משפט מסחרי

"הרמת מסך" היא מונח לפעולה משפטית אשר מבקשת להרים את מסך ההתאגדות המפריד בין החברה לבעליה. כאשר חברה מתאגדת כחברה בע"מ, בעלי המניות אינם אחראיים לחובות או לנזקים הנגרמים על ידי החברה, אלא עד לגובה השקעתם.
פעולת הרמת המסך יכולה להתקיים רק בהתאם להחלטת בית משפט, והיא תעשה במקרים בהם נסיבות העניין מצדיקות את זה.
זו פעולה חריגה מאחר שהיא מטילה אחריות על בעלי המניות ופוגעת בעקרון הישות המשפטית הנפרדת, עקרון שעומד למעשה בבסיס ההתאגדות של החברה. הרמת מסך תאפשר לייחס לבעלי המניות פעולות שבוצעו על ידי החברה כאילו הם עצמם ביצעו אותן, ומשכך הם עלולים לשאת בחובות הכספיים, בנזקים ואפילו בחבות פלילית בשל מעשי החברה.

חברה לתועלת הציבור היא מוסד ללא כוונות רווח, אשר קבעה בתקנון שלה פעילות למטרות ציבוריות בלבד, וחל עליה איסור מוחלט לחלק רווחים (דיבידנדים) לבעלי המניות.
חברה תוכל להתאגד כחברה לתועלת הציבור רק אם היא עוסקת באחת המטרות הציבוריות שנקבעו בחוק דוגמת איכות הסביבה, בריאות והצלת חיים, דת והנצחה, הגנה על זכויות אדם ובעלי חיים, חינוך, הכשרה מקצועית, תרבות ואומנות. מדע, מחקר, השכלה גבוה, ספורט, התיישבות, פעילות צדקה ועוד.
כדי לפקח על פעילותה, ועדת הביקורת של חברה לתועלת הציבור רשאית לבדוק לא רק את מצבה הפיננסי והתנהלות החברה, אלא גם לבחון שהחברה פועלת בהתאם למטרותיה הציבוריות.

החוק אינו מחייב חתימה על הסכם שותפות כתנאי להתאגדות עסקית, אולם מומלץ מאד לחתום על הסכם כזה בסיוע עו"ד המתמחה בתחום. ההסכם יסדיר את מערכת היחסים העסקית והמשפטית בין השותפים, את מטרתה של השותפות ואת הזכויות והחובות של כל אחד מהם. ההסכם יתייחס לדרך מימון השותפות, לחלוקת התפקידים והרווחים, צירוף שותפים נוספים ומשקיעים.
זה הסכם צופה פני עתיד אשר מתייחס לדרך קבלת ההחלטות בשותפות, כיצד יכול אחד השותפים לצאת ממנה ונושאים מהותיים נוספים בשותפות. הסכם שותפות שמנוסח כהלכה ייתן מענה גם למצבים של מחלוקת ופירוק השותפות אם תידרש, כדי להימנע מהתדיינויות משפטיות.

זכיינות היא שיטה נפוצה לניהול עסק לפיה חברה מזכה מעניקה לזכיין אפשרות להשתמש בשם, במוניטין ובסימני המסחר שלה, ולעתים במרכיבים נוספים, לצורך קיום פעילות עסקית, תמורת תמורה שמסכמים ביניהם המזכה והזכיין.
החברה מרחיבה את פעילותה לסניפים נוספים באמצעות הזכיין אשר נהנה משימוש בשם ובמוניטין ולא נדרש "לבנות אותו מאפס".
לעתים יידרש הזכיין לעמוד בדרישות מיוחדות של החברה המזכה דוגמת הזמנת סחורה מספק ספציפי או קיום מבצעים בהתאם למדיניות החברה. 
לא קיים חוק ספציפי אשר מסדיר את פעילות הזכיינות, והיא מוסדרת בהתאם להסכמות בין הצדדים. יחד עם זאת, בשנת 2005 התקבל במדינת ישראל "קוד אתי לזכיינות" אשר מסדיר נורמות התנהלות ראויות ורצויות בין המזכה לזכיין.

עמותה וחברה לתועלת הציבור (חל"צ) הן מוסדות אשר פועלים ללא כוונת רווח. לכן ההחלטה כיצד להסדיר את הפעילות קשורה יותר במטרות לשמם מוקם המוסד.
עמותה יכולה לפעול למען כל מטרה חוקית, שאינה מיועדת לעשיית רווחים ולחלוקת רווחים בין חבריה ואילו חל"צ שפועלת אף היא ללא עשיית רווחים, יכולה לפעול רק לאחת המטרות הציבוריות שמופיעות כרשימה סגורה בתוספת השנייה לחוק החברות.
עמותה נרשמת אצל רשם העמותות, והוא גם מפקח על פעילותה. חל"צ נרשמת בפנקס החברות אצל רשם החברות והפיקוח עליה הוא גם של רשם ההקדשות.
בכל אחד מהם ישנם מוסדות זהים כמו אסיפה כללית, ועד מנהל/דירקטוריון וועדת ביקורת או גוף מבקר. בשני המוסדות אין חובה למנות מנכ"ל. כדאי להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום טרם קבלת ההחלטה כיצד להתאגד.

