3.5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 4)
הגנה על עובדים חושפי שחיתויות - סקירה

בשנת 1997 אושר בכנסת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997, (להלן: "חוק הגנה על עובדים").
חוק זה נחקק כדי לענות על שתי תכליות עיקריות: התכלית האחת מכוונת להגן על העובד חושף השחיתות - במסגרת זו קבועה זכותו של העובד להגיש תלונה כדין לרשות המוסמכת, מבלי שייפגעו בשל כך מעמדו ותנאי עבודתו. התכלית השניה, נועדה לעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות. (ראו למשל: עע 300204/97 דוד מוצפי – עיריית אור יהודה). 

מהי תכלית חוק הגנה על עובדים?
התכלית החברתית הכללית המאפיינת את חוק ההגנה על עובדים מכוונת להגן על "האינטרס הציבורי לשמור על מנגנון הבקרה של חשיפת ליקויים בשירות הציבורי על ידי עובדיו" (ער"ם 1430/05 גרשון תירם נ' עיריית תל אביב, ניתן ביום 7.11.05); וכך לשונו של בג"ץ בעניין בגץ 6840/01 פלצמן בל יפה נ' ראש המטה הכללי - צבא ההגנה לישראל (להלן - "עניין פלצמן בל"), כאשר פרט את האינטרס הציבורי שתלונת האמת ו/או חשיפת השחיתות במגזר הציבורי ממוען לשרת:"...המוּדעות לכך שתלונת-אמת המוגשת במערכת תיפקודית משפרת את דרכי התנהלותה, מגינה מפני מעשי שחיתות, ותורמת להעלאת רמתה הערכית והביצועית. ראייה זו מובילה באופן טבעי להקניית הגנה לעובד שהתלונן מפני פגיעה עקב תלונתו. החתירה לשקיפות ביחסי עבודה ואיתורם של מוקדי סטייה מנוהל ראוי מחייבת כי עובד מתלונן לא ישלם מחיר על היוזמה שנקט, בתנאי שתלונתו אינה תלונת סרק. אם כך הדבר בסקטור הפרטי, על אחת כמה וכמה כך הוא בסקטור הציבורי, לגביו קיימת חשיבות מיוחדת בגילויי שחיתות מוסרית, ובחשיפת סטיות מן הנוהל התקין, למען יישמר אימון הציבור במערכות הניהול הציבורי ."

איסור פגיעה בעובד שהתלונן
כדי לשרת תכליות אלה, בסעיף 2 לחוק הגנה על עובדים נקבע האיסור על פגיעה בעובד בשל כך שהתלונן על מעבידו בזו הלשון: "לא יפגע מעביד בתנאי עבודתו של עובד ולא יפטרו בשל כך שהגיש תלונה נגד מעבידו או נגד עובד אחר של אותו מעביד, או שסייע לעובד אחר בקשר להגשת תלונה כאמור".
ויודגש, חוק הגנה על עובדים מעניק סמכויות רחבות לבית הדין לעבודה ו/או לבית המשפט לעניינים מנהליים, ובין היתר ליתן צו מניעה ו/או צו עשה, לרבות צו המבטל פיטורין ו/או צו המורה על העברת העובד למשרה מתאימה אחרת ו/או פיצויים עד גובה של 500,000 ₪ בהתאם לחומרת ההפרה או הנסיבות להפרה, (סעיף 3 לחוק).

היקף ההגנה - במגזר הפרטי ובמגזר הציבורי
חוק הגנה על עובדים כאמור שם לו למטרה להגן על עובדים חושפי שחיתויות הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי (מעביד של מעל 25 עובדים). לצורך כך, מועבר נטל ההוכחה על המעביד להראות שפעל כדין, וזאת כל עוד העובד הוכיח כי לא היה בהתנהגותו כדי לפגוע במשרתו או לפטר אותו (סעיף 3א לחוק).
לא אחת דובר על כך, שבהעדר ראיות ישירות לשיקולי המעסיק שהביאו לפיטורי העובד, קיים קושי בבחינת המניעים להחלטה הפוגעת בתנאי העבודה, לרבות העברה מתפקיד או פיטורים, וכן בשאלה האם אותה החלטה מושתתת על שיקולים פסולים, אם לאו (רבין-מרגליות, המקרה החמקמק של הפלייה בעבודה - כיצד מוכיחים את קיומה, הפרקליט מד, 529, 531). הפסיקה הכירה בכך, כי: "קושי זה מתחדד בבחינת הליכים שננקטו כלפי עובד שהעלה תלונות על שחיתויות במקום העבודה" (ראה: עע (ארצי) 259/06 רפי רותם נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (להלן: "עניין רפי רותם")). 

