עיקרי הכתבה:
• בשנת 2025 בתי המשפט בעולם הפכו לשחקן המרכזי בקביעת כללים בתחומים כמו בינה מלאכותית, פרטיות, רשתות חברתיות, עבודה בפלטפורמות ומשפטים נגד פוליטיקאים.
• פסקי דין והליכים מתוקשרים סימנו גבולות חדשים: לא כל שימוש בטכנולוגיה הוא "שימוש הוגן", לא כל פלטפורמה פטורה מאחריות ולא כל עצמאי הוא באמת עצמאי.
• המגמות המשפטיות הבינלאומיות כבר משפיעות וצפויות להשפיע עוד יותר ב־2026 גם על ישראל, דרך חקיקה, פסיקה ודיון ציבורי מקביל.
_________________________________
שנת 2025 סימנה תפנית במשפט העולמי: רגולציה לבדה כבר לא הספיקה, וההכרעות עברו לבתי המשפט. בארה״ב, באירופה ובאוסטרליה התמודדו שופטים עם שאלות שבעבר נחשבו לסוגיות עתידיות - מאימון בינה מלאכותית על תוכן מוגן, דרך אימות גיל ברשתות חברתיות ומעמד עובדי אפליקציות, ועד משפטים פליליים נגד מנהיגים פוליטיים. המשותף לכולן: התנגשות בין זכויות יסוד, טכנולוגיה וכוח פוליטי. לא כל התיקים הסתיימו בפסק דין סופי, אבל 2025 קבעה את הכיוון לשנים הבאות.
להלן חמש הזירות המשפטיות שעיצבו את השנה והשלכותיהן על המשפט הבינלאומי והישראלי כאחד:
האם בינה מלאכותית יכולה להתאמן על תוכן מוגן בלי רישיון?
השנה התקדמו הליכים חשובים נגד חברות בינה מלאכותית: בארה״ב נמשכת תביעת ניו יורק טיימס נגד OpenAI, בבריטניה הסתיים הליך Getty Images נגד Stability AI, ומו״לים נוספים תבעו על פגיעה בשוק. בתי המשפט החלו להבחין: לא כל למידה היא שימוש הוגן, במיוחד כשנוצר מוצר מסחרי מתחרה.
תיק מפורסם - תומסון רויטרס נגד רוס אינטליג'נס (ארה״ב): רוס אינטליג'נס פיתחה מנוע חיפוש משפטי ואימנה אותו על מאגר וסטלאו של תומסון רויטרס – מאגר בתשלום. בפברואר 2025 קבע בית המשפט הפדרלי בדלאוור שזה לא "שימוש הוגן": רוס יצרה כלי שמתחרה ישירות במקור, ולכן השימוש אינו לגיטימי גם בלי להעתיק מילה במילה. רוס הגישה ערעור באפריל 2025. מדובר באחת ההכרעות הראשונות שדחו במפורש את טענת "השימוש ההוגן" באימון בינה מלאכותית על מאגרי תוכן מקצועיים.
תיק נוסף - Getty Images נגד Stability AI (בריטניה): בנובמבר 2025 ניתן פסק הדין בתיק Getty Images נגדStability AI . Getty ויתרה על טענות זכויות היוצרים הראשוניות לאחר שלא הצליחה להוכיח שהאימון התבצע בבריטניה. בית המשפט דחה את טענות ההפרה המשנית, אך קיבל חלקית את הפרת סימני המסחר – בעיקר בגרסאות מוקדמות שיצרו תמונות עם סימני מים של Getty. בית המשפט קבע: מערכת בינה מלאכותית שלמדה מתמונות אינה "עותק" שלהן, כמו שמוח אדם אינו מכיל תמונה שראה. עם זאת, השאלה האם האימון עצמו הפרה נותרה ללא תשובה.
איפה זה עומד? פסק הדין של תומסון רויטרס נחשב לאחד המקרים המשפיעים בדיון על אימון מערכות בינה מלאכותית על מאגרי תוכן מקצועיים. פסק הדין הבריטי מותיר שאלות פתוחות לגבי הפרה ראשונית, אך מציב רף גבוה לתביעות הפרה משנית.
המשמעות לישראל: אתרי תוכן, מאגרי מידע משפטיים ורפואיים וסטרטאפים ישראליים עשויים לעמוד בפני שאלות דומות סביב רישוי ותשלום על דאטה. המגמה ברורה: חברות בינה מלאכותית יצטרכו להוכיח שימוש טרנספורמטיבי אמיתי או לשלם עבור תוכן האימון.
מה צפוי ב־2026? יותר הסכמי רישוי, פחות "איסוף חופשי", והמשך גל התביעות סביב אימון מודלים. הגדרת "שימוש הוגן" בהקשר של בינה מלאכותית תמשיך להתחדד במערכות משפט ברחבי העולם.
האם הגנה על ילדים ברשת מצדיקה פגיעה בפרטיות?
