גירושין בהסכמה במדינת ישראל - האם אפשרי?

המושג "גירושין מכוערים" נשמע חדשות לבקרים במדינתנו. הביטויים כמו "אני אראה לו/לה", "היא/ הוא יראו אצלי רק דם" שגורים במסדרונות בית המשפט ובתי הדין. נשים נשארו "עגונות" רק משום שהבעל סירב לשחרר אותן ומשום שלנשים לא היו מספיק סנקציות להטיל על הבעל, כמו האפשרות לכלוא סרבני גט לתקופה ממושכת. נשאלת השאלה, האם עורכי הדין העוסקים בדיני משפחה ירימו את הכפפה בדמות הגישור המשפחתי או הגירושין בשיתוף פעולה ויסכימו לקיים הליכים בהסכמה לפתרון סכסוכים במשפחה?

מרוץ סמכויות – מהו?
נתחיל מבראשית. במדינת ישראל, בניגוד למדינות מערביות אחרות, קיימות שתי מערכות משפטיות: בתי משפט אזרחיים, הפועלים ע"פ החוק האזרחי במדינת ישראל, ובתי הדין הרבניים, הפועלים ע"פ כללי ההלכה הדתית. בנושאי גירושין, כגון: משמורת ילדים, חלוקת רכוש, מזונות וכדומה, למעט הגירושין עצמם, ניתן להגיש תביעות ולהתנהל בשתי הערכאות גם יחד. מציאות זו יצרה מצב משפטי הנקרא/המכונה "מרוץ הסמכויות", לפיו כל צד מעריך באיזו ערכאה גדולים יותר סיכוייו לקבל הכרעה שיפוטית טובה מבחינתו, ואז "רץ" להגיש במסגרתה את תביעותיו. יש לציין, כי בשנים האחרונות מרוץ הסמכויות איבד ממשמעותו בתביעות שונות, ביניהן, "מזונות ילדים".

גירושין - הסמכות היא לבית הדין הרבני
אך כאמור, הסמכות הבלעדית בנושא גירושין היא של  ביה"ד הרבני. במקרים רבים בהן ייצגה הח"מ נשים והנשים הצליחו להוכיח כי הבעלים בגדו, בתי הדין נטו שלא לחייב את הבעלים בגט, גם כשהיה מדובר בבוגדים סדרתיים. (במקרה אחר, בו ייצגה הח"מ גבר, הגבר היה יכול להמשיך בחייו ולהביא ילדים גם אם עדין לא התגרש, ולעומת זאת  לנשים אסור להביא ילדים לעולם מגבר כל עוד היא נשואה, מאחר שילדים שנולדו מגבר אחר יהיו ממזרים, וממזרים הם פסולי חיתון). לפיכך, ניתן לראות כי קיימת התייחסות שונה לנשים ולגברים בבית הדין הרבני.

בשל המצב הבעייתי שתואר, (וקיום הליכים בשתי ערכאות), וגם מתוך רצון להגיע להסכם הוגן, ומאוזן לשני הצדדים, קיימות בארץ שתי שיטות לגירושין הוגנים ובהסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. בשתי הדרכים ההסכם מקבל תוקף של פסק דין במי מהערכאות, ללא צורך בניהול התיק בבית משפט ו/ או בבית הדין הרבני.

הליכי הגישור המשפחתיים
גישור הוא תהליך בו צד שלישי נייטרלי (המגשר) מסייע לצדדים לקיים ביניהם מו"מ ישיר, המבוסס על עקרונות המו"מ המשתף. ההצטרפות לתהליך הגישור היא וולונטרית, והצדדים רשאים להפסיקו בכל עת. לצדדים שליטה מלאה על התהליך והם מגבשים בעצמם את הפתרון המתאים ביותר עבורם לסיום הקונפליקט ביניהם. תוצאת הגישור היא הסכם כתוב (או בעל פה במקרים מסוימים) עליו חתומים הצדדים, אשר יכול לקבל תוקף של פסק דין ( בגירושין יש חובה לאשר את ההסכם) אם יוגש על ידי הצדדים לבית המשפט. כאמור, המגשר נייטרלי- אין לו עניין אישי בסכסוך ותפקידו לסייע לצדדים לעצב את פתרון הסכסוך בכוחות עצמם. ניתן לומר שגישור הוא מו"מ מונחה ומשוכלל.

