לדותן פלג, עורך דין המתמחה בליווי בתהליכי פונדקאות, יש לקוח מיוחד: גבר בן 60 שמביא ילד לעולם ללא בת זוג. "בארץ הוא היה מוגבל בגיל 54, אבל בחו"ל? שום בעיה", הוא מספר. "המדינה אומרת: 'כבר הבאת את הילד, תוכיח שהוא שלך ביולוגית - וזה מספיק לנו'".
זוהי המציאות המורכבת של פונדקאות בישראל 2025: מצד אחד, מדינה שמקשה על התהליך בביורוקרטיה כבדה וועדות מסורבלות. מצד שני, פתח אחורי רחב לכל מי שבוחר לנסוע לחו"ל - ללא תלות בגיל, במצב משפחתי או בכל שיקול אחר. התוצאה? מהפכה שקטה שמשנה את פני ההורות הישראלית, אבל הכי חשוב זה לחזור הביתה עם תינוק מתוק.
עו"ד פלג, למה אנשים זקוקים לליווי משפטי בתהליך של פונדקאות?
"אני מלווה זוגות או יחידים שרוצים להיכנס לתהליך של פונדקאות, הן בארץ והן בחו"ל - הרוב מתבצע בחו"ל, והתהליך הוא תהליך משפטי מקיף, כולל הליכים בבית המשפט. המטרה העיקרית של התהליך המשפטי היא כפולה: ראשית, להבטיח שהילד יקבל אזרחות ישראלית –חובה על פי חוק, ושנית, לוודא שהילד יירשם על שם ההורים המיועדים, אלה שמזמינים את הפונדקאות ולא על שם הפונדקאית שילדה את הילד. זה נכון בין אם מדובר בזוג נשוי, בזוג גברים או באדם יחיד.
השלב הראשון - בקשה לצו בדיקה גנטית
לדברי עו"ד פלג, התהליך המשפטי מתחלק לשני שלבים מרכזיים. בשלב הראשון מגישים בקשה לבית המשפט לקבלת צו המורה על ביצוע בדיקה גנטית של אחד ההורים הביולוגים ושל התינוק. מטרת הבדיקה היא לוודא שקיים קשר גנטי בין התינוק להורים המיועדים. זהו תנאי הכרחי, משום שבישראל הענקת אזרחות מתבססת על קיומו של קשר גנטי לאזרח ישראלי.
עו"ד פלג מדגיש נקודה משפטית חשובה: "אי אפשר לבצע בדיקה גנטית פרטית ולהגישה לבית המשפט כראיה מחייבת. החוק דורש שהבדיקה תתבצע רק לאחר קבלת צו מבית המשפט, וכמו כן, הבדיקה חייבת להתבצע במקום אחד בלבד בישראל – במעבדה לסיווג רקמות במרכז הרפואי שיבא. בדיקות שמתבצעות במקומות אחרים אינן נחשבות מחייבות לבית המשפט".
השלב השני - בקשה לצו הורות
לאחר קבלת תוצאות הבדיקה הגנטית המאשרות את הקשר הביולוגי, מגישים בקשה לצו הורות. מטרת הצו היא לרשום את ההורה הלא-ביולוגי (למשל, בן הזוג של האב הביולוגי) כהורה חוקי של הילד. הרישום מתבסס על הקשר הזוגי עם ההורה הביולוגי ומאפשר ששני ההורים המיועדים יירשמו כהורים החוקיים של הילד.
"חשוב לציין", אומר עו"ד פלג, "שכאשר ההורים נוסעים לחו"ל לביצוע הפונדקאות, הילד עשוי לקבל גם אזרחות של המדינה שבה נולד, בהתאם לחוקי אותה מדינה. עם זאת, כיוון שהפונדקאית היא לא ישראלית והילד נולד מחוץ לישראל, יש צורך בתהליך משפטי מיוחד להבטחת זכויותיו והכרתו כאזרח ישראלי. תהליך זה מורכב ודורש ידע משפטי מעמיק, ולכן הליווי המשפטי המקצועי הוא הכרחי להצלחתו.
