הוצאה לפועל

פשיטת רגל היא הליך של חדלות פירעון החל על חייב שהוא אדם פרטי (להבדיל מחברה). כאשר אדם נקלע למצב בו אינו יכול להחזיר את כלל חובותיו הכספיים, הוא יוכרז כחדל פירעון- פושט רגל. במקרה כזה הליך פשיטת רגל יאפשר לחייב לפרוע את חובותיו ולפתוח דף חדש בחייו הכלכליים עם סיום ההליך. במסגרת ההליך תגובש לחייב תוכנית לפירעון חלקי של החובות שצבר בהתאם ליכולת ההחזר שלו במשך תקופת ההליך. חלוקת החוב בין הנושים תקבע אף היא במסגרת ההליך ותעשה לפי סדר העדיפות שקבוע בחוק. בסיומו של ההליך יקבל החייב הפטר מחובותיו ויוכל לנהל חיים כלכליים חדשים.

בראש לשכת ההוצאה לפועל עומד רשם אשר מתמנה לתפקידו על פי חוק. הרשם מקבל החלטות בבקשות המוגשות במסגרת תיקי הוצאה לפועל ומכריע במחלוקות בין הצדדים. לרשם ישנם תפקידים רבים וסמכויותיו הן מנהליות ושיפוטיות. כך למשל, בהתאם לקבוע בחוק יש לרשם סמכויות להטיל עיקולים, למנות כונס נכסים, להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ לחייב, לדון בטענת פרעתי, לחייב נאמן וצד שלישי לשלם חוב פסוק, לחייב כונס נכסים בפיצוי בגין נזק שנגרם, להורות על מאסר חייב עד 30 ימים ולתת "הפטר" מלא לחייב אשר עומד בתנאים שנקבעו לכך בחוק. תנאי הכשירות למינוי בתפקיד רשם הוצאה לפועל זהים לאלו של שופט בית משפט שלום.

הליכים לגביית חובות ומימוש זכויות באמצעות ההוצאה לפועל מתחילים עם פתיחת תיק בלשכה. תיק כזה יכול להיות נגד אדם פרטי, חברה או תאגיד. במסגרת ההליכים ניתן להגיש ללשכה בקשה לביצוע פסק דין כספי והחלטות ביניים שהתקבלו בבתי משפט או בתי דין (בית דין דתי, בית הדין לעבודה וכדומה). בנוסף, ניתן להגיש בקשה לביצוע פסק דין לפינוי מושכר, בקשה לביצוע פסק דין מסוג "צו עשה", בקשה לביצוע פסק דין למזונות, תביעה על סכום קצוב, מימוש שטרות והמחאות ובקשה למימוש משכנתא או משכון על דירת מגורים.

חקירת יכולת היא חקירה בדבר יכולתו הכלכלית של חייב לעמוד בהסדרי תשלומים להחזרת החובות שצבר. את החקירה מבצע רשם הוצאה לפועל ובמסגרתה הוא בוחן את מצבו הכלכלי של החייב, בודק אילו נכסים יש לחייב, אילו הכנסות מגיעות לו, מה גובהן ומה מקורן של הכנסות אלו. כמו כן בוחן הרשם את כלל החובות וההוצאות של החייב, ואת יציאותיו מישראל וכניסותיו אליה בחזרה. חקירת יכולת יכולה להתבצע ביוזמת רשם ההוצאה לפעול וכן על פי בקשה של החייב או הזוכה.

אדם אשר מחזיק בידיו המחאה או שטר אשר זמן פירעונם חלף והם לא כובדו או שלא שולמה התמורה אשר נקבעה בהם, יכול להגיש את ההמחאה או השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, כנגד מי שחתם על ההמחאה או השטר ואף כנגד מי שהסב אותם לטובתו. בקשה לביצוע שטר יכולה להיות מוגשת לכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל יחד עם ההמחאה או השטר המקוריים (או אישור מהבנק כאשר מדובר על צ’ק שלא כובד). בעת הגשת הבקשה צריך מגיש הבקשה לשלם אגרה בסך 1.25% מגובה החוב.

