4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 2)
רשלנות רפואית: על טעות, רשלנות והעברת נטל הראיה

בפסיקה נקבעו 3 מבחני עזר להבחנה בין טעות לרשלנות. להלן המבחנים הבולטים:

א. חובת הרופא לבצע אבחנה מבדלת

אבחנה  מבדלת קובעת מאיזו מחלה מבין שתי מחלות או יותר סובל החולה והיא נעשית תוך השוואה שיטתית של ממצאים קליניים.

בפסיקה נקבע, כי על הרופא לבצע אבחנה מבדלת, כאשר אין הרופא יוצא ידי חובתו בכך שהוא מקבל את ההחלטה ההולמת את הממצאים הגלויים בלבד, שכן עליו לפעול בשקידה ראויה ובמאמץ סביר כדי שכל הממצאים הדרושים יובאו לידיעתו. אין שואלים רק מה צפה הרופא במצב נתון מסוים, אלא גם מה צריך היה לצפות ומה יכול היה לצפות נוכח התפתחות הדברים.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום רשלנות רפואית

ב. חובת הרופא  להשיג את מיטב המידע הרלוונטי הניתן להשגה בטרם ההחלטה על הטיפול

בפסיקה נקבע, כי חלה על הרופא החובה להשיג את מירב הנתונים הרלוונטיים לפני קבלת ההחלטה ביחס לטיפול בחולה, כאשר השגת המידע נעשית בדרך של שיחה עם החולה ורישום תלונותיו, שאלות ותשובות , איסוף מידע רפואי מהחולה ולפי הצורך מבני משפחתו, עיון בהיסטוריה הרפואית ועריכת בדיקות נחוצות שונות.

ג. חובת הרופא להתייעץ עם מומחים בדבר טיפול שאינו בתחום מומחיותו

ביהמ"ש קבע, כי קבלת ההחלטה השגויה, ללא בחינת כל המידע הדרוש שבספרות המקצועית, ללא בדיקות שניתן לעשותן בטרם הכרעה וללא התייעצות עם מומחים, מהווה רשלנות. 


ראיון וידאו: עו"ד דותן לינדברג - מהי רשלנות רפואית?

ד. חובת התייעצות חמורה יותר עת מדובר באחריות מתמחה או רופא בתחילת דרכו המקצועית

בפסיקה נקבע, כי כאשר האבחון נעשה בידי רופא שלא היה מיומן דיו למטלה שהוטלה עליו מבלי לקיים יעוץ עם מומחה, אזי מדובר ברשלנות. ביהמ"ש לא היה מוכן להתחשב באי ניסיונו של הרופא במקרה נתון  וחייבו לקיים התייעצות עם רופא בכיר בכל מקרה  של ספק.

העברת הנטל והוכחת קשר סיבתי

מעבר לכך, יש לציין  3 דוקטרינות מהפסיקה לפיהן בעקבות רשלנות הרופא  יש  להעביר את  נטל הראיה  לרופא  להוכיח את טענתו שאין קשר בין הרשלנות  לנזק,  ומשהרופא לא הרים את הנטל, הרי  שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לנזק.

א. דוקטרינת הנזק הראייתי

בע"א  10766/05 ג'מילה מוחסן נ' מ"י  נפסק, כי אם קיימת מחלוקת לגבי עובדות אשר היה ניתן להוכיחן ללא התרשלות  הנתבעת - לולא הנזק הראייתי שגרמה- תקבענה העובדות כטענת התובע, אלא אם תשכנע הנתבעת שהעובדות הן כטענתה.
 
ב. דוקטרינת הגברת הסיכון 

בהסתדרות מדיצינית הדסה נ' מימון אסי נפסק, כי מקום בו הטיפול שניתן שלל את האפשרות כי בהמשך יינתן טיפול נכון וטוב יותר, הרי יש לקבוע כי התקיים קשר סיבתי לנזק.
בע"א  רייבי נועם ואח' נ' ד"ר קורט ויגל ואח'  נקבעה הלכה, כי מקום שעקב רשלנות רפואית הוגבר סיכון הצפוי לחולה שלא לצורך, חזקה  היא שהגברת הסיכון האמורה (גם במידה קלה)  היא שהובילה לגרימת הנזק.

ג. חיוב המזיק בנזק גדול מזה שגרם לו

 בע"א  285/86 נגר נ' וילנסקי  נפסק, כי במקרה בו נגרם נזק, אשר חלקו מיוחס לרשלנות רפואית וחלקו מיוחס למצב חולני קיים  והניזוק לא הצליח להוכיח איזה חלק נגרם על ידי הרשלנות הרפואית ואיזה חלק על ידי המחלה, התוצאה תהיה כי המזיק, שגרם רק חלק מהנזק, ישא בפיצוי עבור הנזק כולו.

עוד בנושא:

רשלנות רפואית בישראל: המדריך שלכם

7 עו"ד מייעצים לכם רגע לפני תביעת רשלנות רפואית

רשלנות רפואית בקופות חולים – השיקולים שמאחורי הקלעים

שאלות גולשים ותשובות מפורום רשלנות רפואית 

רשלנות רפואית: מתי זו טעות ולא רשלנות?