חברי הקהילה הגאה נאלצים להתמודד בתקופה האחרונה עם פשעי שנאה חוזרים ונשנים נגדם, כמה מהפשעים מסוכנים במיוחד. בחודשים ינואר עד אפריל הוכפלה כמות הדיווחים על מקרי האלימות נגד חברי הקהילה, בחודש מרץ האחרון אחוז המקרים זינק פי ארבעה ביחס לחודש הזהה בשנה שעברה. חברי קהילה מדווחים לאחרונה על מקרי אלימות פיזית קשה, איומים על חייהם, השחתת רכוש, גידופים במקומות ציבוריים ועוד.
לצערנו, פשעי השנאה נגד אנשי הקהילה הגאה לא ממש מפתיעים לנוכח התבטאויותיהם נגד הקהילה של פוליטיקאים דוגמת ח"כ יצחק פינדרוס, חבר מפלגת דגל התורה בסיעת יהדות התורה, שאמר בראיון בתכנית "אנשים" כי "לא צריך למנוע את מצעד הגאווה, אלא למנוע את התנועה הזאת". במציאות שבה אלה שמחזיקים בהגה של המדינה מסיתים נגד קהילה שלמה, אין פלא שאזרחים החליטו לקחת את החוק לידיים ולפגוע באנשים חפים מפשע רק בשל נטייתם המינית.
עו"ד ארתור שני (בתמונה למעלה. צילום: מקס קובלסקי-מורון), לשעבר מנהל המחלקה המשפטית של אגודת הלהט"ב ובעלים של משרד עריכת דין בתחום דיני המשפחה, מסביר בשורות הבאות באילו כלים משפטיים יכולים להיעזר חברי הקהילה נגד התופעה הבזויה, ומה דעתו על יו"ר הכנסת, חבר הקהילה, ח"כ אמיר אוחנה, שבוחר שלא להגיב בנושא.
"תמיד היו פשעי שנאה נגד להט"בים, אבל אני חושב שההבדל בין מה שקורה עכשיו למה שקרה פעם, זה שעכשיו לאותם פוגעים יש לגיטימציה לפגוע", פותח ואומר עו"ד שני. "אחד המקרים הקשים שנתקלתי בהם לאחרונה הוא מקרה של זוג גברים שביקרו עם בנותיהן בשמורת טבע ורצו להיכנס אליה עם מנוי משפחתי, אלא שאחת העובדות בכניסה טענה מולים שהם 'לא משפחה' ולכן הם לא יכולים להיכנס. מדובר בפשע שנאה מהסוג המגעיל ביותר, והילדות שלהם היו צריכות להיות נוכחות בסיטואציה הקשה הזו".
עו"ד שני חד משמעי: "אני מאמין שההתנהגויות האלו מתרחשות בעקבות הממשלה המכהנת. יש אווירה ציבורית לפיה מותר לפגוע בלהט"בים ומרגיש שכל מה שקשור לליברליזם ולקבלת האחר נדחק ופחות חשוב. זה משהו שמגיע מלמעלה, אז אנשים מרגישים שזה מותר וזה בסדר. זו תופעה בעייתית שחייבת להיפסק".
מספר חברי קהילה הותקפו לאחרונה באלימות קשה. האם לדעתך המצב עוד ילך ויסלים?
"לצערי כן. כמה מהצעות החקיקה המונחות על שולחן הכנסת עלולות לפגוע רבות בקהילה אם יעברו. הן פוגעות בהמון חוקים וכללים שהמקור שלהם הוא שמירה על מדינת ישראל כדמוקרטיה ליברלית. כמה מהחוקים שמבקשים להעביר פוגעים בכוונה בערכים הללו. מדובר בחוקים המעודדים הדתה, פגיעה בלהט"בים, עידוד אפליה ועוד. עצם זה שרוצים להרחיב את הסמכויות של בתי הדין הרבניים כבר למעשה מהווה פגיעה בקהילה, ואגב זה נושא שלא מדובר מספיק".