תיקון מספר 55 לחוק ההוצאה לפועל העניק לרשם ההוצאה לפועל סמכות לאשר פריסת תשלומים בחוב שהצטבר בגין אי תשלום דמי מזונות. הרשם רשאי לצוות על צו לתשלום בשיעורים, בכפוף למספר כללים שיסייעו לו בקבלת ההחלטה, על פי שיקול דעתו. הרשם אינו מתערב בהחלטת בית המשפט בנוגע לגובה המזונות החודשיים שנדרש החייב לשלם והוא אינו רשאי להפחית או לשנות את סכום המזונות שנפסק בבית המשפט או בית הדין הדתי. בכדי שחייב יוכל לבקש פריסה של חוב מזונות הוא צריך לעמוד בתשלום דמי המזונות השוטפים חודשיים לפחות ברצף ולהמשיך ולשלם אותם בצורה סדירה עד למועד קבלת ההחלטה.

כדי להוציא לפועל פסק דין לפינוי מושכר יש צורך להגיש בקשה לביצוע פסק דין. לאחר הגשת הבקשה יקבל החייב אזהרה לפינוי המושכר. אם החייב לא מילא אחר האזהרה שהומצאה לו, ולא פינה את המושכר בפרק הזמן שנקבע באזהרה, רשאי הזוכה לבקש מלשכת ההוצאה לפועל לפנות את המושכר. כך שאם המקרקעין לא פונו במועד שנקבע, ייכנס מנהל לשכת ההוצאה לפועל למקרקעין, יפנה אותם וימסור אותם למי שזכאי לקבל אותם כפי שנקבע בפסק הדין. פינוי החייב מהמושכר במקרה כזה יתבצע בתוך 14 ימים מתום התקופה שנקבעה באזהרה וללא מתן הודעה נוספת לחייב.

חייב אשר נפתחו נגדו מספר תיקי הוצאה לפועל, רשאי לבקש במקרים מסוימים בקשה לאיחוד תיקים. רשם ההוצאה לפועל רשאי לקבל את הבקשה לאיחוד או לדחות אותה, והוא יעשה זאת רק לאחר ששמע את כל הנוגעים בדבר, ובכלל זה החייב, הזוכים וכל אדם שעתיד להיות מושפע מההחלטה. אם הרשם נעתר לבקשה, ירוכזו כל ההליכים המתנהלים כנגד החייב בלשכות ההוצאה לפועל, בתיק חדש - תיק איחוד, וזה ינוהל בלשכה בה מתנהלים מרבית תיקיו של החייב. במסגרת ההליך יקבע רשם ההוצאה לפועל את הסכום שיידרש החייב לשלם בכל חודש במסגרת תיק האיחוד.

חייב מוגבל באמצעים הוא חייב אשר אינו עומד בתשלום עבור החזר החובות. במקרה כזה רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב כ"מוגבל באמצעים" אם הוא נוכח לדעת כי החייב אכן אינו יכול לפרוע את חובותיו. לאחר ההכרזה ייתן הרשם צו תשלומים בו יקבע גובה התשלום החודשי שיידרש החייב לשלם. בעת ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים רשאי הרשם להטיל עליו מגבלות ובין היתר צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות בחשבון הבנק, איסור על שימוש בכרטיס אשראי וכן איסור על הקמת חברה או ניהולה. כמו כן פרטיו של החייב יופיעו במרשם חייבים מוגבלים באמצעים אשר נגיש לכל הציבור והמערכת הפיננסית. הכרזה על חייב מוגבל באמצעים יכולה להיעשות ביוזמת הרשם או על פי בקשת הזוכה או החייב.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון בישראל, כלומר איסוף החוקים הקיימים בנושא חדלות פירעון, עריכתם והתאמתם לעת הנוכחית. החוק נכנס לתוקף בספטמבר 2019. התפיסה בבסיסו של החוק אומרת כי הכלכלה המודרנית מאפשרת לכל אדם שימוש באשראי כחלק מהפעילות הכלכלית, ודבר זה מביא ל"תאונות כלכליות" הגורמות לחלק מהחייבים להיקלע למצב בו אינם יכולים לפרוע את חובותיהם. מטרתו הראשונה של החוק היא לאפשר את שיקומו הכלכלי של החייב ולתת לו כלים שיסייעו לו לא להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון. המטרה השנייה היא הגדלת שיעור החוב שייגבה על ידי הנושים, והשלישית היא קיצור ההליכים הבירוקרטים והגברת הוודאות והיציבות של הדין שעוסק בחדלות פירעון.