ראשית, אל תספר לאיש על הרעיון. עם גיבושו של הרעיון לפטנט מומלץ לבדוק עם עורך דין המתמחה בתחום האם יש אפשרות להגן על הרעיון כפטנט או נדרשת הגנה אחרת על הקניין הרוחני. אם אכן מדובר בפטנט, נדרש רישום שלו ההמצאה כפטנט, כדי להגן עליה. לא כל רעיון או המצאה ניתן לרשום כפטנט.
חוק הפטנטים קובע, שהמצאה שעליה ניתן לרשום פטנט, צריכה להיות מוצר טכנולוגי או תהליך טכנולוגי, חדש, מועיל, שניתן לשימוש תעשייתי ושיש בו התקדמות המצאתית. אם ההמצאה נרשמת כפטנט, לממציא תהא בלעדיות לניצול הפטנט במשך 20 שנה. עד סיום הליך הרישום מומלץ להחתים על הסכם סודיות כל מי ששומע או בא במגע עם ההמצאה. אין לפרסם את הפטנט לפני רישומו.

הסכם מייסדים הוא הסכם אשר נועד לעגן את מערכת היחסים בין חבר האנשים אשר מקימים את התאגיד (חברה או השותפות). זה הסכם צופה פני עתיד שייתן מענה למערכת היחסים המשפטית, הכלכלית והניהולית בין מקימי התאגיד.
ככלל, הסכם מייסדים יתייחס לנקודות הבאות: הסכמת הצדדים להקמת החברה או העסק, זכויותיהם וחובותיהם של המייסדים, חלוקת תפקידים וסמכויות והתייחסות לפתרון חילוקי דעות בין המייסדים. כמו כן, ההסכם יתייחס להרכב המניות, אסיפה כללית, דירקטוריון ונושאי משרה. בנוסף, יינתן ביטוי למדיניות השקעות, רווחים ודיבידנדים, גיוס הון ודילול מניות, פירוק חברה ועניינים שונים נוספים בהתאם לאופי הפעילות העסקית הספציפית.
חשוב מאד לחתום על הסכם מייסדים אשר מתייחס לכל הנושאים הרלבנטיים לחברה עם הקמתה.

המינימום הנדרש הוא אחד. אפשרי שלחברה יהיה בעל מניות אחד. בעל המניות יכול להיות אדם ויכול להיות ארגון. בעבר, לצורך הקמת חברה פרטית נדרש מינימום של שני בעלי מניות. החוק שונה, הדרישה בוטלה, וכיום גם אדם אחד רשאי להקים חברה. חוק החברות קובע, כי בעל מניות בחברה פרטית הוא מי שרשום ככזה במרשם בעלי המניות, ובחברה ציבורית בעל מניות הוא מי שלזכותו רשומה אצל חברה בורסאית מניה, או מי שרשום כבעל מניה במרשם בעלי המניות או מי שאוחז בשטר מניה.
לכל בעל מניות יש זכויות וחובות המפורטות אף הן בחוק, ושיעורן הוא בהתאם לאחוז המניות בהן הוא מחזיק ביחס לסך המניות של החברה.

חברה בע"מ הינה ישות משפטית נפרדת מבעלי המניות, אשר רשאית לעשות כל פעולה חוקית, ובעלת כשרות לקחת על עצמה התחייבויות וליהנות מזכויות. חברה בע"מ היא חברה בערבון מוגבל בה בעלי המניות נהנים מאחריות מוגבלת. במקרה בו החברה נקלעת לחובות, בעלי המניות חבים בחובותיה רק עד גובה הון המניות הבלתי נפרע שלהם. כך שבמובן המשפטי אם רוצים להרחיק את האחריות המשפטית בין מפעיל החברה לחברה כדאי לפתוח חברה בע"מ.
עצמאי (עוסק פטור או מורשה) במובן המשפטי הוא ישות אחת עם בית העסק, כך שהוא נושא בכל החובות ונהנה מכל הזכויות. במקרה בו העסק נקלע לקשיים העצמאי חשוף לתביעות ועיקולים. שיקול נוסף בהחלטה כיצד לעגן את הפעילות העסקית קשור בהיקף המחזור וגובה המסים שצריך יהיה לשלם.

