יוצרים ויצירות - בין זכויות יוצרים למדגמים

אילו יצירות זכאיות להגנת זכויות יוצרים ואילו להגנת מדגם (עיצוב) ומדוע חשוב לרשום מדגם? מדריך מקוצר

פורסם בתאריך 13.04.2017
יוצרים ויצירות - בין זכויות יוצרים למדגמים

כשמדברים על "קניין רוחני" מתייחסים בדרך כלל לפטנטים. אך הגנה על קניין רוחני היא מערכת מסועפת של חוקים, דינים ורגולציות שונות, שכל אחד מהם נועד להעניק הגנה אחרת ובהיקף שונה ליוצרים, ממציאים ומפתחי טכנולוגיות חדשות. כך למשל, מטרתם של דיני הפטנטים, באופן כללי, היא להגן על ההתקדמות ההמצאתית בהמצאות שהן חדשות ומועילות, בשעה שמטרתם של סימני המסחר היא להגן על המוניטין של מותג באמצעות סימול מוצרים או שירותים. 

עם זאת, לא פעם מספר מערכות חוקים יכולות לחול בו זמנית בקשר ליצירה מסויימת, או המצאה, ומשך ההגנה עליהן משתנה ממערכת דינים אחת לאחרת. בדיני הפטנטים, למשל, מוענק לממציא מונופולין על ההמצאה לתקופה של כ- 20 שנים מיום הגשת בקשת הפטנט, כאשר לאחר תקופה זו ההמצאה תהפוך לנחלת הכלל. בסימן מסחר לעומת זאת, זוכה בעל הסימן להגנה שאינה מוגבלת בזמן על המוניטין הניתן לו, בהתקיים התנאים הקבועים בחוק.

בדרך כלל האבחנות בין מערכות הדינים הן ברורות, כאשר הגבול נקבע על-ידי החקיקה המקומית המושתת על האמנות הבין-לאומיות העוסקות בקניין רוחני. אולם, ישנן מערכות דינים בהן גבולות הגזרה אינם ברורים וכתוצאה מכך נוצר חוסר וודאות משפטית, אשר עלול לגרום לאיבוד זכויותיו של היוצר ביצירתו או הממציא בהמצאתו.

בישראל, משך ההגנה הניתן בזכות יוצרים על יצירה הוא משך חיי היוצר בתוספת של 50-70 שנה לאחר מותו, בעוד שההגנה על רישום מדגם היא 15 שנים מיום הגשת הבקשה למדגם

מה בין זכויות יוצרים למדגמים (הגנה על עיצובים)?

שני תחומים שבהם עשויה להתקיים אי בהירות לגבי יצירה או המצאה הם דיני זכויות היוצרים ודיני המדגמים. נבהיר את ההבדל.

זכות יוצרים ניתנת ליוצר עבור "יצירה" שיצר. מדובר ביצירות בתחום האמנות (כגון ציורים, פסלים, ספרים, צילומים, מחזות וכיוצ"ב) או מתחום הטכנולוגיה (כגון תוכנות מחשב ואפליקציות). חשוב להבין, כי זכות היוצרים ניתנת רק על הביטוי של הרעיון (ולא על הרעיון עצמו), כאשר דרישות הסף לקבלת ההגנה הן "מקוריות" ו"השקעה". המדגם לעומת זאת, נועד להגן על העיצוב של מוצר תעשייתי חדש ומקורי, המשמש לייצור תעשייתי (לדוגמא פריטי טקסטיל, ריהוט, כלי עבודה, עיצוב כללי של שעונים וכיוצ"ב). בדיני זכויות יוצרים לא נדרש רישום, וההגנה ניתנת ליוצר בהתקיים התנאים הקבועים בחקיקה ובפסיקה. בדיני המדגמים קיימים תנאים פרוצדוראליים טריטוריאליים של רישום ובחינה כתנאי לקבלת ההגנה.

גם משך ההגנה שונה: בישראל, משך ההגנה הניתן בזכות יוצרים על יצירה הוא משך חיי היוצר בתוספת של 50-70 שנה לאחר מותו, בעוד שההגנה על רישום מדגם היא 15 שנים מיום הגשת הבקשה למדגם.

אגב, יוצרים וממציאים רבים מתקשים להבין האם יצירתם חוסה תחת הגדרת "יצירה" המוגנת מכוח חוק זכות יוצרים, או שמא יצירתם צריכה להירשם כמדגם, ולשם כך עליהם להגיש בקשה למדגם. בתוך כך, הם מעלים את השאלה: " מה זה בעצם משנה? אולי עדיף שלא לרשום מדגם כי גם ככה אוכל לבקש הגנה ארוכה יותר במסגרת זכויות יוצרים?". התשובה לשאלה זו היא שלילית, מאחר שחוק זכות יוצרים מחריג באופן ברור ומפורש את נושא המדגמים. במילים אחרות, גבולות הגזרה בין שתי מערכות הדינים נקבעו על-ידי המחוקק שקבע כי מוצר שעשוי להיחשב כמדגם ומשמש בפועל לייצור תעשייתי, או שמיועד לכך, לא יוכל ליהנות מהגנת זכות יוצרים. 

