3.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)
אושר בטרומית: פיצוי אוטומטי לפגועים מלידתם

הכנסת אישרה לאחרונה בקריאה טרומית את הצעת חוק פיצוי לפגועים מלידתם, התש"ע-2010 של ח"כ מאיר שטרית (קדימה) וקבוצת ח"כים. 
 
אין צורך בהוכחת מחדל

הצעת החוק קובעת פיצוי אוטומטי לכל משפחה שנולד לה ילד עם מום מולד או גנטי שגורם לנכות קשה. זאת, מבלי שהמשפחה תצטרך להוכיח מחדל של רופא. ע"פ ההצעה, לא ניתן יהיה לתבוע פיצוי מעבר לכך גם אם הייתה רשלנות רפואית, אך ההסדר לא ימנע הגשת תביעות פליליות נגד רופאים רשלניים במקרה של רשלנות רפואית.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו עכשיו לפורום רשלנות רפואית

אוצר המדינה הוא הגוף שישלם לנפגע באמצעות קרן שתוקם. הפיצוי יחושב בהתאם לגובה הנזק, בין היתר: הוצאות טיפול ושיקום כולל מכשירי החייאה, תרופות ומזון, טיפול סיעודי ואובדן הכנסה.

המצב הקיים בעייתי

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי המצב הקיים – לידת ילד עם פגם גנטי הוא מצב מכאיב למשפחה. מצב זה הוא שכיח יחסית, שכן אחוז העוברים עם פגם גנטי קשה הוא כ-2-3%. חלקם של המומים מתגלה בזמן ההיריון וההיריון מופסק, אך בכל זאת יש מקרים שאינם מתגלים מפאת מגבלות הידע הקיים.

הורים לילדים אלו מגישים תביעות אזרחיות נגד רופאים/קופות חולים/משרד הבריאות. התהליך ארוך ובכדי לזכות בתביעה הם צריכים להוכיח פגם בטיפול או מחדל בניהול ובמעקב הרפואי בזמן ההיריון. במצב הנוכחי נוצרות בעיות, שכן מחד המערכת הרפואית מבוטחת, ומאידך המערכת המשפטית נוטה לצד המטופל (כולם רוצים בטובתו) ולכן במרבית הפעמים השיפוט הוא נגד הרופאים.

הרס שירות חיוני לציבור, רפואה מתגוננת ואי צדק חברתי

כך נוצרו תקדימים משפטיים שאין כדוגמתם בעולם, והתוצאה היא:

א. חשש מהרס שירות חיוני לציבור הרחב, שכן נוצר מצב בו רופאים טובים עומדים מצידו השני של המתרס של המטופלים. ילדים עם מומים ומחלות גנטיות ימשיכו להיוולד גם אם המערכת הרפואית תנהג באופן מושלם.
מספר התביעות הולך ועולה, עלות הביטוח גדלה והבעיה החמירה לכדי כך שהרופאים בתחום מאיימים להפסיק לתת ייעוץ בהיריון וחברות הביטוח מאיימות להפסיק לבטח את העוסקים בתחום.

 ב. רפואה מתגוננת ביחס להיריון אשר מעלה את הוצאות הבריאות ומזיקה מבחינה רפואית. בשל  המצב, הרפואה ביחסה להיריון הופכת למתגוננת והסבל הוא של הנשים ההרות. נערכות עשרות אלפי בדיקות מיותרות, המלצות מיותרות לדיקורי מי שפיר ואף הפסקות היריון שלא מוצדקות ושלא לצורך.

ג. אי צדק חברתי בין המשפחות והילדים הסובלים: המשפטים אורכים זמן רב ורק משפחות בעלות אמצעים מסוגלות לעמוד בתהליך הארוך וגם אז הן מתקשות למצוא רופא שיכין חוות דעת תומכת. השיטה הקיימת לא יכולה להבטיח שיעשה צדק עם הנכה. הערכת הנזק נעשית על פי אורך החיים הממוצע של הנכה ובגלל השונות הגבוהה חלק מהמשפחות מקבלות כסף רב ואחרות מקבלות מעט מדי.

בנוסף, אין בטחון שהכסף הניתן אכן ינוצל רק לטובת הצרכים של הילד הנכה. בקרב משפחות חסרות אמצעים או משפחות חרדיות וערביות שאצלן עקב תפיסת עולם דתית לא מסכימים להפסקת היריון גם כאשר מתגלה חשש לפגם גנטי בבדיקות, המשפחה נאלצת לחתום על כך שהיא מודעת לפגם ולכן בני המשפחה נשארים חסרי יכולת לתבוע וכמובן גם חסרי אמצעים לטפל בילד.
 
 
16 ח"כים תמכו בהצעה, 9 התנגדו לה וח"כ אחד נמנע. ההצעה תועבר לוועדת העבודה הרווחה והבריאות להכנתה לקריאה הראשונה. 

עוד בנושא:

למדריך השלם על רשלנות רפואית בהריון ולידה