חוק החברות קובע, כי לכל חברה יהיה תקנון. התקנון הוא חוזה בין החברה ובין בעלי המניות בה, ובינם לבין עצמם. כל תקנון של חברה חייב לכלול: שם החברה, מטרות החברה, פרטים בדבר הון המניות הרשום שלה ופרטים בדבר הגבלת אחריות.
התקנון ייחתם על ידי בעלי המניות הראשונים של החברה והם יציינו בו את המניות המוקצות. הוא ייכנס לתוקף במועד התאגדות החברה אצל רשם החברות.
מומלץ לחתום על התקנון הבסיסי אותו מציע רשם החברות, ולהסדיר את שאר הפרטים ואת מסגרת הכללים אשר מסדירה את הפעילות העסקית במסגרת הסכם מייסדים מפורט שנוסח בסיוע עו"ד המתמחה בתחום.

חברה יכולה לשנות את התקנון שלה בהתאם להחלטה שהתקבלה ברוב רגיל באסיפה הכללית של החברה, אלא אם כן נקבע בתקנון כי דרוש רוב אחר לשינוי ההחלטה. לאחר קבלת ההחלטה על השינוי, צריך להעביר לרשם החברות את הפרוטוקול של האסיפה בה התקבלה ההחלטה ולפרט כי ההחלטה התקבלה בהתאם לתקנון החברה, וכי היה מנין חוקי של בעלי מניות באסיפה, לצורך כך.
הפרוטוקול יאומת על ידי עורך דין ויישלח לרשם החברות תוך 14 ימים ממועד האסיפה. השינוי תקף מיום קבלת ההחלטה באסיפה או ממועד אחר שנקבע בעת קבלת ההחלטה.

כינוס בעלי מניות בחברה נקרא אסיפה כללית. בחברה ציבורית חובה לכנס את האסיפה הכללית לישיבה פעם אחת, בכל שנת כספים, לצורך דיון בדוחות הכספיים ולאישור הדו"ח השנתי.
דירקטוריון החברה רשאי לכנס אסיפה מיוחדת של בעלי המניות שאינה אסיפה שנתית. הוא יידרש לעשות זאת לבקשת אחד הדירקטורים או לבקשת בעל מניה המחזיק לפחות עשירית מהון המניות.
הודעה על הכינוס אסיפה תפורסם במודעה ותשלח לבעלי המניות 21 ימים לפני כינוסה.
חברה פרטית רשאית לקבוע בתקנון, כי אינה נדרשת לאסיפה שנתית, אלא ככל שהדבר נחוץ למינוי רואה חשבון מבקר. הודעה על ישיבה של אסיפה כלכלית תימסר 7 ימים לפחות לפני מועדה.

סמכויות דירקטוריון נקבעות על פי הקבוע בחוק ובהתאם לתקנון החברה. דירקטוריון החברה אמון על קביעת אסטרטגית הפעילות של החברה ופיקוח על הנהלת החברה והמנכ"ל. הדירקטוריון מתווה את תכניות הפעולה של החברה, כיצד יממנו אותן וסדרי העדיפויות ביניהן. הוא אחראי על בדיקת מצבה הכספי של החברה וקביעת מסגרת האשראי שהיא רשאית לקחת.
הדירקטוריון קובע את המבנה הארגוני של החברה וגובה השכר של עובדיה. הוא גם האחראי על פיטורי המנכ"ל. כמו כן, הדירקטוריון אחראי על אישור הדוחות הכספיים של החברה ודיווח על מצבה ותוצאותיה העסקיות לאסיפה. בנוסף הוא רשאי להחליט על חלוקת דיבידנדים ואישור הצעות רכש מיוחדות. מתוקף אחריות זו חלות על הדירקטורים חובת זהירות לפעול כפי שדירקטור סביר היה פועל וחובת נאמנות לפעול בתום לב לטובת החברה.

תאגיד הוא מונח לגוף משפטי בעל ישות משפטית עצמאית אשר מוקם על ידי אדם אחד או מספר בני אדם. מבחינת משפטית זו ישות עצמאית ונפרדת מהבעלים שלה, האנשים המפעילים אותה ומאלו החברים בה, אשר כשרה לעשות פעולות, לקחת על עצמה התחייבויות ולהעניק זכויות.
התאגיד הנפוץ ביותר במדינת ישראל הוא חברה. בין התאגידים הפרטיים ניתן למצוא גם עמותה, שותפות ואגודה שיתופית. כדי לקבוע אם העסק הוא תאגיד, יש לבחון כיצד התאגד והאם ישנה הפרדה בין הבעלים להתאגדות. אם העסק לאפיית עוגות לא נוסד כחברה, ניתן להניח שלא מדובר בתאגיד אלא בעסק אשר פועל באמצעות הבעלים שלו כעוסק פטור או עוסק מורשה.