מהם יתרונות השיטה?
בגישור ניתן לראות הבנייה של המערכת ההורית גם לאחר הגירושין. בגישור ניתן להתאים את הפתרון לצורכי הצדדים, והצדדים אף מעורבים בהליך ובמציאת הפתרון. לצדדים יש אפשרות של שליטה בהליך עצמו ובתוצאות (בניגוד לנעשה בביהמ"ש, שם התוצאות מוכתבות ע"י השופט). בגישור ההליך סודי ולא ניתן לפרסום, והוא מאפשר לצדדים לפתור את הקונפליקט בעלות זולה יחסית, תוך שליטה על תדירות המפגשים. הסכם הגישור מפחית את פתיחת ההסכם בעתיד, וכמו כן בהסכם הגישור בדרך כלל יהיו פתרונות לסכסוכים וקונפליקטים בעתיד, אם ייווצרו. 
לסיכום- הגישור מייתר את ההליך המשפטי, מאפשר לצדדים ליצור את ההסכם הטוב והנכון להם, בדרך כלל הסכמי גישור לא יפתחו בעתיד) , ובנוסף, תהליך הגישור משוחרר ממגבלות זמן ופרוצדורה ויכול להתנהל ברציפות וללא הפרעות כך שבסופו של דבר ההשקעה מבחינת זמן וכסף תהיה נמוכה לעין שיעור מזו שבהליך המשפטי.
מניסיון של הח"מ, זוגות רבים שהתגרשו בהליך של גישור המשיכו לשמור על קשר טוב ביניהם לטובת הילדים.

כאשר התקשורת בין בני הזוג פתוחה, והם מסוגלים לקבל "משימות" כמו המצאת דו"ח הוצאות, רישום נכסים וכד', תהליך הגישור מתקדם באופן מהיר. לעיתים, במהלך הגישור ובהתאם לצורכי הצדדים, יש להפנותם לאקטואר מוסכם (אשר מבצע את איזון המשאבים בכלל הנכסים ובפרט לנושאי הזכויות הסוציאליות של מי מהצדדים) או למטפלת זוגית לצורך בניית התוכנית ההורית לאחר הגירושין. 

גירושין בשיתוף פעולה
"גירושין בשיתוף פעולה" (COLLABORATIVE DIVORCE) הינו הליך גירושין חדשני, המיושם בשנים האחרונות באחוזים גדולים והולכים מבין המתגרשים ברחבי העולם כולו, ובישראל בפרט. ההליך נבנה ע"י מומחים אמריקאיים, ומיושם רבות בשנים האחרונות ברחבי העולם.

מהו הרעיון העומד בבסיסה של שיטה זו?
הרעיון העומד בבסיסה של השיטה חדשה זו מבוסס על כך שבני הזוג מקבלים מעטפת של שירותים, יעוץ והכוונה מקצועיים, אשר כולם ביחד, יש בהם לידי השגת הסכם גירושין כולל. ההליך מאפשר ניהול משא ומתן ענייני וממוקד בנושאים הרלוונטיים לאותה משפחה, ומעניק פתרון מלא לכל הצרכים והבעיות הנובעים מקיומו של המשבר ויציאה ממנו לדרך חדשה. כמו כן הליך הגירושין בשיתוף פעולה מאפשר להם לנהל את המשך חייהם מעתה והלאה בהסכמה ובהבנה למען ילדיהם המשותפים.
 
