4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
גישור במשפחה/ ראיון

1. מה מייחד את הליך הגישור בדיני משפחה?

בדיני משפחה בניגוד לגישור עסקי, למשל, יש אמוציות ועקרונות שצריך לשים לב אליהם, כגון: מזונות, משמורת וטובת הילדים. אם ביהמ"ש יראה שההסכם מנוגד לטובת הילדים, הוא לא יאשר אותו. בנוסף, העניין בגישור במשפחה צריכים להיות רגישים לצרכים ולאינטרסים, כי הם מגיעים לאו דווקא ממקום רציונלי.

מעבר לכך, בגישור בדיני משפחה יש לעיתים פערי כוחות. לדוגמא: אשה מוכה, לאו דווקא פיזית, ייתכן שמדובר באשה "מוכה" כלכלית או נפשית. בדרך כלל כשהגבר הוא בעל הכיס העמוק כבר נוצרים פערי כוחות. את הצד החלש יותר צריך לחזק אותו, ולעיתים גישור בלי פרקליטים אינו הדרך הטובה להגיע להסכם, כי הצד החלש יכול להיות מקופח. עו"ד רוזן ממליצה במקרים כאלו על גישור יחד עם פרקליטים, כלומר: לכל צד יש את עורך הדין שלו ויש גם מגשר. זו הדרך המומלצת, שכן כל פרקליט דואג לאינטרסים של הצד שלו.

צירוף עו"ד לכל צד אכן מייקר את ההליך, אבל לפעמים עדיף להשקיע כמה אלפי שקלים כדי לדאוג להסכם הוגן למשך שנים רבות.

על אשה "מוכה" שמגיעה לגישור לדאוג לפגישה פרטנית עם המגשר שיסביר לה את המצב, ויידע לנהל את הגישור בצורה נכונה בהתחשב בנסיבות, או שיאמר לה שיפנה אותה להתייעץ עם עו"ד.

רוצים לשאול שאלה רלוונטית בנושא? היכנסו לפורום גישור וישוב סכסוכים

2. כיצד הליך הגישור מתבצע בפועל? כמה פגישות נדרשות ומה עלותו?

באשר לעלויות- כל מגשר אחראי לעלויות. יש שגובים לפי פגישה, יש שגובים סכום גלובלי וכד'.
בדרך כלל נערכת פגישה משותפת, מציגים מהו הליך הגישור, רותמים את הצדדים למחויבות ההליך, ואחר כך פונים לתיאור הדברים של כל צד. המטרה היא להיות ממוקדים במינימום פגישות. לאחר מכן נערכת פגישה פרטנית עם כל צד, ואם הדברים מתקדמים, מתחילים לנוע לקראת הסכם.
השאיפה היא עוד 2,3 מפגשים לאחריהם ניתן להגיע לטיוטת הסכם. יש לציין, כי משך ההליך תלוי גם בצדדים, בדינמיקה ביניהם ובמורכבות המקרה. בדרך כלל תוך חודשיים-שלושה אפשר להגיע להסכם.

לציין, כי אם הצדדים התחילו בהליך גישור ולא פנו לערכאות במהלכו, עדיין לא ניתן להתעלם מהעננה של מרוץ סמכויות שמרחפת מעל. לכן, עדיף לא למשוך את הליך הגישור, משום שיש חשש שצד "יפוצץ" את ההליך, וילך לערכאות משפטיות. בגישור מקובל שהצדדים מצהירים שלא יפנו לערכאות משפטיות, אבל אין זו חובה שבדין וכל צד יכול לעשות כן ולפגוע בכך בהליך הגישור.

3. מה המטרה הסופית של ההליך?

 


עו"ד אלינור רוזן

המטרה היא חד-משמעית: להגיע להסכם. גישור אינו ייעוץ זוגי! חשוב להבין זאת, ולכן בגישור לא מתמקדים באמוציות של העבר, שכן הפנים הם לעתיד. כן מבינים אינטרסים, צרכים וכו', אבל המטרה היא להגיע להסכם גירושים. לאחר שמגיעים להסכם, מאשרים אותו בבימ"ש ונותנים לו תוקף של פסק דין. לאחר מכן פועלים לסידור גט בבית הדין הרבני.
 