ככלל, על מרבית ההחלטות והצווים של רשם ההוצאה לפועל אין זכות ערעור אוטומטית ונדרש אישור להגיש ערעור. הרשות להגיש ערעור יכולה להינתן על ידי הרשם עצמו אם ציין זאת בגוף ההחלטה. אם לא ניתנה רשות כזו, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט השלום. ישנן מספר החלטות שיפוטיות של הרשם שניתן לערער עליהן ללא צורך בקבלת רשות וביניהן החלטות בנוגע לטענת פרעתי וכן חיוב צד שלישי, כונס נכסים או נאמן בתשלום החוב. זכות ערעור אוטומטית קיימת גם בנוגע להחלטות בדבר צו עיכוב יציאה מהארץ, פינוי דירת מגורים ומאסר.

צו הפטר הוא צו שניתן לחייב אשר נמצא בהליכי פשיטת רגל וחדלות פירעון, המאפשר לו להיפטר מיתרת חובותיו שלא נפרעו במסגרת ההליך, ולהתחיל את חייו הכלכליים מחדש ללא עול של חובות כספיים. כאשר החייב מוכיח כי פרע את מלוא החוב שיכול היה לשלם במסגרת ההליך, רשאי בית משפט מחוזי או רשם הוצאה לפעול להוציא צו הפטר לאחר ששמע את טענות כל הצדדים בהליך. למעשה שתי הערכאות מוסמכות לקבוע צו הפטר- המחוזי לחייבים בהליכי פשיטת רגל או רשם ההוצאה לפועל לחייבים אשר עומדים בתנאי ההפטר עד לסכום של 800,000 ש"ח. צו ההפטר אינו פוטר את החייב מחובות שנצברו בשל קנסות, תשלום דמי מזונות או חובות שנוצרו במרמה.

תביעה לסכום קצוב זו תביעה לסכום כסף שניתן לנקוב בו באמצעות חישוב מתמטי פשוט, מכוח חוזה או התחייבות שיש עליהם ראיה בכתב דוגמת הסכם הלוואה חתום בין הצדדים. תביעה לסכום קצוב יכולה גם להיות מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב על פי עילה בחוק כמו תשלום מיסי ארנונה לרשות המקומית. ניתן להגיש תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל במקום לבית המשפט, בתנאי שסכום התביעה אינו עולה על 75,000 ש"ח. זוכה אשר מבקש להגיש תביעה כזו חייב לשלוח לחייב התראה על כוונתו להגיש את התביעה בהוצאה לפועל, טרם הגשתה.

חוק ההוצאה לפועל קובע מספר דרכים למסירה (המצאה) של מסמכים כמו אזהרה, התראה או החלטה, לנמען. אופן מסירת המסמך והמועד שבו זה נעשה הם בעלי חשיבות בהליכי הוצאה לפועל, משום שמרבית ההליכים מותנים בכך שתתבצע המצאה כדין. מסירה תחשב להמצאה מלאה כדין אם המסמך נמסר באופן אישי לנמען או כאשר המסמך נמסר לאחד מבני המשפחה של הנמען שגר איתו והוא בן 18 ומעלה וגם כאשר הנמען סרב לקבל לידיו את המסמך. לעתים ניתן להסתפק גם בהמצאה חלקית אם מבצע המסירה הדביק את המסמך על דלת ביתו של הנמען, לאחר שביקר במקום 3 פעמים במועדים שונים.

הרפורמה בשפיטת רגל שנכנסה לתוקף בספטמבר 2013 קבעה כיצד ינוהלו הליכי פשיטת רגל ותחמה כל שלב בהליך בלוחות זמנים ברורים. כך שכיום, הליכי פשיטת רגל יסתיימו תוך 54 חודשים (4.5 שנים) לכל המאוחר, אולם, פעמים רבות ההליך קצר הרבה יותר. בעקבות יישום הרפורמה ישנה אפשרות שהחייב יסיים את הליך פשיטת הרגל תוך 18 חודשים מעת הגשת הבקשה. החייב יכול לגבש ולהציע בעצמו תוכנית פירעון, כך שלמעשה 18 חודשים לאחר הגשת הבקשה, הוא יוכל לקבל כבר במעמד הדיון הפטר מותנה ואפילו הפטר מלא.