כל אדם שהוכר כעיוור או שהוכרה לו נכות בשיעור משוקלל העולה על 89% - זכאי לפטור מלא ממס, על הכנסות מעבודה, בסך עד 606 אלף שקלים בשנה. מדובר בחיסכון עד רבע מיליון שקלים בכל שנה (שהיו משולמים כמס). גם אדם שהוכרה לו נכות ואינו עובד, אלא מתפרנס מרווחי הון, זכאי לפטור מלא ממס על הכנסה, עד לסך 72 אלף שקלים בשנה. גם כאן, מדובר בחיסכון משמעותי, העומד על עד 18 אלף שקלים בשנה.
הנכות המשוקללת נקבעת על ידי ועדה רפואית. בוועדה יושבים רופאים הבוחנים את התיק הרפואי של המבקש וקובעים אחוזי נכות
כיצד נקבעת הנכות המזכה בפטור ממס?
הנכות המשוקללת נקבעת על ידי ועדה רפואית. בוועדה יושבים רופאים הבוחנים את התיק הרפואי של המבקש וקובעים אחוזי נכות, המתייחסים לשקלול כלל הפגיעות השונות, שהמבקש סובל באיברי הגוף השונים. פעמים רבות, הוועדה תכיר באחוזי נכות משוקללים גבוהים, אך לא גבוהים מספיק לצורך קבלת הפטור ממס.
נדרשת פעולה עיקשת ומתמשכת מול הרשויות השונות; בנוסף, על הערעור להציג טענות משפטיות, שיעניקו זווית פרשנית אחרת להחלטות הוועדה
האם ניתן לערער על החלטת הוועדה?
התשובה בהחלט חיובית. יש סיפורי הצלחה רבים. נציג להלן חלק מסיפורי ההצלחה.
יש לזכור שני דברים לגבי ערעורים אלה - הראשון: נדרשת פעולה עיקשת ומתמשכת מול הרשויות השונות; השני: על הערעור להציג טענות משפטיות, שיעניקו זווית פרשנית אחרת להחלטות הוועדה (ולא טענות רפואיות, שיחלקו על הקביעות הרפואיות של הוועדה).
נסביר זאת באמצעות מקרה של לקוחה שיוצגה על ידי משרד הח"מ. אותה לקוחה עישנה במשך שנים רבות ומצבה הבריאותי התדרדר עד כדי צורך בהשתלת ריאה. היא פנתה לחברה למיצוי זכויות והגישה בעזרתה תביעה להכרה בנכות ולפטור ממס הכנסה. בקשתה נדחתה בשתי ועדות רפואיות - ועדה רגילה; ולאחר מכן, ועדת ערר.
במקרה שקרה, לאחר בחינת התיק, הוחלט על הגשת בג"ץ לבית המשפט העליון, משום שמדובר בערעור על החלטה מנהלית
כיצד ניתן לערער על דחייה כפולה?
לאחר הדחייה הכפולה, פנתה האשה לייעוץ משפטי במשרד הח"מ. לאחר בחינת התיק, הוחלט על הגשת בג"ץ לבית המשפט העליון, משום שמדובר בערעור על החלטה מנהלית. כיום, ניתן אמנם להגיש תביעות כאלה לבית הדין האזורי לענייני עבודה; אך בעבר, הגשת בג"ץ היתה האפשרות היחידה.
הרופאים בוועדה קבעו למבקשת 60% נכות בשל מצב הריאות שלה, לפני ואחרי ההשתלה. העתירה לבג"ץ לא ערערה על עצם הקביעה הרפואית, אלא הציגה פרשנות משפטית חדשה
מה הטענה שהוצגה בבג"ץ?
הרופאים בוועדה קבעו למבקשת 60% נכות בשל מצב הריאות שלה, לפני ואחרי ההשתלה. העתירה לבג"ץ לא ערערה על עצם הקביעה הרפואית, אלא הציגה פרשנות משפטית חדשה משתי נקודות מבט, שלא נלקחו בחשבון בשיקולי הוועדה, לאורה התבקש להעלות את הנכות.
נקודות מבט אלה נשענות על התקנות המנחות את הוועדה ונוגעות למאפייני חומרת הנכות הריאתית שסבלה ממנה הלקוחה, כמזכים בשיעור נכות גבוה הרבה יותר מכפי שקבעה הועדה; וכן לתוצאות הזיהומים שסבלה מהם, בעקבות ההשתלה. הטענה שהועלתה היא כי התייחסות לשני שיקולים אלה היתה מביאה את הוועדה לקבוע 100% נכות.
ביהמ"ש אמנם לא רשאי לקבל החלטה רפואית בעצמו במקום הוועדה הרפואית, אך הוא הורה לוועדה לבחון את המקרה מחדש, ובזו הפעם להביא בחשבון את שני השיקולים הנ"ל
כיצד הכריע בית המשפט העליון?
