zap group mishpati logo

ביהמ"ש קבע אמת מידה לתפקוד בנק בהתאם לצווי עיקול המוצאים כנגד חייב

"החלטת הרשם שלא לחייב את הבנק בחוב החייב, כשלא ניתנה לזוכה הזדמנות לחקור את טענות הבנק אינה מוצדקת", קבע ביהמ"ש והחזיר את הדיון לרשם

מאת: מערכת משפטי
18.09.11
תאריך עדכון: 31.05.18
3 דק'
ביהמ"ש קבע אמת מידה לתפקוד בנק בהתאם לצווי עיקול המוצאים כנגד חייב

בית משפט השלום בחדרה דן בערעור זוכה על החלטת רשם ההוצאה לפועל, שניתנה לפי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, בה נדחתה בקשת הזוכה לחייב את המשיב-המחזיק בחוב הפסוק.
השאלה שעמדה לדיון היא, האם הרשם רשאי היה לקבוע,  על-יסוד התשתית העובדתית שהוכחה לפניו, כי הבנק פעל בחסותו של הצדק סביר כמשמעו בסעיף 48 (א) לחוק, מכוחו היה רשאי להימנע מהעברת כספי היתרה בתכנית החיסכון לכיסוי החוב מושא העיקול.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום תביעות בנקים

השופטת קרן אניספלד קבעה בפסק הדין אמת מידה ראויה לתפקוד בנק בהתאם לצווי עיקול המוצאים כנגד חייב. נקבע,  כי על בנק המקבל צו עיקול לפעול באופן שקוף מול תיק ההוצאה לפועל הן בגילוי נכסי החייב והן בפעולות על פי זכויות המוקנות לו לקזז את כספי החייב מחובותיו כלפי הבנק.

סעיף 48 לחוק ההוצל"פ מאפשר כחריג לחייב את הבנק- שהוא צד ג' – בחובו של חייב אם הלה לא גילה את נכסי החייב שהיו ברשותו עם קבלת צו העיקול ואם העבירם מרשות החייב לאחר קבלת צו העיקול ללא הצדק סביר.

הצדק סביר
במקרה הנדון הוכח, כי הבנק (בנק דיסקונט) לא גילה את כל נכסי החייב במענה לצו העיקול ולא הציג ראיות בפני הרשם על הצדק סביר להעברת כספי החייב מחשבונו כקיזוז חוב שיעבוד, אלא ע"י הצגת מסמכים חלקיים בשלב הסיכומים בפני הרשם.

משום כך קבעה השופטת אניספלד, כי החלטת הרשם שלא לחייב את הבנק בחוב החייב, כשלא ניתנה לזוכה הזדמנות לחקור את טענות הבנק אינה מוצדקת, ויש להשיב את הדיון לרשם.

" התנהלותו הדיונית של הבנק לפני כב' הרשם מוקשית וראויה לביקורת", קבעה השופטת.
" הסכום בו נקב הבנק בתשובתו לצו העיקול-  8900 שקלים, אינו תואם את סכומי היתרה שנמצאו אותה עת בתכנית החסכון. בהודעה לא נזכרה זכות הקיזוז לה טוען הבנק ולא פורטו נתונים מתבקשים לגביה. באותו חסר לוקה תשובת הבנק לצו המימוש...  חובת מתן הודעה שהוטלה על הצד השלישי בסעיף 44 (ב) לחוק, כשמה כן היא: תכליתה לאפשר לזוכה להיוודע אם תפס העיקול זכות או נכס של החייב שביכולתו להיפרע מהם.. בהודעות הבנק שניתנו במענה לצו העיקול ובמענה לצו המימוש רב הנסתר על הנגלה, באופן שמנע אותן מלשמש ליעדן. הלכה למעשה פגע הבנק בזכותו של הזוכה לעמוד על פועלו של העיקול ולהעריך אל- נכון את תוצאותיו."

כאמור, נקבע כי הדיון בבקשת הזוכה לפי סעיף 48 לחוק יוחזר לרשם. בנוסף, הבנק חויב לשלם לזוכה את הוצאות הערעור ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 שקלים ליום פסק-הדין.

רוצים לקרוא את פסק הדין? תקדין - פסק דין

הזוכה נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ ואח')

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים