בעקבות "מראה שחורה": פגיעה בפרטיות באינטרנט – מה החוק אומר?

עיקרי הכתבה:

• בפרק הראשון בעונה החדשה של סדרת הטלוויזיה "מראה שחורה", החיים של ג'ואן הופכים לתכנית טלוויזיה על בסיס מידע שענקית סטרימינג אספה עליה כמנויה שלה. כשהיא יושבת עם בן זוגה מול הטלוויזיה היא צופה להפתעתה בעלילה המבוססת על חייה.
• כשג'ואן מנסה לתבוע את החברה על החדירה המזוויעה לחייה, נאמר לה כי היא אישרה להם לעשות זאת כאשר אישרה את ההסכם באותיות קטנות במיוחד בעת שנרשמה כמנויה בחברת הסטרימינג.
• מבחינה חוקית, אין ממש מה לעשות נגד זה – מרגע שניתנה לרשת חברתית גישה לפרטים אישיים כמו מספר טלפון, מייל ועוד ועוד, למעשה ניתנה לה גם הסכמת הלקוח לכך שהחברה תשתמש במידע הזה ככל העולה על רוחה.
  __________________________________

"מראה שחורה", אחת מסדרות הדגל של נטפליקס, חזרה לעונה שישית. הסדרה, שעוסקת בסיכון שבקידמה טכנולוגית וכיצד היא עלולה להפוך את חיינו לגיהנום, פתחה את העונה עם הפרק "ג'ואן פשוט איומה" (Joan Is Awful).

הפרק הוא למעשה הסיוט של כל אחד מאיתנו, כאשר אנחנו חושבים על התרחיש הנורא ביותר בהקשר של רשתות חברתיות או חברות סטרימינג שאנחנו מנויים בהן, והוא שאותן ענקיות טכנולוגיה ייקחו את כל המידע שאספו עלינו במשך השנים וישתמשו בו כדי למרר את חיינו. זה בדיוק מה שקורה לג'ואן (אנני מרפי) ב"מראה שחורה".

יוצר הסדרה צ'רלי ברוקר סיפר: "השתעשעתי ברעיון על רשת סטרימינג שמשתמשת בדיפ-פייק ופשוט קוראת לזה דרמה"

"ג'ואן פשוט איומה" – האם זה יכול לקרות במציאות?

החיים של ג'ואן הופכים לתכנית טלוויזיה, על בסיס מידע שענקית סטרימינג אספה עליה כמנויה שלה. בערב אחד תמים, היא יושבת עם חבר שלה מול הטלוויזיה ופשוט צופה יחד איתו בכל הדברים שעשתה באותו יום. כך, לאט אבל בטוח, חייה נהרסים. בתחילה היא ובן זוגה צופים בה כאשר היא מפטרת בקור רוח עובדת ואחר כך הם צופים בה מספרת לפסיכולוגית שלה שהיא לא באמת נמשכת לחבר שלה ומתגעגעת לאקס. בהמשך היא גם בוגדת בחבר שלה עם האקס, ובן הזוג, בתגובה לעלילה הנפרשת אל מול עיניו במסך הטלוויזיה, עוזב אותה.

ג'ואן ובן זוגה לא צופים בתכנית הזו לבד, אלא יחד עם מיליוני צופים אחרים. את הדמות של ג'ואן בסדרה המבוססת על חיה משחקת לא אחרת מסלמה הייק, אך מסתבר שגם היא לא בדיוק היא אלא דמות מתוצרת בינה מלאכותית בטכנולוגיית דיפ-פייק ליצירת סרטוני וידיאו. יוצר הסדרה, צ'רלי ברוקר, התייחס לפרק המדובר בראיון באתר Wired: "אחד הדברים שחשבתי עליהם ביצירת הפרק הם דיפ-פייק ותמונות שנוצרו על ידי בינה מלאכותית. השתעשעתי ברעיון על רשת סטרימינג שמשתמשת בדיפ-פייק ופשוט קוראת לזה דרמה".

פייסבוק רואה מי החברים הקרובים שלכם, מה הם תחומי העניין שלכם (על בסיס הקבוצות שאתם פעילים בהן) ובונה פרופיל שלם אודות האישיות שלכם

האם קראתם את מדיניות הרשת החברתית או את הסכם חברת הסטרימינג לפני שלחצתם על "אישור"?

