open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוזי חכירה עם בעלי נחלות במושבים שיתופיים

          ניתוח פסק דין שניתן לאחרונה - טענות בעלי נחלות, טענות רשות מקרקעי ישראל וקביעת בית המשפט

          פורסם בתאריך 19.06.2017 מנהל מקרקעי ישראל חכירת קרקעות
          חוזי חכירה עם בעלי נחלות במושבים שיתופיים

          בפסק דין שניתן לאחרונה ע"י כבוד השופט פרופ' עופר גרוסקופף (תא' 09-10-20566 וגנר ואח' נ' קק"ל) נקבע, כי בעלי חלקה א' במושב שיתופי ובמקרים בהם קיימת חלוקה גם בעלים בחלקה ב', זכאים לקבל חוזה חכירה מרשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י).

          תנאי חוזה החכירה יהיו לא בהתאם לדרישות בעלי החלקות, תנאים משופרים, אלא תנאים מקובלים בהתקשרויות מסוג זה בהתאם לנוסח האחיד המוצע ע"י רמ"י.

          בעוד שהרשות הסכימה לחתום על שטרי חכירה בנוסח המקובל כיום ע"י הרשות ביחס למתיישבים במגזר החקלאי ובכפוף להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ורמ"י, דרשו המתיישבים לקבל חוזי חכירה, בתנאים שונים לחלוטין מהנהוג והמקובל כיום במגזר החקלאי

          אי הסכמה בין המתיישבים לבין רשות מקרקעי ישראל

          המחלוקת בתיק זה נבעה מאי הסכמה בין המתיישבים והרשות. בעוד שהרשות הסכימה לחתום על שטרי חכירה בנוסח המקובל כיום ע"י הרשות ביחס למתיישבים במגזר החקלאי ובכפוף להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ורמ"י, דרשו המתיישבים לקבל חוזי חכירה, בתנאים שונים לחלוטין מהנהוג והמקובל כיום במגזר החקלאי, התואמים את מה שהיה נהוג ומקובל בשנת ה-50 בחוזי קק"ל, אשר לדעתם נתנו לבעלי הנחלות זכויות העולות משמעותית על המוצע כיום.

          דרישות בעלי הנחלות התבססו על חוזי חכירה אשר נחתמו עם מיעוט מבעלי הנחלות אשר החזיקו בחוזי חכירה היסטוריים עם קק"ל מהתקופה שקדמה להעברת ניהול הקרקעות לרמ"י, אשר נחתמו קודם לאמנה שנחתמה בין מדינת ישראל וקק"ל, מכוחה הועבר בשנת 1961 ניהול קרקעות קק"ל לרמ"י.

          מפסק דין של בית המשפט העליון בבג"ץ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומי (בג"ץ הקשת המזרחית) הסיק כב' השופט, כי בפסק דין זה נקבע ככלל, כי חוזה החכירה בין רמ"י והמתיישבים הוא רק זה הכולל תנאים בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ונהגי רמ"י הקיימים כיום, ורק במקרים חריגים  אשר עובדות תיק אינן נופלות בגדרן ניתן לסטות מכלל זה.

          הקפאת תנאי החכירה באופן שהם יוותרו בעינם גם אם יחול שינויים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל

          השינויים אותם ביקשו המתיישבים לכלול בחוזי החכירה הם משמעותיים ובכללם:

          א. מתן זכות לחתימת חוזה גם לבעל נחלה בה מתקיימים שימושים מפרים.

          ב. הקפאת תנאי החכירה באופן שהם יוותרו בעינם גם אם יחול שינויים בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

          ג. קביעת תקופת החכירה של 49 שנים עם אופציה לחוכר לחדשה בתום התקופה לעוד תקופה של 49 שנים וחוזר חלילה ללא הגבלת מספר החידושים .

          ד. קביעת רף עליון לדמי החכירה, ולחילופין הכפפת שיעור דמי החכירה להחלטות מועצת מקרקעי ישראל רק כשהן מטיבות עם החוכר.

          ה. הקניית זכות לחוכר להנאה מלאה מכל שימוש מותר בנחלה על פי דיני התכנון והבניה ללא תשלום נוסף וללא צורך באישור רמ"י.

          ו. קביעה, כי בניה נוספת לא תותנה בקבלת היתר מרמ"י או בתשלום כלשהו לרמ"י (ולחילופין שהתשלום יקבע על ידי השמאי הממשלתי הראשי).

          ז. קביעה, כי העברת זכויות לא תותנה בתשלום דמי הסכמה לרמ"י.

          ח. מתן אפשרות להורשה עפ"י דיני הירושה ללא מגבלות הקבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל (כגון איסור פיצול הנחלה).

          ט. קביעת איסור על שינוי יעוד חלקת המגורים, צמצום כוחה של רמ"י ליזום שינוי יעוד של שטחים אחרים ודחיית הדרישה לפינוי השטח במקרה של שינוי יעוד למועד מתן התוקף לתוכנית.

          י. ביטול הפיצוי המוסכם שנקבע למקרה בו החוכר לא יפנה את החלקה במקרה של שינוי יעוד, והגדלת הפיצוי לחוכר בגין סיום החכירה.

          בנוסף ובהמשך לפסק הדין, דחה בית המשפט טענות נוספות נגד רסקו אשר הייתה נתבעת נוספת בתיק, מכוח כך שהיא בנתה את הבתים עבור המתיישבים

          דחיית טענות נגד רסקו

          בנוסף ובהמשך לפסק הדין, דחה בית המשפט טענות נוספות נגד רסקו אשר הייתה נתבעת נוספת בתיק, מכוח כך שהיא בנתה את הבתים עבור המתיישבים.
          המתיישבים טענו, כי הם חתמו על חוזה עם רסקו שקיבלה מקק"ל שטח לשם ביצוע מפעל ההתיישבות.

          הוברר כי בחוזים עם רסקו, היא התחייבה לעשות כל שביכולתה כדי שקק"ל תחתום על חוזה חכירה עם המתיישבים בתנאים שיהיו מקובלים בקק"ל לגבי חכירה חקלאית, והמתיישבים התחייבו לחתום על חוזה חכירה כדלעיל. רסקו אכן העבירה למינהל את רשימת המתיישבים וחוזה החכירה לא נחתם עימם בשל המחלוקת על תנאי החכירה.

          טענות נוספות של המתיישבים על אופי הזכויות הקנייניות אשר הוקנו להם בנחלות ועל הבטחות שניתנו להם ע"י רסקו - נדחו.

          הטרקטור חורש ומבצע עבודתו

          השופט קבע, כי חוזי החכירה אשר יחתמו ע"י רמ"י יהיו על פי נוסח רמ"י ללא כל חריגה מנוסח זה,  ורק מתיישבים שיסכימו לכך, יוכלו ליהנות מרישום חכירה על שמם בספרי המקרקעין.

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? contact us