מספר מדינות קידמו חקיקה שמגבילה גישה של קטינים לרשתות חברתיות. באוסטרליה נכנס לתוקף ב-10 בדצמבר 2025 חוק תקדימי האוסר שימוש ברשתות מתחת לגיל 16; באיחוד האירופי החלו ניסויים סביב מנגנוני אימות גיל ובארה״ב נדונו יוזמות מדינתיות דומות. במקביל הוגשו עתירות שטענו כי אמצעי האכיפה - זיהוי ואיסוף נתונים - פוגעים בפרטיות של כלל המשתמשים.
תיק מפורסם: התביעה של רדיט נגד החוק האוסטרלי: ב-11 בדצמבר 2025, יומיים אחרי כניסת החוק לתוקף, פנתה רדיט לבית המשפט העליון באוסטרליה. הטענות: החוק מסווג אותה בטעות כרשת חברתית "קלאסית", פוגע בחופש הביטוי הפוליטי ודורש אימות גיל פולשני שלא מידתי. לטענת רדיט, החוק מונע מבני נוער להביע דעות פוליטיות, וממילא לא מגן באמת כי תוכן רב בפלטפורמה נגיש גם בלי חשבון. הממשלה האוסטרלית הודיעה שתילחם בתביעה. דיון ראשוני נקבע לסוף פברואר 2026 (תביעה נוספת הוגשה חודש קודם לכן על ידי שני בני נוער בתמיכת ארגון לחירות דיגיטלית).
איפה זה עומד? ההליך עדיין מתנהל אך כבר הצית דיון בינלאומי רחב על המחיר החוקתי של חקיקה להגנת קטינים. מדינות אחרות עוקבות אחרי ההתפתחויות כדי לראות אם החוק יעמוד במבחן השיפוטי.
המשמעות לישראל: יוזמות לאימות זהות או גיל בשירותים מקוונים צפויות לעורר כאן טענות דומות. השאלה היא איזון עדין בין הגנה על קטינים לבין פגיעה בפרטיות של כלל הציבור.
מה צפוי ב־2026? מאבק משפטי על פתרונות טכנולוגיים שיכולים לאמת גיל של ילדים בלי לאסוף מידע אישי על כולם - כלומר, איך מגנים על ילדים מבלי להפוך את כל האינטרנט למערכת מעקב. ההכרעה האוסטרלית צפויה להשפיע על מדינות נוספות.
האם פיקוח על רשתות חברתיות הוא אכיפה לגיטימית או צנזורה?
האיחוד האירופי עבר משלב החקיקה לשלב האכיפה של חוק השירותים הדיגיטליים (DSA). במהלך השנה נפתחו חקירות נגד פלטפורמות כמו X, טיקטוק ומטא סביב הפצת תכנים, גישה של חוקרים לנתונים ושקיפות אלגוריתמית. המוקד עבר מתוכן בודד למנגנון ההפצה כולו – האם האלגוריתמים מגבירים תוכן מסוכן? האם החברות מספקות שקיפות מספקת? המהלך סימן מעבר חד מאכיפה נקודתית של תכנים לאכיפה של מודלים אלגוריתמיים – שינוי עומק בתפישת האחריות של פלטפורמות.
הליך אכיפה מפורסם - הנציבות האירופית נגד X: ב-5 בדצמבר 2025 הטילה הנציבות האירופית קנס של 120 מיליון יורו על X (לשעבר טוויטר) – הקנס הראשון תחת ה-DSA, על שלוש הפרות מרכזיות: ראשית, מערכת הסימון הכחול מטעה משתמשים - כיום כל מי ששילם מקבל סימן כחול בלי אימות זהות, מה שמגביר הונאות והתחזות. שנית, מאגר הפרסומות לא שקוף ולא נותן גישה למידע על מפרסמים. שלישית, X מונע מחוקרים גישה לנתונים ציבוריים. הקנס יכול היה להגיע ל-6% מהמחזור של X, אך הנציבות בחרה בסכום נמוך יחסית. X טרם הודיעה אם תערער. ביקורת חריפה הגיעה ממינהל טראמפ החדש, שראה בכך "מלחמה" נגד חופש הביטוי האמריקאי.
איפה זה עומד? האכיפה בעיצומה ומלווה בהתנגדות משפטית מצד החברות. ל-X יש 60 יום להציע פתרונות לעניין הסימון הכחול ו-90 יום לפתור את נושאי השקיפות הפרסומית והנגישות למחקר – אחרת עלולים להיות קנסות תקופתיים נוספים.
המשמעות לישראל: מדיניות הפלטפורמות בישראל מושפעת ישירות מהסטנדרטים האירופיים. חברות ישראליות שפועלות באירופה או מכוונות לשוק האירופי צריכות להבין את דרישות ה-DSA.
מה צפוי ב־2026? העמקת האכיפה ומאבק משפטי חריף על גבולות חופש הביטוי. השאלה המרכזית: עד כמה מדינות רשאיות לכפות על פלטפורמות אחריות לתוכן ללא פגיעה בחופש הביטוי?
האם שליחים ונהגים בפלטפורמות הם באמת "עצמאים"?