מי מעורב בשיטה זו?
במסגרת הליך זה, מעורבים כמה בעלי מקצוע ומומחים המעניקים לצדדים ליווי וטיפול מראשיתו ועד סופו: לכל אחד מבני הזוג יש עו"ד לגירושין אשר מייצג אותו כייצוג בהליך עצמו בלבד. עו"ד לגירושין מייצג את אחד מבני הזוג ואת האינטרסים שלו, אך תוך מחויבות גם לתהליך עצמו, למשפחה בשלמותה ובמיוחד לטובת ילדיהם של בני הזוג. כמו כן, כל בן זוג מלווה על ידי יועץ או יועצת גירושין שהם אנשי מקצוע מהתחומים הטיפוליים, כמו פסיכולוגיה, טיפול משפחתי, או עבודה סוציאלית, אשר עברו הכשרה ספציפית בשיטת הגירושין בשיתוף פעולה. בנוסף, לשם פתרון בעיות הקשורות לילדי בני הזוג, מלווה אותם מומחה לטיפול בילדים. כמו כן במחלוקות כלכליות יקבלו בני הזוג יעוץ מיועץ פיננסי- רואה חשבון במקצועו. הצוות כולו מחויב לנאמנות לבני הזוג אך כאמור גם לתא המשפחתי בכללותו.

מהם היתרונות הברורים?
לסיכום, השיטה החדשה היא מהירה וזולה יחסית, נותנת מענה לכל צרכי המשפחה, מאפשרת שותפות הוריות על בסיס הדברות, והצדדים לוקחים חלק פעיל בכל הנדרש לפתרון המשבר ושולטים בתוצאה. כל זאת, תוך שימוש במעטפת המומחים שמלווים את התהליך.

מנסיונה של הח"מ, משפחות בעיריות ראש העין ורמת גן הופנו באמצעות לשכות הרווחה בעיר, וקיבלו את השירות בעלות מופחתת. נרשמו הצלחות רבות באמצעות הסכמים אשר קיבלו תוקף של פסק דין.

משפחות שהגיעו באופן פרטי התאפיינו כמשפחות בעלות מספר ילדים ממעמד סוציו- אקונומי בינוני- גבוה, בהן בני הזוג עוסקים במקצועות חופשיים (עו"ד, רו"ח) וכן משירות הביטחון ומתחום ההייטק, כאשר הוסכם על שני בני הזוג כי אין בכוונתם להגיע לבית משפט ולהגיש תביעות. המשותף לכלל הזוגות הוא, כי הם לא היו מוכנים להיחשף בציבור, והביעו רצון משותף לסיים את הפרק הזה בחייהם במהירות, תוך התייחסות לטובת המשפחה בכללותה. בהסכמים אלו לעיתים נכס המגורים נשאר לאישה לטובת הילדים, גובה המזונות עלה בשיעור מונים מעל רף המינימום, הוסכם על מזונות מיוחדים (חינוך ובריאות) באופן רחב (שיעורי נהיגה, נסיעה לפולין, ואפילו לימודים גבוהים) ובהתאם לאופן השתכרות של הצדדים (70% מההוצאה לאב ו- 30% מההוצאה לאם לדוגמא). גם הסדרי הראיה שהוסכמו היו נרחבים ומעבר למקובל. בנושא איזון המשאבים, המלצתו של האקטואר המוסכם היוותה את עמוד שידרה להסכם בכללותו. 

הליך חדש ויעיל
אמנם מדובר בהליך חדש בישראל, אבל הניסיון שנצבר בינתיים בעולם ובמספר לא מבוטל של תיקים בארץ מראה על אפשרות לנהל ולסיים את הגירושין תוך שמירה על מסגרת משותפת, מכבדת וטובה. כיום קיימות כמה קבוצות פעילות בתחום הגירושין בשיתוף פעולה: הן באמצעות עיריות כמו עיריית רמת גן ועיריית ראש העין, הן באמצעות "מכון אדלר" והן באמצעות קבוצות פרטיות כגון: "אחד אחד עורכי דין לגירושין ללא בית משפט" וכן "מרכז הדדי".

כיום גם לשכת עורכי הדין בישראל נרתמת ליצירת אמנה לפתרון סכסוכים בהסכמה, בהגינות, ביושר, במתינות ובכבוד הדדי, לטובת שני הצדדים בהליכי גירושין.

אביה שטיין-קורלנד (L.L.B, B.S.W)

עו"ד,מגשרת ונוטריון - לדף הפייסבוק של המשרד

avia@tam-law.co.il