בגידה וגירושין
שלום רב! אנו נשואים 10 שנים עם ילדה בת 10נישואים אזרחיים. 7 חודשים איננו חיים יחד, כי נודע לי על רומן מצד בעלי. בעזרת רשת חברתית. מיותר לציין מה עברתי.. נכנסתי לדכאון, טראומה ..לא הצלחתי להחזיק במקום עבודה קבוע .כל הזמן הזה הוא גר אצל אימו. מבקר בבית את ביתו.אימו יושבת עם הילדה ברוב שעות היום, כל יום. כיום אזרתי אומץ וביקשתי להתגרש רשמית.הוא כביכול הסכים.אני מבינה שעדיין יש קשר כלשהו עם הבחורה.אך לא יודעת אם זה רציני.אני אבדתי כל אמון בו.כמה זה נדוש..אך ..איך זה קרה לי?לי?!! אני עדיין מאוד אוהבת אותו.וקשה לי להחליט עם עצמי, אך אני דוחפת את הפרוצדורה.כי המצב של אי וודאות גם לא מקדם אותנו. אנחנו בקשר יומיומי.ולא יודעת מה בדיוק על ליבו.אך אינו מבקש לחזור. משכורתו גבוהה פי 2 משלי(מצאתי עבודה ) השאלה היא האם מותר לבקש פיצוי על נזק נפשי שנגרם?( יש תמונות ) האם ניתן להגביל את ביקורי האב בביתי?(לצורך הילדה ?הוא רוצה לראותה כל יום . הוא מסכים לדמי מזונות וחלוקת רכוש חצי חצי(רק חשבון בנקופנסיות) ומשאיר את תכולת הדירה (השכורה...שאין בה יותר מדי מהבסיסי) מה גובה המזונות שאני יכולה לבקש ? תודה מראש.....
לא החלטית יקרה. קודם כל אני מבקשת להרגיעך כי תגובתך היא תגובה נורמלית . את חווה אבל על מוות של חלום של תקוות של ציפיות!! לפי דעתי את מקדימה את המאוחר . אני חושבת שלא כדאי לך לקדם את הליך הגירושין במצב בו את נמצאת. מכמה שיקולים . א. לא כדאי להחליט ממקום של כעס וצער ואבל אלא כהחלטה מושכלת . תני לעצמך או לעצמכם זמן. אני מכירה מקרים בהם משבר כזה גם היווה נקודת ציון לחשיבה מחודשת ולשיקום ולשדרוג מערכת יחסים השאלה מה נותר מהקשר וזה מוקדם עוד להחליט!! ב. ממה שהבנתי הוא לא מציע לחזור כך שיתכן והדבר לא יהווה מקור לספקות אלא לא תהיה לך ברירה . אך המתיני ואל תזדרזי . ג. הצעותיו אינן נדיבות ואינן מביאות לידי ביטוי את הפגיעה שחווית כך שלא ברור למה אצה לך הדרך. ישנם מקרים בהם הצד הפוגע חש צורך לתקן את המעוות ולהיות נדיב יותר בהצעותיו לסיום הסכסוך . פה אני לא רואה שום התגייסות לתת לך אפילו מה שמגיע לך (גם יתר הזכויות שצבר צריכות להתחלק ביניכם). ה. את זקוקה לייעוץ משפטי.אך הזהרי לא להגרר למאבקים מיותרים ולא להקשיה לנותני עצות שינצלו את מצבך כדי לגרוף כספים ממאבקים מיותרים אליהם תגרר.