בתי משפט במדינות שונות המשיכו לדון במעמד נהגים ושליחים בפלטפורמות. באירופה התקדם הדיון ביישום רגולציה שמכירה בשליטה אלגוריתמית כמדד ליחסי עבודה; ובניו זילנד, איטליה וספרד נדונו תביעות של עובדים שטענו כי האלגוריתם מתפקד כמעסיק בפועל. המחלוקת חזרה שוב ושוב לאותה שאלה: מי באמת מנהל את העבודה – האדם או האלגוריתם?
תיק מפורסם - בית המשפט העליון בניו זילנד נגד אובר: ב-17 בנובמבר 2025 קבע בית המשפט העליון בניו זילנד, בהחלטה פה אחד, שנהגי אובר הם עובדים – לפחות בזמן שהם מחוברים לאפליקציה – ולא קבלנים עצמאיים. בית המשפט דחה את הטענה של אובר כי היא רק "מפעילה פלטפורמה" שמחברת בין נהגים לנוסעים, וקבע שהנוסעים מתקשרים עם אובר לשירות הסעה, לא עם נהגים בודדים. בית המשפט הדגיש שליטה, פיקוח ותלות כלכלית: אובר קובעת מחירים, מפקחת על ביצועים, יכולה להרחיק נהגים ומשתמשת באמצעי מעקב טכנולוגיים, ולכן ההסכמים אינם משקפים את המציאות התעסוקתית.
איפה זה עומד? הפסיקה מצטרפת למגמה עולמית של הכרה בזכויות עובדי פלטפורמות, אך ממשלת ניו זילנד מקדמת חקיקה למעמד "ביניים". אובר הביעה אכזבה מההחלטה.
המשמעות לישראל: ענף השליחויות והשירותים הדיגיטליים בישראל עשוי לעמוד בפני תביעות דומות. השאלה מתי אלגוריתם הופך למעסיק רלוונטית מאוד לשוק הישראלי.
מה צפוי ב־2026? נסיונות לקבוע מעמד ביניים עם זכויות בסיסיות – שכר מינימום, ביטוח, חופשה – בלי לסווג את העובדים כעובדים מן המניין. מאבק בין הפלטפורמות, העובדים והממשלות.
האם משפטים נגד פוליטיקאים מחזקים את שלטון החוק או מערערים אותו?
הליכים משפטיים נגד פוליטיקאים בכירים עמדו במרכז השיח הציבורי. בארה״ב נמשכו ההליכים נגד דונלד טראמפ; בצרפת הגיע לסיומו ההליך נגד מרין לה פן; ובהונג קונג נמשך משפטו של ג'ימי ליי (פעיל דמוקרטיה ואיש עסקים). במקרים רבים, המשפט עצמו הפך לזירת מאבק על לגיטימציה – האם מדובר באכיפת חוק או ברדיפה פוליטית?
תיק מפורסם - ההליך הפלילי נגד מרין לה פן (צרפת): ב-31 במרץ 2025 הרשיע בית המשפט בפריז את מרין לה פן, מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת, במעילה בכספי ציבור ואסר עליה להתמודד לתפקידים ציבוריים למשך חמש שנים. ההרשעה: שימוש בכספי הפרלמנט האירופי ששולמו עבור עוזרים פרלמנטריים, אך שימשו בפועל לתשלום לעובדי המפלגה בצרפת בין 2004 ל-2016. השופט קבע שלה פן עמדה במרכז "מערכת מאורגנת" למעילה. ההרשעה הובילה לאיסור על לה פן להתמודד בבחירות 2027 אלא אם ערעורה יצליח. לה פן טענה לרדיפה פוליטית, התביעה הדגישה שמדובר באכיפת מינהל תקין.
איפה זה עומד? הערעור יידון עד קיץ 2026. אם ייכשל, ג'ורדן ברדלה (29, נשיא המפלגה) צפוי להחליף אותה כמועמד לנשיאות.
המשמעות לישראל: גם בישראל, הליכים משפטיים נגד פוליטיקאים בכירים מעוררים מחלוקת ציבורית עזה. השיח דומה: חלק מהציבור רואה באכיפה חיזוק לשלטון החוק, וחלק רואה בה בררנות וניסיון להפיל ממשל. השאלה המרכזית נשארת פתוחה: האם ההכרעה משפטית תמשיך בשנים הבאות לעמוד איתן בפני הלחץ הפוליטי והציבורי?
מה צפוי ב־2026? פסק הדין בערעור של לה פן יקבע את עתיד הימין הצרפתי. בישראל, ההליך סביב משפט נתניהו או בקשת החנינה צפוי להימשך שבועות ארוכים ואף להשפיע על תוצאות הבחירות הקרובות.
לסיכום, אם שנת 2025 היתה שנה של גבולות, 2026 תהיה שנה של הכרעות: האם המסגרות המשפטיות שנקבעו יחזיקו מעמד? התשובה תקבע לא רק איך נגלוש באינטרנט או נזמין משלוח אלא היכן עובר הגבול בין בתי משפט, כוח דיגיטלי, כלכלי ופוליטי במאה ה-21.
*המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