כשג'ואן מנסה לתבוע את החברה על החדירה המזוויעה לחייה, נאמר לה כי היא אישרה להם לעשות זאת - כי מי קורא גילוי נאות עם אותיות קטנות במיוחד כאשר הוא נרשם לרשת חברתית או רוכש מנוי בחברת סטרימינג? רובנו לא. במציאות שבה "אם אתה לא נמצא ברשת חברתית, אתה לא קיים", אנו מפטמים את מסד הנתונים האינסופי של ענקיות טכנולוגיה.

קחו לדוגמה את פייסבוק, אותה מנהלת חברת האם שלה "מטא" (Meta): פרופיל בסיסי של משתמש לא פיקטיבי מכיל שם פרטי ושם משפחה, השכלה, מקום עבודה וכמובן תמונות רבות מתקופות רבות במהלך החיים. בנוסף, פייסבוק רואה מי החברים הקרובים שלכם, מה הם תחומי העניין שלכם (על בסיס הקבוצות שאתם פעילים בהן) ובונה פרופיל שלם אודות האישיות שלכם.

כך גם יודעת פייסבוק אילו פרסומות להתאים לכם, וכאשר אתם לוחצים עליהן עולות עוד פרסומות דומות, מה שמאפשר לפייסבוק לעקוב ולהבין מה מעניין אתכם. הדוגמאות שצוינו הן רק קומץ מהמידע שפייסבוק ודומותיה אוספות עלינו. אז נכון, "מראה שחורה" לקחה את העניין צעד אחד קדימה, אבל עד כמה זה רחוק מהמציאות? לא רחוק כלל. 

האם יש מה לעשות מבחינה חוקית?

התשובה היא לא ממש. העובדה שאתם חלק מהרשתות החברתיות הללו ואתם נותנים להן גישה לפרטים אישיים שלכם, כמו מספר טלפון, מייל ועוד ועוד, זה אומר שאתם למעשה מסכימים שהן ישתמשו במידע אודותיכם ככל העולה על רוחם. למעשה, כאשר פותחים פרופיל פייסבוק, אנחנו נאלצים להסכים למדיניות הפרטיות של החברה ורובנו, כאמור, לא באמת עוצרים לקרוא מה כתוב בה.

אנו מאשרים לחברות טכנולוגיה לעשות עם המידע שיש להן עלינו מה שהן רוצות. האם הן יכולות לעקוב אחרינו וליצור על כל אחד ואחת מאיתנו תכנית טלוויזיה? בעיקרון כן

איזה מידע פייסבוק יכולה לאסוף על המשתמשים?

פייסבוק יכולה לעקוב אחרי פעולות במכשיר הטלפון או המחשב, ולדעת למשל אם אפליקציה פועלת ברקע או אם העכבר שלכם זז. היא יכולה לראות מידע ששיתפת במכשיר שלך ממכשירים אחרים, כמו גם מידע ששיתפת את פייסבוק עצמה דרך הטלפון, כמו מיקום, גישה למצלמה, תמונות ועוד. מה עוד? היא יודעת כתובת ה-IP שלכם ומידע הקשור למיקום, גם אם שירותי המיקום כבויים במכשיר שלכם, וכן מידע על ביצועי פייסבוק בטלפון או במחשב שלכם.

שורה תחתונה: אנו מאשרים לחברות טכנולוגיה לעשות עם המידע שיש להן עלינו מה שהן רוצות. האם הן יכולות לעקוב אחרינו וליצור על כל אחד ואחת מאיתנו תכנית טלוויזיה? בעיקרון כן. מבחינה חוקית, אין לנו הרבה מה לעשות עם זה, כל עוד אנחנו חלק מהמדיה ואישרנו שאנו מסכימים למדיניות הפרטיות של החברה, בהסכם שבו לא ממש התעמקנו. הדבר היחידי שניתן לעשות זה פשוט לא להצטרף לאותן רשתות - משימה קשה מאוד במציאות הנוכחית.

(צילום ראשי: מתוך הטריילר Joan Is Awful/ Netflix)