במסגרת תזכיר הצעת חוק המדגמים שפורסם בחודש ינואר 2013 הועלתה הצעה להחיל את ההגנה על גופנים במסגרת דיני המדגמים, וזו אכן אושרה בדיונים על הצעת החוק בכנסת העומדת בפני קריאה שניה ושלישית

הגנה על גופנים

יחד עם זאת, קיימים מקרי קצה מסויימים בהם האבחנה אינה כה חדה. כך למשל, בעניין ת"א 5311-04-08 (מחוזי מרכז) עזבון נרקיס נ' מייקרוסופט ישראל בע"מ, נדונה השאלה איזו מערכת דינים חלה על גופנים (פונטים). בפסק הדין קבע בית המשפט, כי גופנים אינם ראויים להגנת מדגם אלא הינם יצירה המוגנת בזכות יוצרים, בין היתר, מאחר שאינם בבחינת חפצים "פיזיים". אולם, במסגרת תזכיר הצעת חוק המדגמים שפורסם בחודש ינואר 2013 הועלתה הצעה להחיל את ההגנה על גופנים במסגרת דיני המדגמים, וזו אכן אושרה בדיונים על הצעת החוק בכנסת העומדת בפני קריאה שניה ושלישית. 

הצעת החוק פועלת להתאים את דיני המדגמים בישראל לדין האירופאי, ולכן הוחלפה דרישת קיומו של "חפץ" כתנאי לרישום מדגם לקיומו של "מוצר". מאחר שאין הכרח ש"מוצר' יהיה מוחשי, ניתן להעניק הגנת מדגם גם לגופנים (פונטים) וסימנים גרפיים.

קיימים גם מקרים הפוכים. בית המשפט כבר קבע, כי תובע הטוען להפרה של זכות יוצרים לא יהיה זכאי להגנת זכות היוצרים, מאחר ש"יצירתו" היתה ראויה להירשם כמדגם, אך מכיון שלא רשם אותה כך, אינו זכאי לסעד כלשהו, שכן זכאותו לסעד מבית המשפט מותנית ברישום מדגם (ת"א (י-ם) 7361/05 מייזליק זאב נ' קראשי אינטרנשיונאל בע"מ).

במקרה בו לא נרשם מדגם על עיצוב שראוי היה להירשם כמדגם, ניתן לפנות למערכות דינים אחרות, היכולות לספק הגנה חלופית או משלימה. אחת מאלה היא דיני עשיית עושר ולא במשפט

הגנות משלימות 

במקרה בו לא נרשם מדגם על עיצוב שראוי היה להירשם כמדגם, ניתן לפנות למערכות דינים אחרות, היכולות לספק הגנה חלופית או משלימה. אחת מאלה היא דיני עשיית עושר ולא במשפט, שמקורם בדיני היושר האנגלים. בפסק דין תקדימי שניתן בבית המשפט העליון בעניין רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998), החיל בית המשפט העליון את חוק עשיית עושר ולא במשפט על דיני הקניין הרוחני, וקבע כי באופן עקרוני יש מקום למתן פיצוי מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט, מקום בו צריך היה מעצב לרשום זכותו אולם לא עשה כן. 

הרציונל שעמד בבסיס פסיקה זו הוא שאין לשלול מאדם, שעבד על פיתוח מסויים, את זכויותיו ולהעבירן לאחר רק משום שאותו אדם לא נאות לרשום את זכויותיו. פסיקה זו חוללה מהפכה של ממש בדיני הקניין הרוחני והובילה לפולמוס אקדמאי באשר לנחיצותה ולחוסר האחידות והעמימות המשפטית שהיא גרמה. בפועל, בתי משפט מפרשים הלכה זו באופן מצומצם ובזהירות רבה ועושים בה שימוש רק במקרים חריגים.

קניין רוחני - זכויות יוצרים הן חלק מהזכויות במסגרת זו

לסיכום, מאחר שעלותו של רישום מדגם, במיוחד בישראל, היא זניחה, מומלץ שלא להסתכן ולנסות לבקש הגנת מדגם, גם אם קיימת אי-וודאות ביחס למהות ההגנה המתבקשת על-ידי הממציא, וזאת על מנת למנוע נזק פוטנציאלי בשל אי רישום הזכות. החשיבות הרבה ברישום המדגמים משתקפת למשל, בתביעות הפרה וביטול של מדגמים המתנהלות בין שתי ענקיות הטכנולוגיה Samsung ו-Apple ברחבי העולם.

לקבלת יעוץ מעו"ד מיכל לוצאטו, השאירו פרטים ויחזרו אליכם בהקדם

האם מאמר זה עזר לך?
לוצאטו - משרד עורכי דין קבע פגישה עם לוצאטו - משרד עורכי דין

עורכי דין לוצאטו משלבים מסורת משפחתית ארוכת שנים עם צוות דינאמי, מקצועי ובעל אוריינטציה עסקית-טכנולוגית מגוונת. המשרד מספק שירותי ייעוץ...

לפרופיל המלא