נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

הלנת שכר: פיצוי גבוה לעובד

איחור מעל 9 ימים בתשלום המשכורת מהווה הלנת שכר. במקרה שלא מדובר במעידה חד פעמית של המעסיק או בטעות בתום לב, העובד צפוי לפיצוי משמעותי

מאת: עו"ד שמעון צור | | 4
הלנת שכר: פיצוי גבוה לעובד

כל עובד שאינו מקבל את מלוא שכרו במועד הקבוע בחוק נחשב כמי ששכרו הולן. יתרה מכך, חוק הגנת שכר (תשי"ח - 1958) קובע סנקציות חמורות על מעסיקים המלינים את שכר עובדיהם, ומטיל על המעסיקים תשלום פיצוי גבוה. מה ניתן לעשות במקרה של הלנת שכר? האם מומלץ להגיש תביעה נגד המעסיק? מה עיתוי הגשת התביעה? אילו רכיבי שכר יחושבו בפיצוי? האם פיצויי פיטורין שניתנו באיחור ייחשבו אף הם הלנת שכר? מה דינם של עצמאים, פרילנסרים ובני נוער? במאמר זה, נציג סקירה מקיפה של הנושא.

על פי חוק הגנת שכר, המועד הקבוע לתשלום שכר העבודה הוא היום האחרון של החודש. כלומר: עובד שכיר שלא קיבל את משכורתו ב-10 בחודש, נחשב כמי ששכרו הולן, גם אם השכר שולם לאחר מכן

החל מאיזה שלב אי תשלום שכר נחשב להלנת שכר?

שכר מולן הוא שכר המגיע לעובד תמורת העבודה שביצע, ולא שולם לו עד 9 ימים אחרי המועד הקבוע לתשלום. על פי חוק הגנת שכר, המועד הקבוע לתשלום שכר העבודה הוא היום האחרון של החודש. כלומר: עובד שכיר שלא קיבל את משכורתו ב-10 בחודש, נחשב כמי ששכרו הולן, גם אם השכר שולם לאחר מכן. אם במקום העבודה שלכם נקבע סידור אחר לגבי מועד התשלום, יש לספור תשעה ימים מאותו מועד. כל תשלום שמתעכב מעבר לכך, או כלל אינו משולם, ייחשב כהלנת שכר.

כיצד מחושב הפיצוי בגין הלנת שכר?

החוק קובע כי על המעסיק לפצות את העובד בגין הלנת השכר, נוסף על תשלום השכר עצמו. החוק מציין שתי שיטות לחישוב הפיצוי. הגורם המכריע בין השיטות הוא גובה הפיצוי, המחושב בכל מקרה לגופו. נסביר את שתי השיטות ומנגנון ההכרעה ביניהן, באמצעות דוגמה של שכר בסך 10,000 שקלים, שהולן משך חודש שלם.

המחוקק ביקש בשנים האחרונות להגביר את אפקט ההרתעה כנגד מעסיקים וחוקק את תיקון 4 ל"חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה" הקובע תוספת פיצוי שנייה למי ששכרו הולן

שיטת החישוב - יישום השיטה על מקרה לדוגמה

החישוב הראשון מצווה פיצוי בסך 5% מכלל השכר שהולן עבור שבוע ההלנה הראשון, ו-10% עבור כל שבוע או חלק משבוע נוסף של הלנה. העובד ששכרו הולן במשך חודש יקבל פיצוי בסך 500 שקלים עבור השבוע הראשון; ויקבל 1,000 שקלים, עבור כל שבוע נוסף. מאחר שבחודש יש יותר מ-4 שבועות, עבור הימים הנוספים הוא יקבל פיצוי בסך 1,000 שקלים נוספים. סך הכל, העובד יהיה זכאי לפיצוי בסך 4,500 שקלים, בנוסף לתשלום שכרו המלא.

החישוב השני מצווה לשלם פיצוי בסך 20% מהסכום הכולל של השכר, עבור כל חודש (או חלקו) בתוספת הפרשי הצמדה לכל התקופה. העובד יהיה זכאי לפיצוי בסך 2,000 שקלים, עבור החודש שבו שכרו הולן. מאחר שהמדד כיום כמעט אפסי, זה יהיה עיקר הפיצוי, בנוסף לתשלום שכרו המלא.

אם כך, בדוגמה שהובאה, לאור תקופת ההלנה וגובה המדד כיום, תיבחר שיטת החישוב הראשונה, לחישוב גובה הפיצוי. כך או כך, בשתי השיטות מדובר בסנקציה כספית קשה, הפוגעת בכיסו של המעסיק. מטרת הסנקציה להרתיע מעסיקים מפני הלנת שכר של עובדים.

פסיקת פיצוי בגין הלנת שכר ניתנת רק במקרים שבהם הוכח שאי-תשלום השכר לעובד היווה אקט של זלזול מופגן כלפי העובד וחוסר תום לב מובהק מצד המעסיק. אחרת, בית המשפט מסתפק בהוראת תשלום השכר המלא

האם יש מרכיב פיצוי נוסף בגין הלנת שכר?