"מעבר להליכים המשפטיים שמתרחשים לאחר הלידה, אני מעניק ליווי מקיף עוד לפני תחילת תהליך ההריון עצמו. חלק משמעותי מעבודתי כולל בדיקה וסקירה משפטית של כלל החוזים הנדרשים לתהליך הפונדקאות. אני עובר בקפידה על החוזה עם הפונדקאית עצמה, החוזה עם הסוכנות המתווכת, החוזה עם החברה המספקת שירותי תרומת ביציות, וכל החוזים הנוספים הכרוכים בתהליך. המטרה היא לספק ללקוחותיי ייעוץ משפטי מקיף שיבטיח את זכויותיהם ולזהות מראש בעיות או סיכונים פוטנציאליים. זוהי בגדול הליבה של העבודה המשפטית שלי בתחום".
סוכנות פונדקאות חדשה
עו"ד פלג פותח בימים אלה ממש סוכנות פונדקאות, המבוססת על הידע והניסיון שצבר בתחום לאורך השנים. "במסגרת הסוכנות אספק גם שירותים לא-משפטיים שישלימו את התמונה וייתנו את המעטפת הכוללת לכל מי שמבקשים להביא ילד בהליך פונדקאות: אסייע לאנשים לאתר תורמות ביציות מתאימות, אעזור בחיפוש אחרי פונדקאיות ואספק בעצם את כלל השירותים הנדרשים, החל מהשלבים הראשונים ועד לקבלת הילד. המטרה היא ליצור מענה כולל ומקיף לכל הצרכים במחיר המשתלם ביותר.
"באשר למיקום הפונדקאיות, אני עובד עם חברה בינלאומית מובילה המתמחה בתיווך פונדקאות במדינות שונות. התהליכים מתבצעים בעיקר בגאורגיה, בקירגיזסטן, במקסיקו ובקולומביה, מדינות שמספקות מסגרת חוקית מתאימה ובטוחה לביצוע פונדקאות לישראלים. בנוסף, נספק שירות מלא גם בארה"ב".
באילו קשיים נתקלים במהלך הליך הפונדקאות?
"הזוגות נתקלים בקשיים ביורוקרטיים מורכבים ומשתנים שדורשים עבודה מתמדת מול גורמים שונים, בעיקר משרד החוץ. חלק ניכר מעבודתי כרוך בהתמודדות עם השינויים הביורוקרטיים הללו.
"אחד הקשיים המרכזיים נוגע לתהליך שבו הפונדקאית נדרשת לחתום על הצהרה בשגרירות הישראלית, שבה היא מאשרת שהילד אינו שלה. עם זאת, הדרישות משתנות ממדינה למדינה והחוקים והתקנות עוברים שינויים תכופים. יש מדינות שבהן הדרישה הזו לא קיימת, אך לפעמים הנהלים משתנים בין ללילה".
תוכל לתת דוגמה?
"דוגמה בולטת לכך התרחשה בפברואר האחרון, כאשר משרד החוץ שינה לפתע את המדיניות בקולומביה. בגלל חיכוכים דיפלומטיים בין ישראל לקולומביה, משרד החוץ בישראל החליט להקשיח את התנאים, מה שפגע ישירות בישראלים שנמצאים באמצע התהליך או מתכננים אותו".
מה הם האתגרים המשפטיים בתהליך?
"מעבר לקשיים הביורוקרטיים יש גם אתגרים משפטיים בתוך המערכת הישראלית עצמה. בהליך המשפטי, הפרקליטות - שמייצגת את המדינה בהליך - לפעמים מבקשת לפתע מסמכים שלא נדרשו בעבר. זה מצריך ממני להתמודד עם דרישות חדשות ולנסות להציב אותם במקומם הראוי.
"יש גם אתגר נוסף שנובע מעמדת הגורמים הממשלתיים כלפי פונדקאות. היועצת המשפטית לממשלה הנוכחית מפגינה גישה קשוחה מאוד כלפי זוגות המבקשים לעבור תהליכי פונדקאות. היא נוקטת עמדה שמרנית ומתנגדת לפונדקאות כנראה מטעמים אידיאולוגיים, והדבר מקשה על הזוגות במקום לעזור להם. למשל, השינוי שחל בקולומביה - הדרישה החדשה למתן ויזות לתינוקות שנולדים שם, זה משהו שלא היה נדרש בעבר.