תלונה שהוגשה בתום לב
היקף ההגנה על חושף שחיתויות יחול לפי חוק ההגנה על עובדים (סעיף 4 לחוק) רק לגבי תלונה שהתקיימו בה:

"(1)  התלונה הוגשה בידי העובד בתום לב או שהעובד סייע בהגשת התלונה בתום לב;

 (2)  התלונה הוגשה על הפרת חיקוק במקום העבודה, או על הפרת חיקוק בקשר לעבודת העובד או בקשר לעסקו או לפעילותו של המעביד, ובגוף ציבורי - גם אם התלונה הוגשה על פגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין;

 (3)  התלונה הוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונה או המוסמכת לבדוק או לחקור בענין המשמש נושא התלונה."

בית הדין לעבודה שם את הדגש על כך שעל העובדים והמנהלים בארגון לעבוד יחדיו, תוך שיתוף פעולה ואמון הדדי ועובד המאשים ממונה או עובד אחר במעשים בלתי חוקיים או בלתי תקינים מערער את יחסי העבודה וגורם לחוסר יציבות במקום העבודה. לכן המחוקק הביע דעתו במפורש, כי הוא מעוניין ליחד את הגנת החוק למקרים בהם העובד מגלה אי-סדרים ופועל בתוך הארגון לתקנם, ורק לאחר שהארגון לא נקט כל צעד לתיקון המצב, הוא פונה לדווח על אי-הסדרים אף מחוץ לארגון. 

הגנה והרתעה
יש חשיבות במניעת מעשים בלתי חוקיים ובלתי תקינים בארגון, אך בדרך שלא תפגע בתפקוד הארגון. על כן, תכלית החוק היא להעניק הגנה לעובדים כאלה, תוך תחימת גבולות ההגנה, כדי למנוע שימוש לא צודק בה. בית הדין לעבודה מחויב לעשות כל מאמץ להבין ללב חושף המעשים הלא תקינים, זאת מאחר שמדובר בדרך כלל במי ש"הולך כנגד הזרם", ובכך הוא מסכן את עתידו בארגון, עלול לסבול מתקיפות ונידוי מצד עובדי הארגון ועלול לשאת את המחיר הכבד של פיטורים ודיונים בבית הדין. ההגנה של בית הדין היא, בין היתר, כדי ליצור הרתעה אצל המעסיקים.

בית הדין החזיר את עובד רכבת ישראל לתפקידו
כך למשל, בפסק דין בעניין תע"א 4548-03 משה חזות נ' רכבת ישראל בע"מ ואח' נקבע, כי העובד הינו חושף שחיתויות, בין היתר, מאחר שהתלונות שהוגשו על ידי העובד הוגשו בתום לב. המדובר ברכבת שהינה גוף ציבורי והתלונות הוגשו על פגיעה בטוהר במידות והמנהל התקין, כולל הפרת חיקוקים במקום העבודה. באותו מקרה הושב העובד לעבודה על ידי בית הדין. 

בית הדין: פיטורי גרטי בוצעו בחוסר תום לב
בעניין עע (ארצי) 502/05‏ ‏ אסף גרטי נ' מדינת ישראל  משרד הפנים דובר בעובד שנחשף לאי סדרים והתנהגות בלתי תקינה של עובדי מדינה, ודיווח על כך לממונים עליו, לנציבות שירות המדינה, למבקר המדינה ולכלי התקשורת וכתוצאה מכך פוטר מעבודתו. נפסק, כי פיטוריו בוצעו בחוסר תום לב ונפסקו לו פיצויים, לרבות בגין עגמת נפש.

לסיכום, עובד החושף שחיתות במקום עבודתו יכול בתנאים הקבועים בחוק, לזכות בהגנה, לרבות על תפקידו ומקום עבודתו, כאשר כאמור הנטל חל על המעביד הרוצה לפטר עובד כזה או להעבירו ממשרתו, להוכיח בפני בית הדין כי לא פעל בניגוד לחוק.