האשה הפילה לשווא, ותקבל 400,000 שקלים פיצויים

בית המשפט המחוזי בפתח-תקווה נתן לאחרונה תוקף של פסק-דין להסכם פשרה בין בני זוג מישוב בשרון, אשר יוצגו על ידי עורך דין גיל ברקאי, לבין שלושה בתי חולים מרכזיים, לפיו יקבלו בני הזוג פיצוי של 400,000 שקלים בשל הפלה שעברה האשה בעקבות אבחון לקוי.

בני הזוג, הורים לתאומים, טענו בכתב התביעה, כי בעקבות אבחון חלקי בבדיקת מי השפיר שעברה האשה והמלצה של יועצים גנטיים להפסיק את ההריון מכיון שאינו תקין, הם החליטו שהאשה תעבור הפלה. ואולם, כך נטען בכתב התביעה, אילו הבדיקה הייתה נערכת באופן תקין, היה מתברר שהעובר בריא ושניתן להמשיך את ההריון. בכתב התביעה צוין, כי שניים מבתי החולים הנתבעים ביצעו את האבחון השגוי ובבית החולים הנוסף בוצעה ההפלה.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום רשלנות רפואית



הפיצוי שביקשו בני הזוג כלל פיצוי בשל כאב וסבל, עוגמת נפש ופגיעה באוטונומיה בהעדר הסכמה מדעת שנגרמו לבני הזוג בעקבות ייעוץ גנטי כושל ומתן אישור להפסקת הריון של הועדה המוסמכת (בעקבות הייעוץ), דבר שהביא להפסקת הריון של עובר בריא לחלוטין.

הפרשה החלה בכך, שהאשה עברה סדרת בדיקות במהלך הריונה, בכללן בדיקות שקיפות עורפית וסקירת מערכות מוקדמת. בשתי הבדיקות לא התגלו ממצאים חריגים. לאחר כשבועיים, התובעת עברה בדיקת דם, בה נמצא סיכון קטן לתסמונת דאון (יחס של 1:506), לאחריה עברו בני הזוג ייעוץ גנטי ובוצע בתובעת דיקור מי שפיר.

מי השפיר הועברו לבדיקה ביחידה לאבחון גנטי באחד מבתי החולים הנתבעים. תוצאות הבדיקה הצביעו על "קריוטיפ לא מאוזן", כלומר: על ממצא גנטי לא תקין. התובעים לא בזבזו זמן, וכבר למחרת פנו ליעוץ גנטי בבית חולים אחר. היועצת הגנטית הסבירה להם, כי מדובר בחוסר איזון כרומוזומלי, שמוביל לפיגור שכלי ובחלק מהמקרים למומים נוספים.

לטענת התובעים, היועצת המליצה להם על הפסקת ההריון. ואכן, התובעים פעלו כהמלצתה, ופנו לוועדה להפסקת הריון שאישרה את הפסקתו.

לאחר מספר חודשים, כאשר התובעת התאוששה מהפסקת ההריון ובני הזוג החליטו שהם רוצים להביא ילד נוסף לעולם, הם פנו לבירור נוסף בבית חולים, שם נמצא בבדיקות שנערכו לאשה, שיש לה אותו מבנה גנטי כמו שהיה לעובר שהופל, וכי ממצא זה לא גורם לשום בעייה אצל העובר.

בעקבות כך, טענו התובעים כי הפסקת ההריון הייתה מיותרת, וכי היא בוצעה בשל רשלנותם וחוסר זהירותם של בתי החולים הנתבעים, שכן היה עליהם להשלים את הבירור והייעוץ הגנטי שניתן לתובעים.
לדברי התובעים, הם לא קיבלו את כל המידע הרלוונטי שהיה אמור לאפשר להם לקבל החלטות מבוססות בנוגע להמשך ההריון ולגבי הריון עתידי.
התביעה הוגשה בשל הנזקים שנגרמו לבני הזוג כתוצאה מהעובדה שהתובעת נאלצה להפיל עובר בריא, שאלמלא הופל היה היום בן או בת 3.

כאמור, לאחרונה (נובמבר 2010) בית המשפט נתן תוקף להסכם פשרה, שמעניק פיצוי של 400,000 שקלים לבני הזוג.

עוד בנושא:

המדריך השלם על רשלנות רפואית בהריון ולידה

 

אודות עו"ד אורנית אבני-גורטלר במשפטי

בגוגל פלוס