המחוקק, שביקש בשנים האחרונות להגביר את אפקט ההרתעה כנגד מעסיקים, חוקק בשנת 2014 את תיקון 4 (עיצום כספי) ל"חוק להגברת האכיפה של דיני עבודה" (תשע"ב - 2011). התיקון קובע תוספת פיצוי שנייה, למי ששכרו הולן. גובה התוספת קבוע, ואינו קשור לגובה הפיצוי. התוספת נגזרת מזכויות העובד שהופרו, יחד עם הלנת השכר, כגון: אי תשלום שכר מינימום; ורכיבים נוספים: זכויות פיטורין בזמן הריון ועוד. גובה התוספת עשוי להיות 5,120 שקלים, 20,460 שקלים או 35,800 שקלים, תלוי בנסיבות המקרה. אדם המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק, משלח יד או פעילות ציבורית, יחויב במחצית הסכום של התוספת שתיקבע.

כיצד מיושם החוק בפסיקה?

חוק הגנת שכר קובע כי לבית הדין לעבודה יש שיקול דעת וסמכות להפחית פיצויי הלנת שכר, או לבטל אותם לחלוטין, אם נוכח לדעת כי שכר העבודה לא שולם לעובד במועד בשל טעות כנה, או בשל נסיבות שלמעסיק לא היתה שליטה עליהן. סמכות זו נתונה גם במקרה שקיימים חילוקי דעות אמיתיים בנוגע לעצם קיום החוב, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.

בתי הדין לעבודה אינם ממהרים להטיל על מעסיקים את הסנקציות החמורות ביותר. הנטייה היא להשתמש בסנקציות במשורה. פסיקת פיצוי בגין הלנת שכר ניתנת רק במקרים שבהם הוכח שאי-תשלום השכר לעובד היווה אקט של זלזול מופגן כלפי העובד וחוסר תום לב מובהק מצד המעסיק. אחרת, בית המשפט מסתפק בהוראת תשלום השכר המלא; או, לעתים, בתשלום חלקי של פיצויי ההלנה.

מקרים ברורים החוזרים על עצמם או נעשים מתוך שרירות לב המעסיק, בהחלט יזכו להתייחסות מחמירה מצד בית הדין ולמלוא הפיצוי. לכן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין הבקי בתחום

אם כך, באילו מקרים מומלץ לתבוע פיצוי בגין הלנת שכר?

מקרה יחיד של איחור בתשלום שכר או אי תשלום השכר במועד, בדרך כלל לא יהווה עילה מספקת לפסיקת פיצוי. די בכך שהמעסיק יוכיח כי פעל בתום לב או שהיה נתון לקשיים וללחצים יוצאי דופן, כדי שבית הדין יתחשב במעסיק, ויפסוק פיצוי חלקי או ידרוש מהמעסיק לשלם את השכר בלבד, ללא פיצוי. לכן, אם הלנת השכר היתה חד פעמית או בנסיבות חריגות, לא מומלץ "לרוץ" לבית הדין.

לעומת זאת, מקרים ברורים החוזרים על עצמם או נעשים מתוך שרירות לב המעסיק, בהחלט יזכו להתייחסות מחמירה מצד בית הדין ולמלוא הפיצוי. לכן, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין הבקי בתחום, לפני החלטה האם להגיש תביעה לפיצוי.

האם מתיישנת הזכות לתבוע פיצוי?

מאחר שהסנקציה הגלומה בפיצויי הלנת השכר היא סנקציה חמורה, הכרוכה בהיבט כספי משמעותי, הזכות לדרוש פיצוי מתיישנת אחרי שנה אחת בלבד, מהיום שבו השכר המולן אמור היה להיות משולם.
במקרה שבו השכר שולם במלואו, אך באיחור, ההתיישנות קצרה יותר. במקרה זה, ניתן לתבוע פיצוי עד 60 יום מרגע התשלום בפועל. הדברים אינם אמורים בזכות לתבוע את תשלום השכר עצמו, שאינה מתיישנת אחרי שנה, אלא אחרי שבע שנים.

רכיבים כגון גמול שעות נוספות, גמול עבודה בשבת, דמי חגים, דמי מחלה ועמלות, בהחלט נחשבים שכר, שאי תשלום במועד מהווה הלנה

האם יש חריג לתקופת ההתיישנות הקצרה?

יש אפשרות להרחבת תקופת ההתיישנות, לתקופה מקסימלית של 3 שנים, בתנאים מאוד ספציפיים, כגון מקרה שבו היו הלנות שכר חוזרות, לפחות 3 פעמים בתוך שנה רצופה אחת, מתוך 3 שנים מאז ההלנה הראשונה. חריג זה חל רק על שכר ששולם באיחור. אי אפשר להחיל אותו על שכר שכלל לא שולם.