עו"ד שני מרחיב: "זה ברור שאם הרקע לגירושין הוא נטייה מינית של אחד מבני הזוג, אז ניהול של הליך כזה בבית הדין הרבני הוא דבר בעייתי מאוד. הרחבת הסמכויות שלהם לדון בנושאים נוספים, כאשר הגישה היא לה"טופובית, לא מתקבלת על הדעת. חשוב גם להזכיר שכל נושא הפונדקאות לגברים יחידניים, שאושר לפני שנתיים בעת כהונתו של ניצן הורוביץ כשר הבריאות, יכול להתבטל בקלות כאשר משרד הבריאות ומשרד הפנים מוחזקים על ידי ש"ס. לכן, יש חששות מצד הקהילה ובצדק, חברי הקהילה עלולים להיפגע בכל תחום אפשרי".
איך ניתן להתמודד עם המצב מבחינה משפטית?
"כל אדם שנפגע צריך לפנות לגורמים הרלוונטיים כדי למצות את הדין, בין אם זה באמצעות תביעה אזרחית, פנייה לאגודה למען הלהט"ב שמחזיקה צוות משפטי מיוחד למקרים של פשעי שנאה בקהילה ואף מנטרת אותם, וגם למשטרה כמובן", מסביר עו"ד שני. "צריך לדאוג שכל אדם שמבצע פשע שנאה ישלם את המחיר. כמו כן, יש מספר חוקים שדואגים, בין היתר, לזכויות להט"ב. למשל, חוק איסור אפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000. החוק מתייחס לכל מה שקשור בפגיעה על רקע אפליה, בין היתר נטייה מינית. גם במערכת החינוך יש חוקים המונעים אפליה על רקע של נטייה מינית וגם בתחום הבריאות יש חוקים רלוונטיים. במקרים של פשעי שנאה, צריך לשים לב שהפרקליטות אכן מגישה כתבי אישום. יש לראות את הפשעים הללו בצורה חמורה מאוד".
עו"ד שני מבקש להזכיר כי הרבה מהתפקידים שנגעו בטיפול וגיוון על ידי משרדי הממשלה כבר לא קיימים. "למשל, התפקיד שעסק בגיוון ושילוב יוצאי העדה האתיופית במשרדים ממשלתיים - כבר לא מאויש. אני חושב שהגיוון הזה חשוב מאוד כי אם אנשים במשרדים ממשלתיים רואים שיש לצידם אנשים מרקעים שונים, כך יהיה להם קל יותר לתת שירות לאנשים ששונים מהם – אם זה יהודים וערבים, חילונים ודתיים או חברי הקהילה הגאה. כך הם יפנימו שבסופו של דבר כולנו בני אדם ושצריך לתת טיפול שווה לכולם".
מה דעתך על התנהלותו של יו"ר הכנסת, ח"כ אמיר אוחנה, שגם הוא חלק מהקהילה הלהט"בית?
"העניין של הנראות חשוב, ואני אסביר: הוא חלק מהקהילה ויש לו בן זוג ויש לו ילדים וכו', ובכך הוא נותן לגיטימציה לאנשים אחרים. יחד עם זאת, לאנשים רבים יש קושי עם זה שהוא בוחר לא להגיב על פשעי שנאה. עם זאת, צריך להבין שהוא פועל כפוליטיקאי. גם ח"כ בני גנץ למשל, שהמפלגה שלו עולה עכשיו בסקרים, אמר בבחירות הקודמות לחרדים שימלאו דף, יכתבו מה הם רוצים ויקבלו כל דבר. אמיר אוחנה הוא לא הפוליטיקאי היחיד שדואג לאינטרסים הפוליטיים שלו. דוגמה נוספת היא שולמית אלוני ז"ל, שב-1988 ביטלה את עברית משכב זכר, וגם היא אמרה שבשביל לעשות שלום היא תהיה מוכנה לחבוש שטריימל – והיא היתה הכי חילונית שיש".
פורסם לא מזמן שהמשטרה תתחיל לסווג פשעי שנאה נגד הקהילה. מה המטרה בצעד הזה?
"לפני כמה שנים המשטרה מינתה רפרנט שטיפל בכל הדברים שהיו קשורים ללהט"בים, והמשטרה החליטה לקחת את זה צעד אחד קדימה ולנטר את כל פשעי השנאה נגד הקהילה. בזכות הניטור נוכל לדעת האם הפשעים נגד הקהילה במגמת ירידה או עלייה ואז יטפלו בכך בהתאם".