בית המשפט קיבל את טענות התביעה והוביל למעין פשרה. ביהמ"ש אמנם לא רשאי לקבל החלטה רפואית בעצמו במקום הוועדה הרפואית, אך הוא הורה לוועדה לבחון את המקרה מחדש, ובזו הפעם להביא בחשבון את שני השיקולים שהוזכרו לעיל.
הוועדה התכנסה ודנה שוב בבקשה, אך נותרה מקובעת בעמדתה הקודמת והותירה את אחוזי הנכות על 60%, כמו הוועדות שקדמו לה, מבלי שהתייחסה בנימוקיה כנדרש לשני השיקולים הללו.
בשל כך, הוגש ערעור נוסף, הפעם לבית הדין האזורי לעבודה, משחל שינוי בדין שאפשר לפנות לביה"ד במקום לבג"ץ. בערעור הנוסף נטען שוועדת הערר לא מילאה אחר הוראות פסה"ד של בג"צ והיה על הוועדה הרפואית לפרש את מצבה הרפואי של המבקשת לאור שני השיקולים לעיל, וכי לו עשתה כן, היתה הוועדה קובעת למבקשת נכות בשיעור של 100%.
הערעור התייחס לתקנה הדורשת כי סימני המחלה יהיו בולטים, כדי להעניק 100% נכות. הטענה במקרה זה הייתה שעל אף שהדבר לא צוין בדו"ח הרפואי, שעה שהמבקשת הוגדרה כבר כחולה במחלת הריאות ובדרגה בינונית-קשה
מה הייתה הפרשנות השונה שדרש הערעור?
הועדה קבעה למבקשת אחוזי נכות של 60% בהתאם לתקנה המתארת מאפיינים של קוצר נשימה במאמץ קל (ולא במנוחה) והטענה הראשונה הייתה כי נוכח הטיפול שניתן לה בבלון חמצן, ברור שהיא סובלת מקוצר נשימה גם במנוחה (מה שמקנה לה 100% נכות).
במקביל, הערעור התייחס לתקנה הדורשת כי סימני המחלה יהיו בולטים, כדי להעניק 100% נכות. הטענה במקרה זה הייתה שעל אף שהדבר לא צוין בדו"ח הרפואי, שעה שהמבקשת הוגדרה כבר כחולה במחלת הריאות ובדרגה בינונית-קשה, אזי מחלה בפועל היא יותר מסימני מחלה בולטים, ולכן כיון שהיא חולה בוודאי שמתקיים התנאי בדבר סימני מחלה בולטים.
הערעור כלל מספר טענות נוספות, שהרציונל בבסיסן דומה. מצד אחד, הוועדה לא פירשה נכון את התקנות; ומצד שני, אילו פירשה נכון את התקנות, היה הרציונל של התקנות עומד בקו אחד עם קביעת 100% נכות.
בית הדין קיבל את העמדה של המערערת וקבע שהוועדה לא קיימה את החלטת בג"ץ ולא דנה היטב בטענות הערעור, לגופן
מה פסק בית הדין האזורי לעבודה?
בית הדין קיבל את העמדה של המערערת וקבע שהוועדה לא קיימה את החלטת בג"ץ ולא דנה היטב בטענות הערעור, לגופן. הוא החזיר את הדיון בבקשה לוועדה ואף חייב את הוועדה בהחזר הוצאות משפטיות.
לאחר מכן, שבה הוועדה הרפואית לעררים והתכנסה ובסופו של דבר, הוועדה קיבלה את טענות התובעת והעניקה לה 100% נכות, המקנים לה גם פטור ממס על הכנסה!
בעקבות קביעת הוועדה, קיבלה המערערת החזרי מס בסך כ-350 אלף שקלים; והיא ממשיכה מאז לקבל פטור ממס בסך קרוב ל-68 אלף שקל בשנה. בסך הכל, היא קיבלה עד כה קרוב למיליון שקלים בהחזרים ובפטורים; הלקוחה תמשיך לקבל פטור ממס על ההכנסות שלה מפנסיה בשיעור דומה גם בעתיד.
לסיכום: יש לזכור כי לעורך דין המצוי בתחום יתרונות רבים משום שבאפשרותו לנסח את הערעור בכלים משפטיים, שלא יערערו על עצם המומחיות הרפואית של הוועדה - אך יאפשרו דרך משפטית לפרש את הנתונים הרפואיים בצורה שתמקסם את זכויות המבקש.
עורך הדין גם יוכל להופיע בפני הוועדות ובתי הדין לעבודה, ולשכנע אותם פנים אל פנים ואם צריך בזכותכם. כך, ניהול הליך הבקשה להכרה בפטור ממס עקב נכות באמצעות עורך דין מתמחה, פותחת עבורכם גישה ליותר אפשרויות משפטיות ולניהול מאבק עיקש וארוך, אם צריך, שיבטיח פעמים רבות גם את החזר ההוצאות המשפטיות.
* עו"ד עופר מגזניק מתמחה בדיני ביטוח ונזיקין.
** סייע בהכנת הכתבה: יותם בן מאיר, כתב zap משפטי.
