צוואת מנוח בוטלה בשל הוכחת קיומה של השפעה בלתי הוגנת

ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א דן בתביעה לקיום צוואה של מנוח, שהוגשה על ידי הזוכים על פי הצוואה, מתנדב שטיפל במנוח בערוב ימיו ואשתו, והתנגדות לקיום הצוואה שהוגשה על ידי קרובי משפחתו של המנוח.

התובע הוא מתנדב שטיפל במנוח מטעם ארגון נכי צה"ל. במהלך הדיון עלתה השאלה האם בארגון נכי צה"ל היו מודעים לעובדה שייתכן שהמנוח היה "כחומר ביד היוצר".

תלות מקיפה ויסודית

השופטת שפרה גליק ציינה את התלות המקיפה והיסודית של המנוח בתובעים, וקבעה כי הם לא הצליחו להרים את נטל ההוכחה של העדרה של השפעה בלתי הוגנת,
 ולא סיפקו הוכחה חיובית כי צוואת המנוח הייתה פעולה עצמאית של המנוח. " התובעים גם תרמו לבידודו של המנוח מכל הסביבה ובכך אף הגבירו את תלותו של המנוח בהם", כתבה השופטת בפסק הדין.

השופטת לא שוכנעה שהצוואה האמורה הייתה תוצאה של מחשבה צלולה וחופשית של המנוח. " פעילותו של התובע בעריכת הצוואה מראה על מעורבות רבה", כתבה השופטת.

התקיימו יחסי אמון

זאת ועוד,  נקבע כי התובע לא היה אפוטרופוס של החסוי בפועל, אולם היה אפוטרופוס למעשה של החסוי, והתקיימו ביניהם יחסי אמון.
נקבע, כי הדעת אינו נוחה מכך שאפוטרופוס למעשה יזכה ברכושו של החסוי- המנוח, ובעיקר כאשר הפסיקה גורסת כי כאשר מתקיימים  יחסי אמון "נוצרת הנחה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, ועל הצד השני לסתור קיומה של ההנחה לכאורה כדי לשכנע את בית המשפט כי הצד השני פעל באופן בלתי תלוי וללא השפעה."

"המסקנה העולה מן המקובץ", כתבה השופטת, "מכלול הנסיבות מצביעות על כך כי הנתבעים הרימו את הנטל הראייתי המוטל עליהם וכי היתה השפעה בלתי הוגנת מצד התובעים על המנוח, ולעומת זאת, התובעים כשלו מצדם להוכיח העדרה של השפעה בלתי הוגנת כזו".

לאור האמור, ההתנגדות התקבלה, והשופטת הורתה על דחיית התביעה וביטול צוואת המנוח.
השופטת חייבה את התובעים בתשלום הוצאות שכ"ט בסכום של 40,000 שקלים.

(ת"ע 23835-02-10  ת"ע 102960-09 1. י.ל. , 2. ש.פ.ל , נ' . ר.מ.  ואח')