האם קיימים רכיבי שכר שלא ניתן לדרוש פיצוי בגינם?

בפסיקה התקבל הנוהג כי רק רכיבים המהווים "שכר" הם רכיבים ברי הלנה. בגין רכיבים אחרים, כגון החזרי נסיעות, החזרי הוצאות שונים (טלפון, רכב, אש"ל), דמי הבראה ודמי הודעה מוקדמת, לא ניתן לתבוע פיצויי הלנה. לעומת זאת, רכיבים כגון גמול שעות נוספות, גמול עבודה בשבת, דמי חגים, דמי מחלה ועמלות, בהחלט נחשבים שכר, שאי תשלום במועד מהווה הלנה.

החוק חל גם על הלנה של פיצויי פיטורין. מעסיק שלא שילם את פיצויי הפיטורין תוך 15 ימים, מיום סיום יחסי העבודה, עשוי להיות מחויב בפיצוי הלנת פיצויי פיטורין

מה בנוגע לפיצויי פיטורין והפרשות לקופת פנסיה, שלא שולמו במועד?

החוק חל גם על הלנה של פיצויי פיטורין. מעסיק שלא שילם את פיצויי הפיטורין תוך 15 ימים, מיום סיום יחסי העבודה, עשוי להיות מחויב בפיצוי הלנת פיצויי פיטורין. חישוב הפיצוי נעשה כך: עד היום ה-30 לאי התשלום, יש להוסיף הפרשי הצמדה. לאחר 30 יום יש להוסיף 20% על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורין והפרשי ההצמדה, בעד כל חודש, או חלק מחודש, שבו לא שולמו הפיצויים.
גם במקרה זה, לבית הדין לעבודה יש שיקול דעת נרחב, שלא לפסוק פיצוי על הלנת פיצויי פיטורין, אם ההלנה התרחשה בשל טעות בתום לב או בשל חילוקי דעות שיש בהם ממש, לגבי עצם הזכאות לפיצויי פיטורין.

גם הפרשות שלא הועברו במועד לקרן הפנסיה עשויות להיחשב כשכר מולן. עם זאת, לפי הפרשנות של בית הדין לעבודה, רק הפרשות העובד שלא הועברו במועד, ייחשבו כהפרשות מולנות. על חלקו של המעסיק שלא הועבר במועד, רשאית רק קרן הפנסיה לדרוש הפרשי הלנה.

חוק הגנת השכר אינו חל על פרילנסרים, אך מומלץ לבדוק האם במקרה שלכם מתקיימים יחסי עובד - מעסיק, ואז החוק יחול עליכם כמו על עובדים לכל דבר ועניין

כיצד מתייחס החוק לבני נוער, פרילנסרים ועצמאים?

חוק עבודת נוער קובע כי אי תשלום שכר מינימום לבני נוער, או איחור במועד תשלום השכר, מהווים עבירה פלילית. אם השכר לא שולם עד היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום השכר, העובד זכאי לפיצויים בגין הלנת שכר. בנוסף, ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ליחידת האכיפה במשרד הכלכלה.

עקרונית, חוק הגנת השכר אינו חל על פרילנסרים, אך מומלץ לבדוק האם במקרה שלכם מתקיימים יחסי עובד - מעסיק, ואז החוק יחול עליכם כמו על עובדים לכל דבר ועניין. לגבי עצמאים, החוק כלל אינו חל, מאחר שאין יחסי עובד - מעסיק. לעצמאי פתוחה הדלת להגיש תביעה כספית נגד מקבל השירות, במסגרת בית משפט השלום או המחוזי.

לסיכום: יש לזכור שרוב העובדים הנפגעים בשכרם ושכרם מולן, הם בדרך כלל עובדים שהשכר שלהם יחסית נמוך, וייתכן כי קולם אינו נשמע. מטרת הפיצויים הגבוהים הקבועים בחוק היא לעודד את העובדים להגיש תביעות לפיצוי. במקרים שבהם ההלנה לא נעשתה בתום לב, בית הדין לעבודה פעל מאז ומתמיד למגר את התופעה. גישת בית הדין לעבודה אף קיבלה חיזוק באמצעות מנגנון הטלת העיצום הכספי הנוסף.
בשל מורכבות הנושא ותקופת ההתיישנות הקצרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום, לגבי כדאיות התביעה.

* עו"ד וחשב שכר בכיר שמעון צור מתמחה בזכויות עובדים, פרילנסרים, קבלנים, ייעוץ למעסיקים, תאגידים גדולים וחברות 

לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
הלנת שכר הפרשות לפנסיה דיני עבודה
עו"ד שמעון צור

קבע פגישה עם
עו"ד שמעון צור

עו"ד שמעון צור, מבעלי המשרד, השלים תואר ראשון במשפטים. תחומי עיסוקו כוללים דיני עבודה וביטוח לאומי, דיני נזיקין, משפט פלילי...

לפרופיל המלא