הצעת חוק: פיצוי של 1.5 מליון ₪ לנפגע מפרסום לשון הרע

ועדת חוקה, חוק ומשפט אישרה ב-10 באוקטובר 2011 לקריאה ראשונה, הצעות חוק המאפשרות לבית המשפט לפסוק פיצויים למי שנפגע מפרסום לשון הרע עד סך 1.5 מיליון ₪, גם ללא הוכחת נזק.

הצעת החוק של ח"כ יריב לוין, מאפשרת לבית המשפט לחייב בתשלום פיצויים את מי שפרסם לשון הרע, לרבות כלי תקשורת, בסך 300,000 ₪ אף ללא הוכחת נזק, במקום 50,000 ₪ כפי שמופיע בחוק הנוכחי.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום נזיקין ותאונות

ח"כ מאיר שטרית הציע, בהצעת חוק משלו פיצוי בסכום של 500,000 ₪. אם הוכיח התובע, שלשון הרע פורסמה בכוונה לפגוע בו, רשאי בית המשפט לפסוק פיצוי עד 600,000 ₪. בנוסף, הצעת החוק מחייבת את המפרסם, לפרסם את תגובת הנפגע לפרסום הפוגע. במקרה בו לא ניתנה לנפגע אפשרות נאותה להגיב, יהיה רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים עד מיליון וחצי ₪, ללא הוכחת נזק. 

ח"כ יריב לוין אמר, כי: "ההצעה נועדה לשים סוף למצב בלתי נסבל של  "חופש הביזוי" תחת חופש הביטוי.  החוק האוסר פרסום לשון הרע מתברר כלא יעיל, גם עקב ההליכים המשפטיים שנמשכים שנים רבות". עוד אמר לוין, כי:" ראוי לעגן את זכות התגובה בחקיקה".

ח"כ מאיר שיטרית אמר, כי: "בחלוף 15 שנה מחקיקת חוק איסור לשון הרע, וע"מ להגן על שמו הטוב של אדם, יש צורך להעלות את הפיצויים, לחצי מיליון ₪. אין זכות לאף אדם, לרבות עיתונאי או כלי תקשורת, לפגוע בשמו הטוב של אדם".  לדבריו: "אין סיכוי לאזרח, מול הכוח החזק של כלי התקשורת. לכלי התקשורת יש תפקיד חשוב לדווח. אולם, רק אמת".

ביקורת על  הצעת החוק והעלאת סכום הפיצוי
ח"כ חנא סוויד טען שהחוק מקרטיסטי ויאפשר לבעלי כיס עמוק לפגוע באזרחים. 

ח"כ אורי אורבך אמר, כי: "החוק יגרום, לא לאפקט מצנן. אלא לאפקט מקפיא. אני מכיר הרבה אנשים ששמם הטוב לא שווה כ"כ הרבה כסף!"

ח"כ דניאל בן סימון אמר: "לא ראוי להלך אימים על מה שנרכש בעמל רב. תביעת דיבה משפיעה על כתיבת העיתונאי".

ח"כ ניצן הורוביץ שאל: "האם חובת פרסום התגובה חלה גם על תגובה המכילה קללות והשמצות כנגד העיתון והעיתונאי?"

נציג העיתונים ידיעות אחרונות והארץ, עו"ד מיבי מוזר אמר, כי: "הצעות החוק ישאירו אותנו רק עם 120 איש שיוכלו להגיד מה שהם רוצים, כי יש להם חסינות. אולם לעיתונאים, לא יהיה חופש ביטוי".
לדבריו: "אין דבר כזה להיות בטוח ב 100% שהפרסום אמת. במס' תביעות כנגד העיתונות, שניהלתי לא היה ברור עד הרגע האחרון בבית המשפט, מה האמת לאשורה". 

ד"ר תמר גדרון מהמכללה למנהל אמרה: "באנגליה, עיתונאים נמנעים מלפרסם תחקירים שעשויים לגרור תביעות דיבה. ממחקר שאני עורכת בנושא תביעות דיבה, נראה שאין היום בעיה, או משהו שלא בסדר שמצריך שינוי חקיקה".

עו"ד תמי רווה מחדשות ערוץ 2 אמרה, כי מטרת החוק היא להלך אימים על כלי התקשורת. לדעתה, במשרד המשפטים חוששים שההצעה לא תעמוד במבחן בג"ץ כיון שהיא אינה מידתית.

היועץ המשפטי של חברת החדשות עו"ד ישגב נקדימון טען, כי במערכת שיקול הדעת של כלי תקשורת, לעיתים נלקח בחשבון ששווה לשלם 50,000 ₪, על מנת לפרסם את מידע. אולם, בפיצויים כה גבוהים, שיקול הדעת יטה את ההחלטה לאי פרסום המידע.

הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור, כי יש בעיתיות בנוסח הצעת החוק, בנוסף לבעיית המידתיות שבגובה הפיצויים.

הועדה החליטה למזג את שתי הצעות החוק להצעת חוק אחת. כאמור, הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה בתמיכת חברי הכנסת שנלר, לוין, מיכאלי, מקלב ושטרית ובהתנגדות חברי הכנסת בן סימון וסוויד.