חקלאים רבים בארץ נאלצים לחפש מקורות הכנסה נוספים על בסיס הקרקע המוקצית להם. בין אם מדובר על הקמת מבני מגורים ובין אם בשימוש בקרקע לצורך קירור התוצרת, הם חשופים לתביעות. עו"ד אוהד חן, מושבניק בעצמו ומי שמכיר את העוולות משני צדי המתרס, מרחיב על המצב הבעייתי ועל הפתרונות במסגרת החוק
שלום, אני מתגורר בשכירות במרכז—שם נמצא מרכז החיים שלי. מהוריי קיבלתי דירה ביישוב, והמועצה המקומית מחייבת אותי בארנונה מלאה על הנכס. מאחר שמדובר בנכס גדול יחסית, מדובר בתשלום משמעותי של כ־7,000 ₪ בשנה. פניתי למועצה בבקשה להפחתת החיוב, משום שאני מגיע לנכס לעיתים רחוקות ואיני צורך בפועל שירותים מוניציפליים—אך בקשתי נדחתה.
השאלה שלי היא: האם יש דרך מעשית להפחית את החיוב או לערער על ההחלטה, והאם בכלל יש טעם להתעסק בזה—או שעדיף פשוט לשלם ולהמשיך הלאה?
תודה.
שלום
לפי החוק התנאים לפטור מארנונה ההינם - שהפרגולה " אינה משמשת לחניה או אחסנה ,או לשימוש שלא ניתן לעשותו בחצר , בגג או במרפסת של בית המגורים ."
שאלתי - הניסוח הזה בעייתי , מצד אחד הוא מאפשר להכניס ספה בחורף, שלא ניתן לשים בגינה כיוון שתתקלקל, אולם אז העיריה תטען שאני עושה שימוש בחניה לאחסון ותבטל את הפטור מתשלום.
התקנה לא אומרת אם מדובר על שימוש קבוע ועיקרי או לפרקים שימוש זמני ,עונתי - חורף למשל
בפועל - בפסיקה מדובר על שימוש עיקרי וקבוע ולא על שימוש אקראי - אבל כל כיסא בחניה הופך את המקום למחסן . !
השאלה -כיצד ניתן לפעול מבחינה חוקים לאור אי הבהירות בחוק ?
רשות מקומית רשאית בנסיבות מסוימות לעדן את השומה רטרואקטיבית, בייחוד כשמדובר באותה שנת מס. עצם התשלום בפועל מראש אינו נותן חסינות במידה והרשות המקומית ביקרה בנכס ומצאה כי נתוני קובעי המס שגויים
לא מדובר באחוז קבוע, כל מבנה והשטח המשותף שלו. בעיקרון מחלקים את סך השטחים המשותפים בין המחזיקים ביחס ישר לשטח הנכס העיקרי. צריך לפנות לעירייה ולבקש את החישוב.