"דוגמה נוספת לגישה הבעייתית הזו התרחשה עם זוג נשים שהביאו ילד באמצעות פונדקאות בחו"ל - אני מעדיף לא לציין את המדינה הספציפית. היועצת המשפטית סירבה לתת לילד אזרחות ישראלית בטענה כי אמו הבלעדית של הקטין היא זו שילדה אותו, כלומר האם הפונדקאית. לא עניין אותה שלפונדקאית אין קשר גנטי לתינוק והיא בעצמה הצהירה כי התינוק הוא של האמהות הישראליות. זו עמדה שהיא שערורייה והמשמעות שלה - אם היתה מתקבלת - היא שאלפי ישראלים שנולדו בפונדקאות היו מאבדים קשר משפטי להורים שלהם.
"הדבר המבלבל בעניין הוא שהוכח בבירור קשר גנטי בין הילד לאחת האמהות - כלומר, יש לו אמא ישראלית ביולוגית. אם יש לו גנים של אזרחית ישראלית, מדוע הוא לא זכאי לאזרחות ישראלית? זה משהו שלא קרה בעבר. פתאום הוחלט שהילד הזה לא זכאי לאזרחות ישראלית, והזוג נאלץ לפנות לבית המשפט. כמובן, בבית המשפט עמדתה נדחתה.
"מקרה נוסף שאני מטפל בו הוא של גבר שנמצא במצב דומה וטרם הוכרע. אני מדבר כאן על סוגיות מורכבות משפטית שמשקפות את הקשיים הרבים שהזוגות נתקלים בהם בתהליך. בסעיף 9 לחוק עבודת נשים קבוע במפורש שגם גברים וגם נשים שעוברים תהליכי פונדקאות זכאים לאותן זכויות המוקנות לנשים בהריון, כולל ההגנה מפני פיטורים. זוהי הגנה חשובה המיועדת להבטיח את זכויותיהם של אנשים שנמצאים בתהליך פונדקאות.
"עם זאת, היועצת המשפטית לממשלה טענה לפרשנות מצמצמת של החוק. לטענתה, ההגנה חלה רק על אנשים שעוברים תהליכי פונדקאות בארץ, ולא על אלה שעושים זאת בחו"ל. זוהי עמדה שאינה מבוססת על הניסוח החוקי עצמו. ניהלתי את ההליך המשפטי שבו ערערתי על פרשנות זו. טענתי שאין בחוק שום אינדיקציה או רמז לכך שההגנה מוגבלת רק לפונדקאות שמתבצעת בישראל ושקבלת עמדת היועמ"שית תיצור אפליה ממוסדת בעיקר נגד מי שלא יכול לעשות פונדקאות בישראל, כמו להט"בים, נשים מסורבות גט ואנשים מבוגרים. הדבר פשוט לא כתוב בחוק באופן מפורש.
מנגד, היועצת המשפטית טענה שהחוק נועד להגן רק על אזרחים שעושים את כל הליך הפונדקאות בארץ. מבחינה לוגית, הטענה הזו חסרת יסוד. מה ההבדל האמיתי בין ילד שנולד בחו"ל לילד שנולד בארץ? אין שום הבדל מהותי שמצדיק יחס משפטי שונה. זוהי טענה שנועדה פשוט להקשות על הזוגות ולצמצם את ההגנות הניתנות להם.
"בסופו של דבר הייעוץ המשפטי לממשלה בחר לסגת מהעמדה המפלה, אבל טען שיש לעכב את שינוי המדיניות בסוגיה זו בזמן רב. הצלחתי להוכיח את טענותיי ולקבוע תקדים משפטי חשוב. אני אחראי לתקדים זה ובזכות הפעולה המשפטית שלי, כיום אסור לפטר אנשים שעוברים תהליכי פונדקאות בחו"ל והם זוכים לאותה הגנה כמו כל אדם אחר שנמצא בתהליך הריון – גברים ונשים כאחד. חשוב לציין את עו"ד קרן פרוכט כהן המצוינת שעבדה איתי כתף אל כתף בהליך זה".
נתקלת במקרים שפונדקאית לא רוצה לתת את הילד?
"לא נתקלתי במקרים כאלה במהלך עבודתי. זהו תחום מוגן מאוד מבחינה משפטית וחוזית. אחת הסיבות המרכזיות לכך שנדרש ליווי משפטי מקצועי היא כדי לוודא מראש שהחוזים מגנים היטב על הזוג גם במקרה כזה, אם כי זהו תרחיש נדיר ביותר. מי שעובד עם סוכנויות מוכרות ונורמטיביות ולא עושה קיצורי דרך, לא נתקל במקרה כזה. זה לא חשש ממשי שצריך להדאיג את הזוגות.
"העיקרון הבסיסי והחשוב ביותר שמונע בעיות כאלו הוא שהפונדקאית אינה אף פעם תורמת הביצית. זה אסור לחלוטין שיהיה קשר גנטי בינה לבין הילד. האיסור הזה קיים מסיבות משפטיות וכן מוסריות חשובות. אם היתה הפונדקאית גם תורמת הביצית, היא יכולה היתה לטעון שיש לה זכויות הוריות על הילד. יתרה מכך, גם לילד יש זכויות - זכות לגדול עם ההורים הביולוגים שלו. במקרה כזה, הפונדקאית יכולה היתה לטעון שזוהי זכות של הילד ואז היינו נכנסים למצב משפטי בעייתי ומורכב. לכן, העיקרון המנחה הוא שהפונדקאית לעולם לא תהיה בעלת קשר גנטי לילד. זה מבטיח שלא יהיו טענות הוריות מצידה.
"יש עוד נושא חשוב שמעט מאוד אנשים מודעים אליו, וגם חלק מעורכי הדין שמתעסקים בפונדקאות לא תמיד מבינים את החשיבות שלו: כל הליך פונדקאות עובר אישור של משרד הרווחה. בפועל, הפרקליטות תמיד פונה למשרד הרווחה כדי לברר פרטים על ההורים המיועדים וזהו חלק בלתי נפרד מהתהליך. אני גם מתמחה בייצוג מול הרווחה, ולמעשה עבדתי בעבר במשרד הרווחה עצמו. הניסיון הזה נותן לי יתרון משמעותי כי אני מכיר את הצד השני מבפנים, ולכן כעו"ד לענייני רווחה אני יודע גם כיצד להתמודד עם החזית הזאת בצורה יעילה. זה חיוני להצלחת התהליך כולו".
מה לגבי קהילת הלהט"ב, האם היום קל יותר לעבור את התהליך מאשר בעבר?
"בגדול, כן. המצב בהחלט השתפר לעומת העבר. אולם, המדינה עדיין לא הופכת דברים לקלים והיא מנסה להקשות פעמים רבות על התהליך, אבל בגדול המצב הפך פחות מורכב משמעותית. זה קרה כי יותר ויותר מדינות נפתחות לאפשרות של פונדקאות למגוון סוגי משפחות וכי בארץ זה כבר הרבה יותר מקובל חברתית ומוסדית. לדוגמה, ביטוח לאומי מתייחס לזה בצורה מאוד חיובית. כאשר אנשים מגיעים לארץ עם תינוק, אפשר להתחיל מיד בבדיקות הרווחה הנדרשות, וזה אפילו בשלב שעדיין אין לילד אזרחות ישראלית. ביטוח לאומי עוזר לרשום אותו לקופת חולים תוך יום-יומיים בלבד. אז כן, אפשר לומר בוודאות שיותר קל ויש יותר אופציות זמינות".
האם נשים יחידניות יכולות לעבור את התהליך הזה בקלות?
"כל אדם שיש לו את הכסף יכול לעשות את זה, כל עוד יש לו קשר ביולוגי לילד. אישה יחידנית יכולה לעשות את זה בקלות - היא רק צריכה שתהיה לה ביצית משלה. בית המשפט הוא זה שקובע את הגבול והוא אומר בבירור: את לא יכולה להביא ילד שאין לו אבא ביולוגי ואין לו אמא ביולוגית - אין דבר כזה. הילד צריך לגדול עם לפחות הורה אחד שהוא ביולוגי".
האם נדרשת בדיקה לכשירות הורית?
"בחו"ל – לא, אך בארץ אכן דורשים מבחנים פסיכולוגיים, מאוד מקפידים, בודקים עבר פלילי וכדומה. זה הגיוני מצד אחד, אבל מצד שני, בחו"ל כל מי שרוצה - לא משנה מה העבר שלו ולא משנה מה הגיל שלו - יכול להביא ילד. יש לי לקוח בן 60 פלוס שמביא ילד ללא בת זוג. בארץ הוא היה מוגבל לגיל 54".
