיף, כי אם יוסי היה זוכה במירוץ הסמכויות אזי נדרש היה לעמוד בדרישה נוספת לבחינת היקף הסמכות של בית הדין הרבני, קיומם של שלושה תנאי כריכה מצטברים, כנות התביעה,כנות הכריכה וכריכה כדין.
עוד קובעים הכללים המנחים את כלל כיבוד הדדי בין הערכאות כלל זה בבסיסו נועד למנוע כפילות דיונים באותו נושא ע"י שתי ערכאות שונות.

טיפ לסיום:


בטרם תפעלו דעו, כי ייעוץ משפטי מוקדם ותכנון אסטרטגיה מתאימה יכולה להכריע את הכף להשגת הישגים ויעדים במאבק המשפטי .

* עו"ד איילת מצויינים עוסקת בתחום מעמד אישי, צוואות ירושות והוצאה לפועל

** רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כיעוץ משפטי ו/או כתחליף ליעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. אין להסתמך על האמור מבלי להיוועץ עם עורך דין העוסק בתחום בטרם נקיטת כל פעולה או קבלת כל החלטה. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד.