ההודעה של משרד האוצר כי לא יינתן פיצוי לנוסעים שנתקעו בחו"ל במהלך מבצע "עם כלביא" מעוררת סערה. אלפי ישראלים, שחזרו לארץ לאחר ימים ארוכים של המתנה, נותרו ללא מענה וללא פיצוי על טיסות שבוטלו במלחמה. לפי חוק שירותי תעופה קיימת אפשרות לקבל פיצוי נוסעים במצב מיוחד, אך המחלוקת בין האוצר לחברות התעופה מותירה את הנוסעים במבוי סתום.
כעת נשאלת השאלה: מה הן הזכויות של נוסעים ישראלים שנתקעו בחו"ל? האם ניתן לדרוש פיצוי על הוצאות לינה ואוכל בטיסה שבוטלה? מה הן האפשרויות המשפטיות העומדות בפני מי שנפגעו?
בראיון עם עו"ד אשר רוטבאום, מומחה לענייני תעופה, הוא טוען, "הגענו למבוי סתום". עם זאת, ננסה להבין האם ניתן להגיש תביעה נגד משרד האוצר על ביטול טיסה ומה יידרש כדי לשנות את ההחלטה.
לפי חוק שירותי תעופה, האם לנוסעים שנתקעו בחו"ל בזמן מבצע צבאי כמו "עם כלביא" יש זכות לפיצוי מהמדינה או רק מחברות התעופה?
עו"ד רוטבאום: "נכון ליום 11.8.25, הליך הפיצוי בוועדת הכלכלה הגיע למבוי סתום. המשמעות היא שכיום אין מנגנון ממשלתי שמעניק פיצוי והנוסעים נדרשים לפנות לבתי המשפט כדי לממש את זכויותיהם לפי חוק שירותי תעופה, הידוע גם כחוק טיבי".
כיצד משפיעה החלטת משרד האוצר לא לפצות נוסעים על האפשרות שלהם לקבל פיצוי בהמשך בהליך משפטי?
"מבצע 'עם כלביא' גרם לסגירה מוחלטת של המרחב האווירי, מה שמקנה לחברות התעופה הגנה מפני פיצוי כספי לפי סעיף 6 ה1 לחוק. עם זאת, ההגנה לא פוטרת אותן ממתן שירותי סיוע כמו לינה, מזון ושתייה לנוסעים שנתקעו בחו"ל".
האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית במקרה כזה? מי יהיו הגורמים שייכללו בה – המדינה, חברות התעופה, או יחדיו?
"כבר הוגשו מספר תביעות ייצוגיות נגד חברות תעופה ולעתים גם נגד המדינה. אם התביעה תאושר כייצוגית, כל הנוסעים הרלוונטיים ייהנו מתוצאותיה, גם אם לא הגישו תביעה בעצמם".
האם יש תקדימים בישראל או בעולם למקרים שבהם המדינה פיצתה נוסעים שנתקעו עקב מלחמה או מצב חירום בטחוני?
"למיטב הידיעה, אין תקדימים כאלה בישראל או במדינות אחרות שבהם המרחב האווירי היה סגור וחברות התעופה עדיין היו צריכות לפצות את הנוסעים".
אם שרת התחבורה מחליטה להגביל את הפיצוי ליומיים בלבד, האם ניתן לערער או לעתור נגד ההחלטה הזו לבג"ץ?
"באופן עקרוני, כן. ניתן להגיש עתירה לבג"ץ בטענה שההחלטה חורגת מסמכות או פוגעת בזכויות יסוד, אך יש לבחון כל מקרה לגופו".
מה הן האפשרויות המעשיות שיש כיום לנוסעים?
"האפשרויות כוללות (1) פנייה ישירה לחברת התעופה; (2) הגשת תביעה לבית משפט לתביעות קטנות (לסכומים של עד 38,900 שקל) ו(3) לא לעשות דבר ובעצם להצטרף לתביעה ייצוגית קיימת, בתקווה שתתקבל".
האם החקיקה שאושרה בתחילת 2025 (תיקון לחוק שירותי תעופה) נותנת כלי משפטי אפקטיבי לנוסעים במצבים מיוחדים, או שמדובר במסלול חסום בפועל?
"לדעתי, החקיקה שאושרה בתחילת 2025 יכולה לסייע מאוד לנוסעים שהטיסות שלהם בוטלו במהלך שנת 2024 ולא נכנסים תחת מועדי הטיסות שנקבעו בתיקון. כלומר, נוסעים שהטיסות שלהם בוטלו באופן חד צדדי על ידי חברות התעופה, שלא בתאריכים הבאים (ראו בהמשך), יכולים להיות זכאים לפיצוי שנע בין 1,490 שקל ל- 3,580 שקל לכל נוסע, תלוי במרחק מנקודת המוצא לנקודת היעד.
"התאריכים המדוברים הם: 7 באוקטובר 2023 ועד 30 בנובמבר 2023; 12באפריל עד 18 באפריל 2024; 3 באוגוסט עד 8 באוגוסט 2024; 1 באוקטובר עד 5 באוקטובר 2024".
מה על הנוסעים לעשות כבר עכשיו כדי לשמור על זכויותיהם – אילו מסמכים, קבלות ותיעוד רצוי לאסוף?
"יש לשמור כל מסמך שמעיד על הוצאות: קבלות על מלונות, ארוחות, תחבורה וטיסות חלופיות. תיעוד כזה מהווה ראיה מרכזית בהליך משפטי".
האם קיימת עילה לפנות לערכאות בינלאומיות במקרה שמדובר בהפרת זכויות צרכנים על רקע מלחמה?
"אפשר לנסות, אך הסיכויים נמוכים. הליכים כאלה הם מורכבים וארוכים ובדרך כלל עדיף לפעול במסגרת הדין המקומי".
נתקעתם בחו"ל ואתם זקוקים למידע נוסף? קיראו על חוק טיבי – פירוט המקרים המזכים בפיצוי כספי לפי חוק טיבי טיסות;
עו"ד אשר רוטבאום מתמחה בייצוג נוסעים בתביעות כנגד חברות תעופה מכל העולם.
* המידע במאמר זה הינו כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