אין חוק שמגן על הילד, שצפוי להיות יתום בתוך כמה שנים?
"לא, אין חוק כזה. הסיבה לכך טמונה באופן שבו המערכת הישראלית מתייחסת לילדים שנולדים בחו"ל באמצעות פונדקאות. מי שמביא ילד מחו"ל נדרש רק להוכיח שהילד שייך לו מבחינה ביולוגית. לא נבדקים שיקולים נוספים כמו גיל ההורה, מצבו הבריאותי, או הסתברות שהילד יאבד את הוריו בגיל צעיר.
"הרקע לגישה הזו נעוץ בעקרונות יסוד של המדינה. יש בארץ את חוק השבות וחוקים נוספים שנועדו במקור, בין השאר, לניצולי השואה ולצאצאיהם, כדי להגן על הקיום המשפחתי של יהודים ולהבטיח שיהיה להם כאן מקום מוגן. החוקים האלה נועדו לאפשר לכל יהודי או מי שקרוב משפחה של יהודי לבוא לארץ ולהקים כאן משפחה, ללא תלות בנסיבותיו האישיות.
"בהקשר הזה, לא משנה בעצם שום דבר לגבי ההורה - גם אם הוא רווק, גם אם הוא בן 80 וגם אם הסיכוי שהילד יתייתם בגיל צעיר הוא גבוה. העיקרון המנחה הוא שאם יש קשר ביולוגי בין הילד לאזרח ישראלי, הילד זכאי לאזרחות והמדינה לא מתערבת בשיקולים אחרים הנוגעים לרווחת הילד לטווח הארוך. עם זאת, כאמור, משרד הרווחה ייתן עמדה בהליך המשפטי אם הוא יחשוש לעתיד הילד וייתכן שיזמין את ההורה לאחר הלידה לוועדת תכנון טיפול".
למה בעצם עושים את זה בחו"ל - יש הרי פונדקאיות גם בישראל?
"בארץ הרבה יותר קשה למצוא פונדקאית. אם עושים את זה דרך הסוכנות הרשמית, ההמתנה יכולה להגיע גם לשנתיים-שלוש עד שמוצאים מי שתסכים, וגם בסוף זה יותר יקר בארץ, כי הפונדקאית מקבלת פיצוי מאוד גבוה. התהליך עצמו שמשרד הבריאות בארץ דורש מגיע לעלויות מאוד גבוהות. בכל מקרה, גם תרומת ביציות היא מחו"ל.
"בארץ יש ועדה קשוחה שמציבה הרבה קריטריונים למתן האישור לפונדקאות והיא אחראית גם לאישור הפונדקאית, ההורים המיועדים - האמא המיועדת או האבא המיועד, והיא גם בודקת את הקשר ביניהם, בין הפונדקאית להורים. תהליך האישור הזה אורך כחצי שנה".
מה לגבי זוגות שמעוניינים בפונדקאית באופן פרטי - האם גם אז התהליך ארוך ומורכב?
"כן, בארץ חייבים לעבור דרך הוועדה. חצי שנה עד שהוועדה מאשרת ואז רק אפשר להתחיל בטיפולים. זה המון זמן. הרוב מגיעים לזה בסוף שנות השלושים, תחילת הארבעים, כי הם ניסו הרבה שנים לעשות טיפולי פריון. אנשים לא ישר פונים לפונדקאות - זו ברירה אחרונה. לעומת זאת, אם זוג או אישה יחידנית מגיעים אלי ורוצים להביא ילד בחו"ל, בקירגיזסטן או בגאורגיה, הם יכולים להגיע למצב של הריון בתוך שלושה חודשים ואפילו פחות. החודש הראשון יהיה רק חוזים. יש לי פונדקאיות שפשוט יושבות ומחכות לזוגות.
"בסוף", מסכם עו"ד פלג, "זה יוצא הרבה יותר זול. החיסרון היחידי אולי הוא שההורים צריכים לשהות בארץ זרה בתקופת הלידה ולאחריה, אבל בעיניי זה לא חיסרון - זו חוויה מדהימה והילד אולי יזכה לאזרחות זרה - היום מדובר כבר ביתרון."
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