4. מה קורה אם הליך הגישור נכשל?

ההליך הוא חסוי. כל מה שנעשה בחדר הגישור נשאר בו. ברגע שעו"ד פועל כמגשר הוא לא מייצג אף צד. במידה שהליך הגישור נכשל, בדרך כלל מודיעים על כך ואז כל צד חופשי לדרכו. אם הצדדים עוד לא פנו לערכאות, עדיין מרחפת עננת מרוץ הסמכויות, ומי שיקדים הוא זה שיתפוס סמכות. אמנם חוזרים לנקודת האפס, אבל כל צד יכול להיות שלם עם עצמו שניסה קודם כל לסיים את הקשר בצורה יפה ומכובדת.

5. האם חובה שהמגשר יהיה עו"ד?/עם רקע בפסיכולוגיה/סוציולוגיה?

אין חובה שהמגשר יהיה עו"ד. עם זאת, עו"ד רוזן סבורה כי הדבר מומלץ במיוחד בתחום דיני משפחה, שכן צריך להכיר את החוק ואת הפסיקה. זאת, כדי להיות מגשר טוב יותר ויעיל יותר.
אם המגשר אינו עו"ד, שני הצדדים מחויבים ללכת לעו"ד כדי לדעת מה קובעים החוק והפסיקה. כשלמגשר אין ידע משפטי ההליך פחות יעיל ופחות מהיר. עם זאת, עו"ד רוזן לא שוללת גישור בשניים: מגשר אחד עו"ד והאחר עם רקע בפסיכולוגיה. כך, ניתן להכיל גם את הקשיים הרגשיים של בני הזוג. אמנם אפשרות זו מעט מייקרת את ההליך, אך יש לה יתרונות, כאמור.

6. בהליך הגישור לא מעורבים ילדים. האם יש מקום לערב אותם ולהתחשב ברצונם?

לדעת עו"ד רוזן, אין כלל מקום לערב ילדים קטנים (עד גיל 10-12). עם זאת, לדעתה, בשאלות של משמורת לפעמים מגיל מסוים במצב מסוים של הילד, אולי כן כדאי לשמוע את חוות דעתו: איך הוא רואה את המשמורת וכו'. לפעמים ילד יכול לנצל זאת, אז חשוב להשתמש באופציה זו בזהירות רבה, ולערב את הילדים רק במקרים מסוימים.
בגיל כה צעיר הילדים לא תמיד רואים את טובתם.
בביהמ"ש פעמים רבות במקרים של הזנחה או טענות כנגד צד אחר, לפעמים השופט סבור שטובת הילד היא למנות לו אפוטרופוס או לדבר איתו ולהבין מהי טובתו. כלומר: בבית המשפט לעיתים הילדים כן מעורבים בהליך.

 

7. כיצד ניתן להסביר את העובדה שבהליך גישור ילדים לא מעורבים, ואילו כשהמקרה מגיע לביהמ"ש למשפחה, ביהמ"ש כן מתחשב לעיתים ברצון הילד?

כאמור, לעיתים בבית המשפט השופט שומע את דברי הילד, אך מדובר במקרים נדירים. עו"ד רוזן סבורה, שגם בגישור צריך לאפשר לשמוע את הילד, אבל רק במקרים בודדים בלבד. לדבריה, במקרים כאלו היה יכול לעזור מאוד אילו המגשר (בליווי פסיכולוג) היה שומע את הילד ואולי לוקח בחשבון את דבריו.

לסיכום: עו"ד רוזן סבורה, כי כשהליך הגישור מצליח ונעשה בדרך טובה, נעימה וולונטרית, הוא גם יעיל, כלכלי, ומשרת, כמובן, את טובת הילדים. אם ההורים מסיימים את הסכסוך בדרך יפה, הילדים נפגעים פחות!